על התמודדות עם יום הזיכרון לשואה כאמהות וכנשים רגישות

מאת : לימור לוי אוסמי

3 במאי 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?, מלחמה וימי אבל לאומיים, עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית

 

היום ערב יום הזיכרון לשואה ואני רואה שאני מתחילה להיערך ולחוות דברים לקראתו, אז רציתי לדבר על זה ולהזמין גם אתכן למודעות ולהתבוננות על מה שהיום הזה עושה לכן כאמהות וכנשים רגישות (אני מניחה שרוב הנשים פה הן נשים רגישות). איך אתן מתחילות להרגיש עם התכנים שמתחילים לצוף בפוסטים בפייסבוק, בעיתונים, באינטרנט? מחר גם תהיה צפירה וטקסים בבתי הספר ובקהילות ויהיו יותר תכנים מסביב- איך זה יהיה עבורכן?

מה אתן צריכות כדי להתמודד עם היום הזה באופן שתואם לערכים שלכן, ליכולות שלכן, לרגישות שלכן? האם יש תכנים או אירועים שאתן מרגישות שחשוב לכן לקחת בהן חלק כחלק מחיבור רוחני ורגשי ליום הזה? האם יש תכנים או אירועים שאתן מרגישות שעדיף להימנע מהם כי הם יכולים להיות טריגרים לזיכרונות וכאבים? מהו המינון האפשרי שחשוב או מתאים לכן להיות חשופות לתכנים ואירועים היום ומחר? אני מזכירה את האופציה לבחור, את האפשרות למנן, להתנתק, לתווך, ללקחת חלק באופן מותאם, אפשר בכל רגע לבדוק מה מתאים ומה פחות. 


אני ממש אשמח לשמוע, אם בא לכן לשתף, האם יש שוני באופן שבו אתן חוות את יום הזיכרון לשואה היום כאמהות, לבין התקופה שבה לא היו לכן ילדים – מבחינת התחושות, העיסוק, המחשבות, ההתנהגות. גם אשמח לשמוע מה הדרך שאפשרית או טובה לכן להתמודד עם היום הזה מול עצמכן ומול הילדים. אפשר לכתוב פה בתגובות וגם אפשר לכתוב באריכות ואעלה את זה כפוסט נפרד (אפשר גם אנונימי). אני מרגישה שזה יכול לעזור לכולנו לדבר על זה קצת כדי שנראה את הגיוון ונעניק אחת לשנייה לגיטימציה לעבור את זה בדרך מותאמת לנו ולמשפחה שלנו.

 

לימור לוי אוסמי, מלווה נשים במסע האמהות.

אשמח לפגוש אתכן, הפרטים כאן: https://bit.ly/2Kzfg7x

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

למה לא אמרו לי ?!

מאת : אילת גורליצקי

10 ביוני 20132 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, קושי אחרי לידה, שיתופים אישיים

ואני סמרטוט, לא מחייכת, עיפה כל הזמן, בוכה מכאבים בהנקה, ולא מבינה- הלוא אחותי היתה מניקה את בתה 7 דקות, מחליפה לה חיתול, שמה אותה בעריסה לישון ו מ ש ת ע מ מ ת. לא יודעת מה לעשות עם עצמה בחופשת הלידה.

שיעורים פרטיים בסטטיסטיקה

מאת : יפעת הרץ

17 בינואר 20133 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

אתמול נפגשתי שוב עם הסטטיסטיקה. ככה, מחוץ לאוניברסיטה, היא חיכתה לי בפינה.

רופא מקסים, מרפאה נעימה, חדר חשוך, כיסא נח, רגלים מפושקות ועובר ( שאני חושבת שהוא עוברית) מתנועע בשמחה על המסך הגדול מולי. מודדים את אורכה, מודדים את עובי הנוזל בעורפה ומופיע שם מספר שלכמה רגעים לא אומר לי כלום ( על אף הסבר מפורט לו זכיתי בדיוק שתי דקות קודם לכן).

'שקיפות בינונית' אומר הרופא ואני שואלת 'מה זאת אומרת בינונית' ( אצלי שום דבר לא בינוני אדון!), והוא משיב, השקיפות לא תקינה, מסיים בעדינות חן ורגישות את הבדיקה ועובר איתי למשרד, שם ההיא של המספרים מהתיכון לא מפסיקה לדבר. ומאז, בשלושים השעות האחרונות, להוציא חמש שעות שינה טרופה, כל עולמי מתמלא במספרים ובשנאתי משכבר הימים- גב' סטטיסטיקה. אחוזונים, פילוחים, סיכויים, סיכונים, התפלגויות… שכל-כולללללם מספרים של אי ודאות מדודה היטב.

אמא רקפת מעניקה טיפים לאמהות אחרי לידה

מאת : אמא רקפת לרר

3 בספטמבר 20102 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

1. דולה פוסט פארטום – דולה פוסט פארטום (מלווה/תומכת אחרי לידה) יכולה ללמד את הטיפול בתינוק טוב יותר מאמהות/סבתות שעשו את זה לפני 30 שנה. העזרה והלימוד של הדולה פוסט פארטום אחרי לידה מאפשרת להשאיר את היחסים במשפחה נייטרלים ולאמא הטרייה להביע רגשות במקום מכיל וללא מסיכות.

2 תהיי שלמה עם הבחירות שלך – הנקה או בקבוק, חיסונים או לא…שום דבר לא קריטי. למשל, אפשר להאכיל את התינוק גם מבקבוק אם זה לא הולך. אל תתאכזבי מעצמך. זה רק גורם לרגשות קשים ושיפוט עצמי שמקרינים גם עלייך וגם על התינוק ועושים את ההסתגלות אחרי הלידה ליותר קשה.