ארץ הצל (מתוך ספרה של הדס גלעד: "ימי מעשה")

מאת : הדס גלעד

5 באפריל 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, מתמודדות עם נורמות וציפיות, ספרים לאמהות, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

מעבר לשדות הסבלנות הלבנים, שם נושבת הרוח באורך רוח, מיתמר צוק. אחריו תהום. ואי אפשר לדעת בדיוק איפה נקודת ההתחלפות של האור והחושך. אולי אני טועה? אפשר להרגיש בפריחה הלבנה שמידלדלת. יש תמרורים. אבל שדות הסבלנות צומחים במדרון שסופו תלול, וזה תמיד פתאום שהשדה נגמר והצעד הבא נופל לתוך החושך. אני חייבת ללמוד לזהות את ההידלדלות הזו, ובאין פרחים לשבת ולהיזכר במעל ומעבר למקום ולזמן. למלט את עצמי מציפורניי. הכעס עולה במהירות כמו כספית. על מה? על העבדות. על חוסר השינה. על הדרישה הבלתי נגמרת. משהו חוצה את הסף, ואני מתנערת כמו חיה קשורה שאוזקים אותה חזק יותר, והיא מתנגדת מתוקף החיות. אין לי לאן ללכת מזה. אני מרגישה לפעמים כאילו נגזרה עליי גלות מחיי. אבל אלה הם חיי, וכנראה שאיני גולה, אלא מהגרת – ויום אחד המהגרת אולי תכתוב שירים בשפה החדשה. איך אתרגל לאקלים הזה? שברתי היום את התריס כי הפעלתי יותר מדי כוח. אני לא מכירה את עצמי ככה, ולא נעים לי להכיר.

 

התוכן באישורה של הדס גלעד.

צילום: עידו גרומר.

 

לקריאה של תכנים נוספים של נשים אחרי לידה, לחצי כאן: https://bit.ly/2Ugoudx

כדי לקבל עדכונים קצרים לוואטסאפ על תכנים מרכזיים באתר: https://bit.ly/2HXueCmhttps://bit.ly/2HXueCm

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

האבל על אמא התפרץ אחרי הלידה

מאת : אמא ויהי מה

13 באפריל 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות ובנות, לכל אמא, תחושות מגוונות אחרי לידה

אני בהחלמה אחרי ניתוח קיסרי, הכל כואב ובעלי ש"איים" שלא נוגע בילדה ולא מטפל, עזר לי מההתחלה, מבית החולים, ומאז הוא שותף פעיל בכל הטיפול בה.

ואז ניסיתי להניק ולא הצלחתי. נעזרתי באחות ועוד אחות ויועצת הנקה שממש ניסתה לעזור וניסינו הכל כולל פטמת סיליקון והילדה לא ינקה. טוב, אני עקשנית, לא מוותרת.

למה ? למה ? למה ניתוח קיסרי ?

מאת : אמא אחרי לידה

27 במרץ 20122 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

לאחר שלוש ניסיונות של זירוז שלא הצליחו, הוחלט על ניתוח קיסרי. לא רציתי !!!

בכיתי, אבל מצד שני, יש את העובר שבמקרה של מיעוט מי שפיר זה מצב שבו העובר יכול להיות בסכנה, אז הסכמתי לניתוח.

ברוך השם, אני הייתי אחרי. ברוך השם, התינוק יצא בריא ושלם והופפפ, מגיעים הביתה ופתאום אני לבד. בעלי חזר לעבוד ואני כל היום לבד בבית עם הילד. ופתאום אני מסתכלת בראי ורואה את הצלקת ויייייוווווווווו, למה ? למה ? למה ניתוח קיסרי ? או שלא הצלחתי להניק כי הייתי בלחץ.. מה עושים ? למה זה קרה דווקא לי???

סתם יום של חול

מאת : חני סער

13 בפברואר 20135 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

היא התבוננה במחוג השניות שבשעון הקוקייה הישן שקיבלה מסבתה וחשבה לעצמה: ״יש לי עוד שלושים ושש דקות". בנה התינוק נרדם לפני דקות אחדות, ואינו ישן מאז היוולדו יותר מארבעים דקות ברצף. שקט מתוח ליטף את גופה כמו מתוך שיתוק, בעודה יושבת על ספתה הישנה בסלון, צופה בנדנדה שתלה בעלה רק לפני שבוע בחצר ביתם ובוהה. לא מסוגלת להביא את עצמה לעשות דבר בזמן שנותר, למרות שיש לה המון מה לעשות. ממשיכה להתבונן על המחוגים זזים לעבר הגיליוטינה- השעה עשר ועשרים.