היריון,  הפלה, אובדן הריון

על ההפלה שהייתה, על מה שהיום, ובקשה לחברה

אני משתפת את הסיפור שלי על ההפלה שהייתה, אותו כתבתי בכמה חלקים, החלק הראשון מתחילת נובמבר.

לפני שנתיים וכמה ימים איבדתי תינוק קטנטן, עובר שרק החל להתקיים. זה היה בשבוע כמעט 9, הדופק פשוט הפסיק. זה מסוג הדברים שלא ידעתי שיכולים לקרות, שלא חשבתי שיכולים לקרות לי.

הרגשתי שמשהו לא בסדר בבטן התחתונה, הלכתי אל הרופאה, והייתי בטוחה שהיא תגיד לי להיות בשמירת הריון, שיש לי את מה שהיה לי בהריון הראשון, זה שהסתיים בטוב, בלידת הבן האהוב שלי.

אבל הפעם, היא אמרה שהיא לא מצליחה לראות דופק, וחיפשה וחיפשה, ואז אמרה לי – "אני מצטערת". העולם נהיה מאוד שקט באותו רגע, ומאוד מאוד מרוסק. כי מבחינתי, זה לא היה עובר, שאולי יתפתח ואולי לא. עבורי, זה היה תינוק קטן לכל דבר.

התינוק הזה, השני, שחיכיתי לו כל כך, מת בתוכי. והחיים שלי, פסקו באותו רגע, יחד עם הלב שלו שהפסיק לפעום. לא הבנתי את זה אז, לקח לי קצת זמן להבין אותי.

לאחי נולדה בת שלישית לפני כמעט 3 חודשים, וגיסתי השנייה בהריון עם ילד שני. ואני – אני עם הילד שלי, הראשון, היחיד, המתוק והאהוב. ועם עוד ילד שחשבתי שיגיע, שהתחיל את המסע לכאן, והמסע הזה נקטע.

ההפלה שלו, שעברתי לפני שנתיים וכמה ימים, ריסקה בעיקר את הנפש שלי, ואני לא מסוגלת עדיין לפגוש את האחיינית החדשה שלי, למרות שהלב מבקש את המפגש, לחבק, להתחבר. ולא רוצה לחשוב מה ואיך ארגיש עם גיסתי שבהריון. ואני לא יודעת מה לעשות, ופשוט עצוב לי.

משהו בי שמח בשבילם, ומשהו בי כואב עליי. וזה מהכאבים המושתקים. כי מה אני אמורה להגיד לאחי, שהוא אהבת נפש גדולה שלי? אל תשלח לי תמונות של התינוקת עדיין, כי זה כואב לי כרגע? אני צריכה זמן? ולגיסתי שאני אוהבת מאוד? קשה לי כי גם אני רציתי לשאת הריון תקין?  אל תכעסו עליי, אל תירתעו ממני, עיני לא צרה בכם ובשמחתכם, פשוט הלב שלי גם כואב, עליי. על החלום שלי שהתנפץ.

החיים שלכם מתגשמים, מתקדמים. ושלי, שלי התרסקו ונעצרו שם בנובמבר לפני שנתיים, ואני, כאילו המשכתי, בשביל הילד שלי האהוב, הבכור, אבל משהו בי מת שם יחד עם העובר הקטנטן הזה, עם הילד השני, שכל כך אהבתי ורציתי.

הרגשתי איך, עם הזמן שעובר, אני לאט לאט אך בעקביות, מאבדת את העניין בדברים שאהבתי, איך הלאות מהחיים והמיאוס כלפי החיים תופסים יותר ויותר מקום, איך אני יותר ויותר מזייפת חיוכים אל הילד, שואבת כוחות מאיפה שכבר אין, ואין ואין. כמעט כל הקיץ הייתי חולה בצורה קשה מאוד, עם מערכת העיכול, ועדיין בתהליך החלמה, איטי וממושך.

סוף כל סוף הכאב הזה על ההפלה, האובדן האיום ונורא הזה שלא באמת עבר עיבוד ועיכול, התפרץ ודרש ודורש את ההקשבה אליו ואת הריפוי שלו.  האבל שלא קיבל מקום עד הסוף, כי מהר מהר הייתי צריכה לחזור לחיים, לעבודה, להצגה של "אני החזקה", עד שההצגה הזו כילתה אותי.

הרי אין ממש מקום, והבנה, לנשים שעוברות הפלה בשלב מוקדם כי העובר שלהן לא התפתח. וכמה כמוני עוד יש? וכמה שאפילו ילד אחד אין להן? וזה כל כך מושתק, הכאב הזה, ומה עושים איתו, ועם המצב הזה.

* מוסיפה – שבסביבות אמצע נובמבר, דיברתי עם גיסתי (אחותו של בן זוגי), וגם עם אחי. את כל אחד מהם שיתפתי ברגשות שלי, באהבה אליהם, בשמחה עבורם, ובכאב על עצמי. שניהם, שידעו על ההפלה, אמרו לי שהם חשבו עליי ועל כך שזה יכול להיות לי קשה, ומשניהם קיבלתי הבנה ואמפתיה ואהבה בכמויות שלא חשבתי שאפשר, וזה יצר כל כך הרבה ריפוי, אני מרגישה אחרת לגמרי כשאני פוגשת את גיסתי ההרה, ונפגשתי בינתיים עם האחיינית המהממת שלי, והתאהבתי.

עדיין נשאר כאב בי, אני כבר מבוגרת במושגים של אימהות, בת  45  וקצת, ועוד הריון לא בא בחשבון בכלל, לא רק בגלל הגיל. אבל זה שהכאב שלי קיבל את המקום, את ההבנה, את ההקשבה, איפשר ומאפשר לי להתחיל להמשיך, את החיים שנפסקו.

וממשיכה – בתחילת דצמבר – אני עדיין בתהליך עם החלקים שבי, נותנת מקום לכל הרגשות שעולים, בעיקר ההתמודדות היא עם הסופיות, שקשורה לגיל שלי, 45, שהחלטתי בו לא לנסות עוד הריון, כי זה מה שמרגיש לי נכון, גם אם קשה.

אני מרגישה, שאחת הבקשות של הלב שלי, היא חברה – חברה למצב, חברה ללב. חברה שנוכל לשתף אחת את השנייה. חברה שעוברת או עברה משהו דומה, כי אני מרגישה שאני מקבלת המון אמפתיה ואהבה (וזה מדהים), ויחד עם כל זה, חסרה לי מישהי שתהיה איתה הבנה של ממש.

אז זו הזמנה פתוחה, ואם מה שכתבתי נגע לליבך, ואם גם את מרגישה את הבקשה הפנימית לחברה שתוכלי לחלוק איתה, לשתף ולהקשיב, שיהיה עוד לב שמבין את מה שאת עוברת, אשמח.

אפשר ליצור איתי קשר למייל:   avigail19745678@gmail.com

תודה מהלב, על המקום לשתף בו אותי.

אביגיל

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

שיתופים נוספים שנשים כתבו על אובדן היריון שעברו

דף הפייסבוק של 'נשים מדברות אמהוֹת'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ