כשאני מסתכלת סביבי.. נדמה לי שאני לא יכולה לנקוב בשם אף אחת שלא נושאת עמה איזה סוג של טראומה שחוותה בשלב מסוים במהלך המסע להבאת ילד לעולם. בין שהיא קשורה לפער בין הלידה שהן תכננו לזו שהייתה להן, לשינויים שחלו בגופן, לדילמת ההנקה, או לכל חלק אחר במסע, הן נעלו בתוכן תיבות של טראומה."

– אורי לנקינסקי, הארץ–

בשנים האחרונות ישנה מודעות הולכת וגוברת לכך שתהליכים רגשיים בהריון, לידה והורות אחרי לידה הם לא רק משמחים, אלא גם נושאים איתם כאבים רגשיים, שלא תמיד מדוברים. נשים בהריון ואחרי לידה נפגשות עם אתגרים רגשיים עצומים, עם הפתעות, אכזבות, טראומות, תסכולים, וחלק מהם נשארים לאורך זמן.

למרות שכמעט לכל אישה יצא לשמוע על חוויות של נשים סביב הריון ואחרי לידה, עדיין כשחוויה כואבת ומפתיעה קורית לה באופן אישי, היא יכולה להרגיש שזה פגיע, מאכזב, מתסכל, מדאיג. כמו משהו שלא אמור לקרות, משובש, לא תקין, שלא נמצא בסדר הנכון.

תהליך הכניסה להריון, הלידה, ההנקה, הורות, הם תהליכים שהטבע כרוך בהם, ולכן יש הנחה סמויה שהם אמורים ללכת 'חלק'. כמו הזריחה והשקיעה, יש הנחה שאם משהו הוא טבעי, אז הוא אמור להיות פשוט, זורם, נטול שיבושים והפתעות.

גם בהריון ואחרי הלידה את לא אמורה להיות רק מאושרת

ההורות היא מסע. מסע של גדילה והתרחבות הלב, מסע של היכרות מחודשת עם עצמנו, מסע של ירידות ותלאות רגשיות, מסע של גילוי חלקים חדשים בלב. המסע הזה טומן בתוכו גם נפילות, שריטות, חבלות, כמו במסעות חיים אחרים.

תקופת ההריון ואחרי הלידה לא אמורה להיות רק אושר, אלא אמורה להיות גם וגם – גם אושר, וגם אתגר. גם שמחה וגם עצבות. גם התמלאות וגם התרוקנות. גם חיבור וגם רצון להתרחק. זה המתווה הרגיל של נשים בהריון ואחרי לידה, ויחד עם זה שהוא נורמלי, הוא גם לא פשוט להתמודדות.

גוף שמשתנה, יחס מתעמר מצוות רפואי, הפלה, הריון לא מתוכנן, לידת בזק, הנקה כואבת, חוסר חיבור לתינוק, תינוק שבוכה ביום ובלילה, חוסר שינה, סטרס ופחד מהתינוק, בידוד חברתי, תחושה שההורות גדולה מדי, אכזבה מהתפקוד ההורי, הם דוגמאות מעטות לכאבים רגשיים שמגיעים בלי שלנשים יש שליטה עליהם.

הכאבים הרגשיים מגיעים, הם נחווים ומכאיבים, כי הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההריון ואחרי לידה. כמו שבחיים יש אובדנים, פרידות, משברים, שינויים פיסיים, כך גם בהריון ואחרי הלידה. זה כואב, זה שובר, זה מעציב, זה מתסכל. זה באמת לא פשוט להרגיש את הכאבים האלה והם לא אמורים להיות קלים לנשיאה או להתמודדות. הם באמת מאתגרים את הגוף והנפש ומצריכים תמיכה, סבלנות וחיזוק מתמיד.

מה ההבדל בין כאב רגשי בלתי נמנע לבין "סבל עודף"?

כאבים רגשיים מכאיבים מעצם קיומם והם לא אמורים להיות קלים, אך לעיתים קרובות הם מייצרים גם "סבל עודף" (מושג שאני משאילה ממתי ליבליך), שמגיע בצורות מגוונות, שבוודאי תוכלו לזהות. למשל:

• אשמה, שיפוטיות, ביקורת והלקאה עצמית על כך שיש כאבים הרגשיים. למשל, "איזו מין אמא אני שלא מתחברת לתינוק שלה?"
• אמונה שהכאבים הרגשיים קבועים ולא יחלפו. למשל, "מעכשיו ככה תיראה ההורות שלי" או "הוא לא יפסיק לבכות לעולם".
• חוסר הסכמה לקבל עזרה או לדאוג לעצמן. למשל, "אני בחרתי להביא ילד, לכן אני צריכה להסתדר עם זה לבד", או "הנקה זה חשוב, ואני אמשיך גם אם היא משפיעה עליי לרעה".
• התכחשות לרגשות שעולים, חוסר הסכמה לחוות אותם או בושה והסתרה שלהם. למשל, "אסור לי לספר שלא טוב לי, כדי שלא יחשבו שאני אמא רעה" או "לאמהות אסור להרגיש את מה שאני מרגישה".
• רצון להיות אמא אחרת, שאינה מרגישה כאבים רגשיים. למשל, "אני רוצה רק לחוות הנאה מההורות, רק להרגיש את העונג והמלאות ".

"סבל עודף" הוא תגובה אוטומטית, שיש בינה ובין הכאב הרגשי המקורי צימוד מיידי, עד שקשה להבחין שהם נפרדים זה מזה.

סיפור לדוגמא, שממחיש את ההבדל בין כאב רגשי לסבל עודף

אתן דוגמא כדי להמחיש את ההבדל בין כאב רגשי לסבל עודף. דנית, בת 32, מתמודדת עם המעבר להורות ראשונה. היא אף פעם לא חלמה להיות אמא, ולא התחברה לעובר כשהיה בבטן. לפני הלידה היא שמעה שיהיה קשה אחרי הלידה אבל האמינה שהיא חזקה ויכולה להתמודד

דנית כעת אמא לילד ראשון בן חודשיים, אליו היא מחוברת ודואגת, אבל הוא בוכה במשך היום והלילה ולא תמיד נרגע באמצעות חיבוק, תנועה או קול שלה. היא מתוסכלת מהמצב, במיוחד כשהיא רואה שהתינוק נרגע בקלות אצל בן זוגה ואצל אמא שלה, מה שמעורר אצלה גם קנאה ועצב.

התסכול, הקנאה והעצב הם הכאבים הרגשיים המקוריים, וה"סבל העודף" יתחיל כאשר דנית תחשוב בעקבות התחושות האלו שהיא אמא גרועה, כשהיא תחשוב שיש קשר בין הבכי שלו לבין זה שבעבר היא לא רצתה להיות אמא, או כשהיא תרגיש שהבכי שלו לא ייגמר לעולם.  

איך ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה יכול לעזור?

הכאבים הרגשיים המקוריים, שאותם לא ניתן לשנות, כגון: תחושות לא נעימות, חוויות מאתגרות, משברים ודילמות מצריכים תמיכה, הבנה, עזרה פיסית והקשבה. לעומתם, התמודדות עם "סבל עודף" מצריכה, בנוסף לכל אלה, גם תרגול מודעות ותשומת לב לעצם קיומם, פיתוח חמלה עצמית, ולמידה של תגובות חדשות כלפיהם.

בתהליך ליווי רגשי נשים לומדות, צעד אחר צעד, איך להתמודד עם מחשבות ורגשות לא נעימים, איך להתנהג עם רגש עוצמתי כשהוא מגיע ואיך אפשר להפחית את האשמה, הביקורת והשיפוטיות כלפי מה שהן מרגישות וחושבות.

עצם הדיבור הכנה והפתוח על מה שהן מרגישות, הוא כבר צעד משמעותי ומרפא, ובנוסף לכך נשים בתהליך ליווי רגשי גם מרגישות שהן מפתחות חוסן נפשי להתמודד עם האתגרים של תקופת ההריון ואחרי הלידה באופן שנכון ומתאים להן יותר.

התקופה של ההריון ואחרי הלידה יכולה להיות תקופה של טיפוח חוסן אישי, גילוי עצמי, התפתחות וחוזקה. היא יכולה להיות הזדמנות לטפח הקשבה, חמלה ועיניים טובות כלפי האישה והאמא שאת. היא יכולה להיות תקופה שבה את טובה לעצמך.

אשמח לעזור לך,

לימור

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית נשים בהריון ואחרי לידה. יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

 האם זה דיכאון אחרי לידה או עצבות חולפת?