לא ידעתי כמה אומץ נדרש ממני כדי להיות אמא

25 ביולי 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?, עמוד הבית, קושי אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

הקיץ מביא איתו דביקות מיוזעת,
המוח הופך לעיסה.
החום הכבד מכביד גם על הנשימה וכולם מבקשים מפלט במרחבים ממוזגים.
גם כשבחדר הממוזג נעים, הגוף כמו ממשיך לפלוט מתוכו אדים, משחרר עוד ועוד מן הבעירה.
זה מזכיר לי את התחושות של לאחר לידה.


אחרי הלידה של אורי, המחשבות נצמדו זו לזו, במרקם אחד נוקשה, לא רציף, לא מאורגן.
הכול התערבב בהכול.
חלקים של מחשבה אחת המשיכו במחשבה אחרת.
והרגשות- כמו פיסות אבודות שהתכופפתי ללקט מהרצפה, מנסה לאסוף עוד קצת ממני.
הסתובבתי ביניהם כסהרורית, לרגעים הרגשות נשפכו עליי כמו גשם כבד.
רטובה ומוצפת נשענתי על קיר, הגשם מעורבב בדמעות.
הגוף מבקש מפלט.


לא ידעתי עד כמה להיות אמא דורש כל כך הרבה אומץ.
אומץ להביט בתוך תוכי בלי הנחות,
לאהוב, להתרגש, להתעצב, לשמוח, להתחבר ולרצות לעיתים בו זמנית להתנתק. 
בין בכי לבכי, בין האכלה להאכלה,
בשעות דמדומים.
במעבר בין ערות לשינה יש טשטוש וגם בהירות.
הכול משתנה,
בבת אחת
ובחוטים דקים דקים שלא תמיד שמים אליהם לב אם לא מתרכזים בהם היטב.
אני מתרכזת
ומגלה שתיקות ארוכות, 
ריחות וצבעים שלא הכרתי,
חיינו עכשיו ומה שהיה פעם חיינו.

לפתע אני מתעייפת מלהתבונן.
מלנדוד, מלשוטט.
אני לוקחת רגע. לעצור, לנוח.
אוויר נעים וקריר נמזג לתוכי,
כמו ליטוף ארוך,
כמו חסד.
אדים דחוסים נפלטים החוצה.

מיטל גזלה רופא

מלווה נשים בתהליכים רגשיים בגישת BOT (תרפיה מוכוונת לידה) בתקופת ההיריון והלידה

עיבוד חווית לידה/ הכנה רגשית ללידה

meital.rofe81@gmail.com

052-3546229

לבלוג של מיטל

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אישה יולדת כמו שהיא חיה (כריסטין נורת'רופ)

מאת :

19 בפברואר 20183 תגובות

מתוך אחרי לידה, הכנה ללידה ולאמהות, הריון, תחושות מגוונות אחרי לידה

הלידה היא אירוע משברי,

כמו נ.צ. על המפה שבו אנחנו מחשבות מסלול מחדש.

ולבסוף תיראה מפת חיינו כמו מפת אוצר,

מתפתלת בין סימון אחד לבא בתור.

מסע קו לקו.

הרהורים מההפגנה- אני ממש זקוקה להרגיש שאני לא לבד

מאת :

5 בספטמבר 20113 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות, קוראות לשינוי

בשבת היה מדהים. החלטתי שאני רוצה לצאת לצעוד ולהפגין, ולמרות שידעתי שזה הולך להיות מאתגר – עשיתי זאת.

נכון, זה עלה לי בכמה נדנודים של הילה, ובקצת רגשות אשם על זה שהיא לא בבית, בסדר יום הרגיל של מקלחת אוכל ולישון, אבל הרווחתי כל כך הרבה יותר מזה…

הרווחתי את האמון שלי באנשים. את האמון שלי במדינה הזאת. והרווחתי את הזכות הגדולה להיות חלק מזה. לא סתם לצפות בזה בטלוויזיה ולהתרגש, אלא להיות שם, ולדעת שגם אני חלק מהגל העצום הזה ששוטף את כולם.

עברתי לתחליף חלב, ואני מאוד מרוצה

מאת :

14 באוקטובר 20105 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

האמת שאני בעד הנקה- אבל רק אצל אחרות :)…
בילדה הראשונה ניסיתי להניק 3 שבועות ( עם תוספת של תמ"ל), היה נ ו ר א קשה, והפסקתי.

בילד השני בכלל לא רציתי להניק, אבל המשפחה לחצה ועשיתי את זה רק מתוך לחץ- שבוע ימים בלבד ! והודעתי חד משמעית שזהו ! הנקה זה לא בשבילי.