אני אמא לתינוק. איפה העצמאות שלי?

מאת : לימור לוי אוסמי

9 במאי 2019 | 0 תגובות

מתוך עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

אני בטוחה שזה לא מקרי שדווקא ביום העצמאות פגשתי את הסרטון הזה, שמציג את מאחורי הקלעים של הרצון לצאת מהבית כשאת אמא לתינוק.


 

עצמאות? פחות בשלב הזה, וזאת חתיכת התמודדות!! לא רק בהיבט הפרקטי של המעבר בין יציאה מהבית עם מפתח בחמש דקות אל יציאה מהבית עם חצי מהבית במשך שעה וחצי, אלא גם בהיבט הנפשי. את קבורה מהבית, את מתההה לצאת כדי לראות עולם ואנשים, אבל מסתבר שהיציאה מהבית היא אופרציה ענקית, שלפעמים את מוותרת עליה.

בסרטון מראים את ההתארגנות עד הדלת, אבל כשאנחנו מצליחות לעבור את הדלת צריך גם לחגור אותם בכסא (בצרחות הרבה פעמים), לנסוע איתם עם מלא הפסקות ובכי. בקיצור, זה לא כזה פשוט וזה יכול לתסכל, לייאש, לגרום לוותר על היציאה מהבית, וכל זה יכול לעלות בנו שאלות ממש לא פשוטות, כמו: מה נהיה ממני? האם זה בשבילי? למה נכנסתי לזה? וכל זה רק מתוך רצון לצאת מהבית ולהתאוורר קצת..

 

מתי כל האופרציה הזאת בדרך כלל הכי (!) מכאיבה?

כשעולה בנו אשמה על כל זה.

אשמה על זה שאני לא לוקחת את זה בקלות.

אשמה על זה שעולות בי תהיות האם עשיתי טעות.

אשמה על זה שאני מוותרת על היציאה מהבית.

אשמה על זה שזה לוקח לי שעה להתארגן.

אשמה על זה שקשה לי.

אשמה על.. (השלימי את החסר, בטוחה שיש עוד מיליון).

 

יש לי חדשות טובות בשבילכן:

רגש האשמה שעולה הוא לא המציאות. הוא רק תחושה שעולה ומתווכת בינינו לבין המציאות. היא כמו משקפיים שאנחנו רואות דרכה את המציאות ובאמצעות תשומת לב למה שקורה לנו ברגעים האלה, בסיטואציות היומיום שגורמות לאשמה לקפוץ ולהתעורר, אפשר להכניס עוד תחושות למערכת וגם אפשר להתמודד אחרת עם האשמה באופן שהיא לא תכאיב.

 

ויש לי עוד חדשות טובות:

היכולת לשים לב לאשמה ולתחושות אחרות שעולות, יכולה לסייע לכן לקפיצה קוואנטית התפתחותית שמחלחלת אל כל תחומי החיים. זה משהו שאפשר להתחיל לתרגל כבר היום בתוך סיטואציה קטנה שמעלה איזה רגש לא נעים (בכוונה תבחרו משהו קטן בהתחלה) לפי השלבים הבאים:

  1. לעצור.
  2. לשים לב למה קורה לך. מה התחושות שמתעוררות בך. אפשר לשאול: מה אני מרגישה? מה מכעיס/מעורר/מעציב/מתסכל?
  3. יש עוד? (השאלה הזאת עוזרת, כי בהתחלה אנחנו שמות לב רק לרגשות הנגישים)
  4. תודה שעצרתי לשים לב. אין עליי. אני מהממת. (שלב חשוב! 🙂 )

אשמח לעדכון איך הולך ומה אתן צריכות כדי שזה יהיה לכן קל, בהיר ויומיומי. אשמח לכתוב עוד על זה!

ותדעו לכן, אתן אמהות אלופות!! חג עצמאות (למדינה 🙂 ) שמח!!

שלכן,

לימור

מלווה נשים באתגרי האמהוּת.

לפרטים על מפגשים איתי: https://bit.ly/2Kzfg7x

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

האם זה שאני רוצה אפידורל אומר שגם אקבל?

מאת : mother cat

12 בפברואר 20112 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

בשיעור ששרי לימדה על תנוחות, נשימות וכו', טענתי שאני מקשיבה רק ליתר ביטחון, כי לעולם אי אפשר לדעת מה יקרה… אבל אני הרי מקבלת אפידורל בשניה שאני מגיעה לבית-החולים. בהיותי פחדנית גדולה מכל דבר כואב, ובעיקר ממחטים, הבעיה היחידה היתה שלא ידעתי אם לפחד יותר מהלידה עצמה או מהאפידורל והעירוי….

הלידה- משקאות, קמעות, מה שיכול לעזור ברוך הבא…

מאת : אבא בתול

20 בפברואר 20112 תגובות

מתוך הריון, סיפורי לידה

אישתי ממשיכה להתפתל, הרופאים ממליצים על הליכה קלה, אנו מדדים לעגלת הקפה. קרואסונים קפה וציר ועוד ציר… מותשים אנו מקבלים את הטפסים ועולים למחלקה. איבדנו תחושה של זמן…..יושבים במסדרון ומחכים שמשהו יתקדם, בנתיים אני שב ומעסה, אנו יוצרים סביבנו מעין בועה. עומדים במסדרון של מחלקת יולדות נושמים, מתחבקים. רק אני והיא כול העולם הופך למעין תפאורה, יחד אנו מטפסים במעין מבוך המורכב מגרמי מדרגות אינסופיים, הרגליים כבר כואבות שנינו עפוצים לחלוטין, מסוממים מעייפות.

שוב התחברות למוניטור, ובין לבין טלפונים ומסרונים, בני משפחה מעבירים מסרים רוצים להתעדכן. אני הופך בהדרגה למעין קשר בחזית, מעביר תשדורות מקו החזית אל העורף. ככל שחולפות השעות הלחץ גובר, האמהות מעבירות הילוך, אין ספור עצות מועברות.

הזמנה לדיון: 'העתיד כבר כאן: חברה אחרת היא אפשרית'

מאת : אשה לאשה

29 במאי 2013תגובה אחת

מתוך קוראות לשינוי

שתי הוגות דעות פמיניסטיות ועצמאיות מגיעות לסדרת הרצאות בארץ שהגותן הביקורתית והחדשנית יכולה לתרום תרומה משמעותית לאקטיביזם הזה. הגותן מציעה לנו תפיסה ופרדיגמה חדשות, שונות מהחשיבה המקובלת בארץ.