בהיריון הזה יש גם מן ההיעדר

מאת : מיטל גזלה

20 ביוני 2019 | 0 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, עמוד הבית

בהיריון הזה יש מין ההיעדר

 

הגוף שלנו זוכר ואיתו אנחנו.

היריון זו תקופה של חגיגה הורמונאלית, אנרגטית, פיזיולוגית ורגשית. מן בלנדר שכזה בתוכו מעורבב הכול.

לרוב בסביבה שלנו יש מקום לתחושות השמחות, לפלא הבריאה. כל השאר נדחק לעיתים החוצה.

ומה עם היריון שמגיע לאחר אובדן היריון קודם?

בין "האיזה יופי" ל"ברוך השם" ו"כמה זה משמח" יש עוד תחושות, שאם עולה צורך, כדאי מאוד לתת להם מקום במרחב המתאים, בזמן המתאים.

משתפת בטקסט קצר שכתבתי בעיצומו של היש, ההיריון הנוכחי, יחד עם התנועה שלא הספיקה לקרות בהיריון הקודם. משלימה את התנועה בתוכי:

"ביש הזה יש גם מן ההיעדר,
כשהנשימה מתקצרת לפתע כמו מפסיקה מלרוץ, נושמת שטוח, רפרוף דק של אוויר שנכנס פנימה. 
מחזיקה עוד קצת מהזמן, מהדקת שאריות לפינות, בתנועות ידיים קטנות.
הן מסמנות לי את הגוף שנוצר בחוכמה, יודע לאן להמשיך. ולעצור. מערסל חלקים מתוכו בשקט, בחסד מתבקש. את שהפסיק וחדל, את שהתחיל בפעימות דוהרות ובתנועות מהירות שרוצות להספיק הכול.
הוא כבר כאן והיה היה פעם שבים איתי הביתה. מוזגת עוד מן החום הזה בנדיבות אל תוכי, אצבעו אחוזה בידי בחדוות מעשה.
אני מחזיקה בתוכי ידיעה שיכול להיות אחרת.
שעלול להיות אחרת. כמו פחד שמתגנב בפסיעות שקטות בלילה. מהסס להעיר את מי שכבר נרדם, שנשימותיו עמוקות, ראשו נשען קלות על הכר. הוא מתקרב לאט, בביישנות מפייסת, מבקש לא להפריע לתנועה שערה בתוכי. גם אני פה הוא מבקש לומר לי בשקט.
שב איתי,  אני לוחשת לו, יש כאן מקום."

 

בהיריון הזה יש מין ההיעדר

 

מיטל גזלה רופא

מלווה נשים בתהליכים רגשיים בגישת BOT (תרפיה מוכוונת לידה) בתקופת ההיריון והלידה

עיבוד חווית לידה/ הכנה רגשית ללידה

meital.rofe81@gmail.com

052-3546229

 

תמונה: לימור לוי אוסמי.

 

לבלוג של מיטל

לקריאה נוספת על התמודדות עם אובדן היריון

לקריאה נוספת של נשים בהיריון

לקבל עדכונים על התכנים החדשים באתר

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

בזכות הכתיבה

מאת : שירה דרוקר

29 בינואר 20127 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

בזכות הכתיבה המחשבות לא "סתם מתרוצצות בראשי". אני מוצאת את עצמי לפעמים במקלחת או בזמן נהיגה (בערך הזמנים היחידים הפנויים למחשבות) מסדרת את המחשבות. מכינה אותן לכתיבה. בוחרת מילים, מחליפה אותן בטובות יותר, מדויקות יותר. משננת שוב ושוב כדי שאזכור מה רציתי לכתוב.

בזכות הכתיבה קל לי יותר להבין את המחשבות שלי. אני לא רק חושבת אותן. אני ממש מעבדת אותן. מנסה להבין אותן.

לידה טבעית: "ילדתי אחרי חצי שעה בבית החולים"

מאת : אמא

25 בספטמבר 20107 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

בתור הקדמה, אני חייבת להגיד שבאופן כללי אני נגד ה״טרור״ ההטפות שהתפתח סביב כל מיני נושאים הקשורים להריון ולידה כמו: רק הנקה (אחותי, את מניקה את התינוק 10-12 פעמים ביום נראה שמשהו יקרה אם תתני פעם אחת תמ״ל ? ), רק ביות מלא (לא יקרה כלום אם תנוחי טיפה בבית חולים), רק לידה טבעית, רק אוכל אורגני, בלי חיסונים וכו'.

אני באמת חושבת שבחירה אמיתית לגבי הלידה מגיעה מתוך הבנה ולא הטפה.

איזו מין ילדה את היית ?

מאת : אמא אחת

17 במאי 20122 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

בערך שבועיים אחרי שבני נולד, פגשתי בה. בילדה הפנימית שבי, שהביטה בסיטואציה החדשה בפליאה מהולה בכעס.

האמת, נפגשנו כבר בהריון, בעוד הילדה הפנימית דרשה מקום לעצמה וחששה מה יקרה כשהתינוק יוולד ולמה בכלל הוא צריך להיוולד והאם הוא יתפוס את מקומה.

אני זוכרת את עצמי מנסה פשוט להקשיב לה, להבין מה מציק לה ולהסביר שהיא תמיד תהיה איתי, גם כשהתינוק יוולד. שהוא לא יחליף אותה כמו שהיא מפחדת.