על התמודדות עם יום הזיכרון לשואה כאמהות וכנשים רגישות

מאת : לימור לוי אוסמי

3 במאי 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?, מלחמה וימי אבל לאומיים, עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית

 

היום ערב יום הזיכרון לשואה ואני רואה שאני מתחילה להיערך ולחוות דברים לקראתו, אז רציתי לדבר על זה ולהזמין גם אתכן למודעות ולהתבוננות על מה שהיום הזה עושה לכן כאמהות וכנשים רגישות (אני מניחה שרוב הנשים פה הן נשים רגישות). איך אתן מתחילות להרגיש עם התכנים שמתחילים לצוף בפוסטים בפייסבוק, בעיתונים, באינטרנט? מחר גם תהיה צפירה וטקסים בבתי הספר ובקהילות ויהיו יותר תכנים מסביב- איך זה יהיה עבורכן?

מה אתן צריכות כדי להתמודד עם היום הזה באופן שתואם לערכים שלכן, ליכולות שלכן, לרגישות שלכן? האם יש תכנים או אירועים שאתן מרגישות שחשוב לכן לקחת בהן חלק כחלק מחיבור רוחני ורגשי ליום הזה? האם יש תכנים או אירועים שאתן מרגישות שעדיף להימנע מהם כי הם יכולים להיות טריגרים לזיכרונות וכאבים? מהו המינון האפשרי שחשוב או מתאים לכן להיות חשופות לתכנים ואירועים היום ומחר? אני מזכירה את האופציה לבחור, את האפשרות למנן, להתנתק, לתווך, ללקחת חלק באופן מותאם, אפשר בכל רגע לבדוק מה מתאים ומה פחות. 


אני ממש אשמח לשמוע, אם בא לכן לשתף, האם יש שוני באופן שבו אתן חוות את יום הזיכרון לשואה היום כאמהות, לבין התקופה שבה לא היו לכן ילדים – מבחינת התחושות, העיסוק, המחשבות, ההתנהגות. גם אשמח לשמוע מה הדרך שאפשרית או טובה לכן להתמודד עם היום הזה מול עצמכן ומול הילדים. אפשר לכתוב פה בתגובות וגם אפשר לכתוב באריכות ואעלה את זה כפוסט נפרד (אפשר גם אנונימי). אני מרגישה שזה יכול לעזור לכולנו לדבר על זה קצת כדי שנראה את הגיוון ונעניק אחת לשנייה לגיטימציה לעבור את זה בדרך מותאמת לנו ולמשפחה שלנו.

 

 

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית בהורות, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהוּת'

לכל שאלה או התייעצות אפשר לשלוח אליי מייל: medabrot.imahut@gmail.com  או הודעה לווטסאפ: 052-2835020

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

כתיבה של נשים על יום הזיכרון

"אני אמא לתינוק, האם מה שאני מרגישה הוא נורמלי?"- הרצאה דיגיטלית

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

ילדה שלי, יפה שלי, מתוקה שלי… אני כל כך אוהבת אותך

מאת : שירה דרוקר

23 באוקטובר 201112 תגובות

מתוך רק אהבה

ילדה שלי, יפה שלי, מתוקה שלי… אני כל כך אוהבת אותך, אם אני לא אגיד את זה בכל רגע אפשרי פשוט אתפוצץ.

העיניים המדברות שלך סוחפות אותי עמוק לתוכן, ואני מרגישה שאני יכולה להיעלם, לשקוע ברוך ומתיקות…

החיוך המדהים שלך קורא לי לבוא אליך, קרוב קרוב, להניח את ראשי בין זרועותיך השמנמנות, להתמסר…

סיפור הלידה של רואי- לידה מחודשת

מאת : עוזית קלאורה-נעים

18 בנובמבר 20118 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

13:00 אני מותשת. איתי בחופש כבר 5 ימים ואני מטפסת על הקירות. אבל היום, זה כבר באמת היה קשה. הילד משתעמם בבית לחלוטין, אני דאבה, בקושי זזה מהסלון לשירותים וצריכה למצוא לו תעסוקות בחום הזה של אוגוסט. אתמול עשינו בריכה אצל סבתא. היום נשארנו בבית וזה פשוט קשה, קשה קשה…

איתי עלה לשנת צהריים ואני ניצלתי את הזמן ותקתקתי את הבית- כלים, כביסות, אפילו שטיפה קלה. התיישבתי על המחשב והספקתי להתווכח עם שמוליק. יש לנו מחר, כמו בכל יום שלישי, פגישה עם איתי בבאר שבע ומאוד חשוב לי שהוא יגיע (לפחות פעם אחת) אבל באורח קבע, היציאות של שאר החברים לעבודה לבדיקות וסידורים כאלו ואחרים, חשובות יותר משלנו. אני טעונה ועצבנית אחרי היום המתיש הזה ואומרת לעצמי ש"אחרי היום, אני בטוח יולדת". השיחה איתו מסתיימת במשפטים הבאים (בפייסבוק):

"ואם הייתי יולדת עכשיו? מה הם היו עושים?"

"אוי, נו, אל תגזימי. את יולדת, אני יוצא- לא שואל אף אחד"

"טוב, אני הולכת לנוח" (13:26)

הריון והורות- איך מגיעים לאיזון, אם בכלל?

מאת : אורה ברקן

18 במרץ 20127 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, אמהות וקריירה, לכל אמא, מקצועניות מדברות, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה

התייפחתי על החלומות שלי להמשיך ללמוד, לעבוד, לפתח התמחות עצמאית, לטייל טיולים ארוכים בעולם, לבלות זמן איכות עם בן זוגי ועם חברותיי. מיררתי על החופש ועל העצמאות שלי שהיה נראה לי, שהנה, עוד רגע קט והם יהפכו למזכרות רחוקות מהחיים שלפני ההורות.