אני אמא לתינוק. איפה העצמאות שלי? / לימור לוי אוסמי

מאת : לימור לוי אוסמי

9 במאי 2019 | 0 תגובות

מתוך עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

דווקא ביום העצמאות פגשתי את הסרטון הזה, שמציג את מאחורי הקלעים של הרצון לצאת מהבית כשאת אמא לתינוק, ולאן נעלמה העצמאות שהיינו רגילות אליה.


 

איפה העצמאות שלנו כשאנחנו אמהות לתינוקות? אפשר להגיד שהיא פחות קיימת בשלב הזה, וזאת חתיכת התמודדות. לא רק בהיבט הפרקטי של המעבר בין יציאה מהבית בחמש דקות לבין יציאה מהבית עם חצי מהבית במשך שעה וחצי, אלא גם בהיבט הנפשי. כשאת בחופשת לידה או אמא לתינוק, את קבורה מהבית, מתה לצאת כדי לראות עולם ואנשים, אבל אז את מגלה שהיציאה מהבית היא אופרציה ענקית, שלפעמים את מוותרת עליה.

בסרטון היוצרת מראה את חוסר העצמאות בתפארתה- משלב הרצון לצאת מהבית ותחילת ההתארגנות עד ליציאה מהדלת, אבל גם כשאנחנו מצליחות לעבור את הדלת צריך גם לחגור אותם בכסא (בצרחות הרבה פעמים), לנסוע איתם עם הפסקות להאכלה ולהתמודד עם בכי לאורכה. בקיצור, זה לא כזה פשוט וזה יכול לתסכל, לייאש, לגרום לוותר על היציאה מהבית, וכל זה יכול לעלות בנו שאלות רגשיות לא פשוטות, כמו: מה נהיה ממני? האם ההורות בשבילי? למה נכנסתי לזה? וכל זה עולה רק מתוך רצון לצאת מהבית ולהתאוורר קצת.

 

מתי כל האופרציה הזאת הכי מכאיבה?

כשעולה בנו אשמה כלפי עצמנו או כלפי המציאות.

אשמה על זה שאני לא לוקחת את היציאה מהבית בקלות.

אשמה על זה שאני לא מוותרת על העצמאות בהשלמה.

אשמה על זה שעולות בי תהיות האם עשיתי טעות.

אשמה על זה שאני בוחרת להישאר בבית, למרות שזה עושה לי רע.

אשמה על זה שזה לוקח לי שעה להתארגן.

אשמה על זה שקשה לי.

אשמה על תחושות לא פשוטות שאמהות לא אמורות להרגיש.

אשמה על … (השלימי את החסר).

רגש האשמה הוא לא המציאות

רגש האשמה שעולה הוא לא המציאות. הוא רק תחושה שעולה ומתווכת בינינו לבין המציאות. היא כמו משקפיים שאנחנו רואות דרכה את המציאות. באמצעות תשומת לב למה שקורה לנו האותם רגעים של היומיום שגורמים לאשמה לקפוץ ולהתעורר, אפשר להכניס עוד תחושות למערכת וגם אפשר להתמודד בדרכים נוספות עם האשמה באופן שהיא לא רק תכאיב.

היכולת לשים לב לאשמה ולתחושות אחרות שעולות בכן, יכולה לסייע לקפיצה התפתחותית שמחלחלת אל כל תחומי החיים. זה משהו שאפשר להתחיל לתרגל כבר היום בתוך סיטואציה קטנה שמעלה איזה רגש לא נעים לפי השלבים הבאים (תבחרו ברגש קטן בהתחלה):

  1. לעצור את הפעולה או התגובה האוטומטית.
  2. לשים לב למה קורה לך. מה התחושות שמתעוררות בך.

כשאתן שמות לב לרגש שמתעורר, אפשר רק 'לסמן' אותו. כמו להגיד: 'כן, אני שמה לב שיש בי אשמה'. או 'כן, אני שמה לב שלא קל לי עכשיו'.

עצם הזיהוי של הרגש מאפשר לכן לא רק להיות בתוך האשמה ולפעול מתוכה, אלא להיות איתה בקשר רחוק יותר. קשה שמזהה את התחושה, אבל יכול גם לבחור אם לפעול מתוכה או אולי לפעול בדרך אחרת.

 

שלכן,

לימור

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית בהורות, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהוּת'

לכל שאלה או התייעצות אפשר לשלוח אליי מייל: medabrot.imahut@gmail.com  או הודעה לווטסאפ: 052-2835020

 

לימור לוי אוסמי, עצמאות אחרי לידה, ליווי רגשי בהורות

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך פוגעת בנו הצעת החוק לעידוד הנקה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

12 ביולי 201162 תגובות

מתוך הנקה, קוראות לשינוי

אין ספק בליבי שהכוונה העומדת מאחורי ההצעה לעידוד הנקה, הינה כוונה טובה שמטרתה להיטיב עם בריאותן של תינוקינו, אך ברצוני להסב את תשומת ליבך שההצעה הפרקטית לעידוד הנקה, כפי שהיא מתבטאת בסעיף 5, נתפסת כפוגעת ו/או לא יעילה מבחינת נשים רבות.

אמא, שדון ופיה- אמא כותבת על הרגעים הראשונים אחרי הלידה

מאת : אמא עדי דרור

24 באוקטובר 201014 תגובות

מתוך הריון, מחלקת יולדות

כל המבקרים הלכו לפני חצי שעה.
מעבר לוילון יש נחירות קלות של אמא צעירונת.
היא הגיעה למחלקה רק לפני שעתיים
אין לי אומדן זמן. השעון הראה 16 שעות בחדר לידה

אבל זה נראה כמו נצח וגם כמו רגע.
אחר כך התרגשות עצומה.
עשיתי את זה. עברתי לידה. יש לי תינוק.

אני אסירה בחיק האמהות, אסירת תודה

מאת : מאיה הובני

29 במאי 20113 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, רק אהבה

מישהי אמרה לי שכשנולד ילד, עולה סף המתח ואנחנו מגיבים למצבים חדשים מתוך פחד. לכן, אנחנו בורחים לתגובות האוטומטיות מתוך לחץ וזה לוקח קצת זמן למערכת להתייצב. אני מרגישה שזה כל כך אמיתי, אני רוצה לעוף עכשיו ואי אפשר, אני מגלה שרק הכתיבה נותנת לי כנפיים .

אני אסירה בחיק האמהות

אסירת תודה

שחלקת עימי הזדמנות

לגעת בנבכי עצמי שוב ושוב