אמא, יצא לך לפרגן לעצמך היום?

מאת : לימור לוי אוסמי

20 במאי 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, מתמודדות עם נורמות וציפיות, עמוד הבית, רגשות אשם

 

לפני כמה ימים נוגה, שתיכף בת 7, עשתה חיסון שהיא מאוד חששה ממנו ושמתי לב לאיזה מהלך מדהים שהיא עשתה והייתי חייבת לשתף אתכן. אחרי החיסון היא קיבלה מהאחות את המדבקה הגדולה הזאת, אתן בטח מכירות, ובחרה לשים אותה על החולצה, אבל לא הסתפקה בזה. יום אחרי החיסון העבירה אותה לחולצה החדשה, וכך היא עשתה במשך מספר ימים. בכל בוקר היא העבירה את המדבקה של החיסון מהחולצה הישנה לחולצה חדשה כדי שהיא תוכל ללכת איתה לבית הספר.

הסתכלתי על המהלך הקטן והטבעי הזה שהיא עשתה והתרחב לי הלב בצורה שאני לא יכולה לתאר. פתאום הבנתי שבטח לכל אחת מאיתנו הייתה בילדוּת את היכולת הטבעית לתת לעצמה אות גבורה, לאמץ את התזכורת לזה שהצלחנו ולשים אותה קרוב אל הלב. זה גרם לי לחשוב- מה קרה ליכולת הזאת עם השנים? לאיפה היא נעלמה? האם זה משהו שאמרו לנו בגיל מסוים? שהפנמנו כל כך טוב?

ההכרה בהצלחות היומיום היא ממש חשובה בעיניי, ואני לא מדברת דווקא על הדברים הדרמטיים אלא על הקטנטנים. הצלחתי לקום אליהם בבוקר או בלילה, הצלחתי להכין להם אוכל, הצלחתי להלביש, הצלחתי להרגיע, הצלחתי להסיע או להחזיר מהחוג, הצלחתי להתקשר למורה או לגננת, הצלחתי להתמודד עם מריבה, הצלחתי לדאוג לעצמי, הצלחתי לעמוד מולם על מה שחשוב לי ועוד כאלה שאנחנו עושות בשגרה.

אני חושבת שאחד התפקידים שלנו כבוגרות זה להנכיח באופן אקטיבי את ההצלחות שלנו. לעשות פעולות יזומות שהמטרה שלהן היא לתת נראות להצלחות- לעצור, לשים לב שהצלחנו, להגיד לעצמנו מילה טובה, ולזכור את זה ליותר מכמה שניות, כי את הכישלונות אנחנו זוכרות תמיד.  זה נותן מלא כוח, זה נותן מלא אנרגיית חיים, זה מעניק תמונה הרבה יותר מאוזנת וקרובה למציאות של האמהוּת שלנו.

האם את יודעת להגיד במה הצלחת היום וכל הכבוד לך על זה? האם כבר יצא לך לפרגן לעצמך? וברוח הפרגון- מוזמנות לכתוב פה למטה גם על ההצלחות הקטנות והגדולות שלכן היום שבא לכן לתת להן נראוּת והכרה!

 

 

לימור לוי אוסמי, מלווה נשים בהתפתחות אישית דרך אתגרי ההורות.

תכנים נוספים שכתבתי: https://bit.ly/2DgY1C5
לדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/imahut?fref=nf

ליצירת קשר: medabrot.imahut@gmail.com

 

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אמהוּת מהבטן

מאת : נעה גביש

4 באוגוסט 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה

לפני מס' ימים, הייתה לי שיחה עם אם טרייה וצעירה, אישה יקרה לליבי שליוויתי ומלווה גם במשך ההריון, הלידה והצעדים הראשונים באימהות.

דיברנו על האמהות של היום, על הצורך להזכיר לאמהות שעליהן להקשיב קודם כל לעצמן, לבטן לחושים שלהן ולתינוק שלהן, כיוון שרובן (היא דיברה על הסובבות אותה, חברות משפחה וסתם אימהות שהיא פוגשת) מרגישות שהן צריכות "מתכון" לגידול הילד שלהן.

פוסט פרטום- שיעור מחתולה

מאת : סשה חזנוב

27 באפריל 20140 תגובות

מתוך אחרי לידה, עזרה ודאגה לעצמנו

ערב ההמלטה היא דרשה (וגם קיבלה) הרבה תשומת לב, התרפקה והתחככה עלינו, יללה ובדיעבד התרגשה (?), ציפתה, מילאה מצברים והפיגה חששות, הרבה מגע היה שם…הרבה שיחה.

למחרת הופיעה בדלת (היא בחרה להמליט בארגז הקומפוסט בגינה) בלי הבטן, מרוטה, רעבה וסהרורית. קיבלנו אותה בהתלהבות ואני כמעט בכיתי ונשאתי נאום חגיגי והרעפתי תשבוחות אמהיות על ראשה השעיר. היא היתה עסוקה בלחדש כוחות..

ומאז אני עוקבת אחריה, יומיום, בהתפעלות ולומדת ממנה איך צריך להראות פוסט פרטום בריא

מה אפשר לצפות מילדה בת שלוש ?

מאת : נטע רותם ימינצקיי

2 באוקטובר 20114 תגובות

מתוך לכל אמא

כשנולד במשפחה תינוק, אז האחים שלו נראים פיזית גדולים יותר, פשוט בגלל שהוא כל כך קטן.

פתאום הפנים שלה נראות לי ממש כמו פני אדם מבוגר, הגוף שלה כבר לא עגלגל כמו גוף של תינוק, השיער שלה ארוך ושזורים בו פסים של זהב, והעור שלה שזוף, ממש כמו נערה צעירה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם