איפה כל הסרטונים והתמונות על 'איזה כיף, החופש הגדול נגמר'? / הילה שרעף גלסר

4 בספטמבר 2019 | 2 תגובות

החלטתי להביא חלק מהשיחה שלי עם הילה (שרעף גלסר, חברתי אהובה), שהיא לא פחות מהשראה בעיניי באופן שבו היא בוחרת להתמודד עם הקליטה בגן ועם אתגרי ההורות והחיים בכלל. הנה המילים שלה:

מתוך אחרי לידה, הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, מתמודדות עם נורמות וציפיות, עמוד הבית, רגשות אשם

החופש הגדול

 

"אמהות מגיעות לקליטה כשהן גמורות אחרי החופש הגדול, עם מעט מאוד כוח. הן רצות לעבודה עם עיניים דומעות, טרוטות, כואבות אחרי הקליטה בגן, ואני שואלת- איפה כל הסרטונים והתמונות על 'איזה כיף,החופש הגדול נגמר'? איפה ההומור והשמחה? אני לא רואה שום כוסות יין ובדיחות על דלת נטרקת. בכל מקום אני רואה אמהות שבורות.

מה שמבאס אותי הוא שהקול שאני מביאה, נתפס כקול פריבילגי, אבל גם אני צריכה לעבוד, גם אני צריכה לספק את מרחב העבודה שחיכה בזמן החופש הגדול. אבל מה לעשות, הילד עוד לא נקלט על החיים שלו. הרי עד לפני יום קמנו ביחד, היינו בסנכרון מדהים אחד עם השני, חווינו הרמוניה משותפת, הילד היה עם אמא בחוויית התעלות. מבחינתו לוקחים את אמא מההרמוניה שהוא היה בה ומעבירים אותו למרחב לא מוכר.

החופש הגדול

 

האמא והילד נחטפים מהאזור האינטואיטיבי שלהם

גם אותי, כאמא, מצעידים אל מרחב לא מוכר- אל מבוגרים שאני לא מכירה, אל גננות שאני לא יודעת איך יתנהגו עם הילד שלי. אני שמה אותו בגן, הדלת נסגרת ומתחיל אזור הדמדומים. מה אני יודעת על איך הגננת תהיה עם הילד שלי ברגע שהדלת נסגרת?

להשאיר את הילד שלי במרחב לא מוכר ולהיפרד ממנו תוך יום מנוגד לאינטואיציה שלי, ופה- אני נדרשת להתנתק. האמא והילד נחטפים מהאזור האינטואיטיבי שלהם, פתאום אין לו מקום. אבל מאיפה אני יודעת מה קורה בגן? איך אני יודעת איך היא תגיב לילד שבוכה? מה אני יודעת אחרי שפגשתי אותה לשתי דקות?

מצד אחד, יש את כרמל מעודה וכתבות זוועה על התעללויות בגני הילדים, ומצד שני אומרים לך לתת אמון במערכת בלי שפגשת את הגננת. כולם זעקו: איפה היו ההורים? אבל, איפה אלו שזועקים עכשיו? אני לא מבינה איפה אני חיה, כאילו שלהיות ערנית זו טרחה. לכולם זה נראה סבבה להשאיר את הילדים צורחים וללכת לעבודה, ורק אני הפריבילגית הטרחנית כי אני מגיבה לאיך הגננת עם הילד שלי.

 

סןף החופש הגדול הסתגלות בגנים

 

שמעתי את ההמלצה להשאיר את הילדים צורחים ולא להביט לאחור

איך אף אחד בגן לא עוצר לדבר עם הילדים, להגיד להם: "חמודים, זה היום השני שלכם,  נפרדתם מאמא אחרי תקופה שהייתם איתה, זה לא פשוט אבל הקושי יעבור". הילדים בקושי מכירים את הגננת, בקושי זוכרים איך קוראים לה, הבן שלי לא יודע שום פרט עליה.

שמעתי את ההמלצה להשאיר את הילדים בגן ולא להביט לאחור, ואני עושה בדיוק את ההיפך. אני מביטה לאחור, אני מחזיקה את הכאב על הפרידה. אני לא רוצה לחיות בחברה שלא מביטה לאחור. אני יודעת שזה קשה, אבל אם לא אביט לאחור, אז הילד שלי יפסיק לצעוק? אני צריכה להיות בקשר עם הבכי ולא להכחיש אותו. אני צריכה להיות בקשר עם עצמי.

בימים הראשונים שמעתי את הצרחות של הילדים ונשארתי כמה דקות כדי לשמוע אותן. באותם רגעים עבר מישהו עם הרכב ואמר לי ולאמהות נוספות: 'אתן יודעות איך הבכי נפסק? כשנכנסים לאוטו'. אולי זה מפסיק לו את הבכי, אבל לי זה לא מפסיק. יש אנשים שהבכי לא מפסיק אצלם ברגע שהם נכנסים לאוטו."

 

הילה שרעף גלסר -אמא, שחקנית, יוצרת, מקימת אנסמבל "חמש נשימאהות", מעלות מופעים בארגונים ובמוסדות בנושא של קהילה, קירבה ושיח. מעלה מופע עם האנסמבל "סיפורי לידה בלייב", אנחנו מגיעות למעגלים, מוסדות וארגונים ומעלות מופע פלייבק שכולו סיפורי לידה. 054-5700704.

לימור לוי אוסמי – יוצרת האתר, מלווה אמהות. חיה, נושמת ומקדמת שינוי חברתי כדי שלנשים יהיה טוב בהורות.

 

כתבה מאתר אחר על הסתגלות לגן

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “איפה כל הסרטונים והתמונות על 'איזה כיף, החופש הגדול נגמר'? / הילה שרעף גלסר”

  1. אביבית זהבי בינשטוק הגיב:

    יאאא ליבי רוטט כתבת מקסים הילה אהובה. לימור תודה גם על האפשרות והשיח הזה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דיכדוך אחרי לידה- החוויה השקופה

מאת : גלית הרמן

23 ביולי 20134 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מקצועניות מדברות, קוראות לשינוי, קושי אחרי לידה, רגשות אשם אחרי לידה

הדיכאון יאובחן ויטופל, האישה תקבל כותרת, שם לאחוז בו עבור אותה תחושה נוראית עימה היא מסתובבת. הפסיכוזה על אחת כמה וכמה, זועקת עד כי אי אפשר להתעלם.

וחווית הדכדוך? וחווית העצבות שאולי תימשך מעבר לשבועיים? שקופה.

תאורה אלוהית/ סיון ויצפלד

מאת : סיון ויצפלד

1 ביולי 20112 תגובות

מתוך יצירה נשית

השיר הזה נכתב בהריון הראשון כשדמיינתי את הבן שלי מבלי להכיר אותו, דרך התחושות, הבעיטות, הבדיקות.

ההנקה וההתייחסות לשדיים מושפעים מאלמנטים תרבותיים

מאת : שלומית ארד

24 בפברואר 201125 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

ההנקה תוקפת את ההורים ובעיקר את האמהות בתקופה הכי רגישה ומטלטלת בחייהם. היא מחוברת לקשיי ההורות, לקונפליקטים, שיש לנו, ההורים בתרבות המערבית, כמו חיבור של תאומים סיאמיים….