התקופה שאחרי הלידה היא רגישה, סוערת ולעיתים בודדה – גם כשכולם סביב. איך אפשר לעזור ליולדת שמתקשה לבקש עזרה, ואיך עושים את זה בלי להעמיס או לשאול שאלות שלא ייענו? במאמר הזה תמצאו דרכים פשוטות, רגישות ומפתיעות להעניק תמיכה אמיתית – גם בלי סירים ביד.
"איך אפשר לעזור לאישה אחרי לידה, אם לא נעים לה לבקש עזרה?" זאת שאלה שנשאלתי לאחרונה.
יש רצון לעזור מצד המשפחה, יש הבנה שהתקופה אחרי הלידה היא קשה ומחייבת עזרה ותמיכה (דיינו) , אבל – מה אפשר לעשות כשמדובר באישה שקשה לה לבקש עזרה?
איך אפשר לעזור לה? איך לוודא שהיא לא תקרוס אחרי הלידה?
עזרה ליולדת: עיניים טובות שעושות הבדל
הבקשה והרצון לעזור ליולדת מרגשת וחשובה מעצם קיומה, ואני רוצה להתעכב על זה רגע.
אחד הדברים הכי מרפאים ותומכים באישה אחרי לידה, זאת עצם הידיעה שיש מישהו אחד לפחות שחושב עליה, מתעניין בה, דואג לשלומה- ורואה את הקושי שהיא עוברת.
לפעמים עצם ההבנה שיש מישהו בעולם שרואה את העבודה הקשה שהיא עושה, ומבקש לעזור לה, כבר יוצרת ריפוי וממלאת בכוח.
נוכחות של זוג עיניים טובות שרואות את האמא – זו מתנה. זה ריפוי לדורות. זה הדבר הבסיסיים והאנושיים ביותר שאישה יכולה לבקש אחרי הלידה.
תודה גדולה לכל אותן נשים – חברות, אחיות, אמהות, דודות – שעוטפות את הנשים היולדות.
איך אפשר לעזור לאישה אחרי לידה שמתקשה לבקש עזרה?
אפתח בהבהרה – רוב הנשים מתקשות לבקש או לקבל עזרה אחרי הלידה. זה לא חריג, לא יוצא דופן, ולא "בעיה" של אישה מסוימת – אלא תופעה רחבה, אנושית, נפוצה. הקושי הזה נובע משילוב של גורמים: חברתיים, אישיים, ומציאות החיים הייחודית של התקופה שאחרי הלידה. (כאן יש מאמר על הקושי לקבל עזרה אחרי לידה ).
לכן, במקום לנסות "לשכנע" יולדת שךבקש עזרה או לשנות את הגישה שלה – כדאי לעצור רגע, לקחת נשימה, ולחשוב איך אפשר כן לעזור לה במציאות הקיימת.
האיור הבא מתוך הספר Good Moms Have Scary Thoughts ממחיש בעדינות ובכנות את הפער בין מה שיולדת עונה – לבין כל מה שהיא באמת מרגישה וזקוקה לו.
את מה בכל זאת אפשר לעשות? הנה כמה נקודות שאפשר להתחיל איתן:
1. עזרה ליולדת מתחילה בהצעה ברורה ומעשית
אחד הדברים שמסייעים לנשים לקבל עזרה אחרי לידה, הוא שהעזרה מוצעת באופן ספציפי ולא מצריכה ממנה חשיבה נוספת (היא גם ככה עייפות). לכן, במקום לשאול שאלות כלליות, כמו: 'מה את צריכה?', 'איך אפשר לעזור לך'? או 'תדעי שאני פה כשאת צריכה משהו', עדיף להציע באופן ברור:
"אני אשמח לבוא ולעשות בשבילך XYZ, ביום X בשעה Y. מתאים לך?"
למשל,
"אני יכולה לבוא ביום שלישי בבוקר ולקפל כביסה. מתאים לך?"
או: "ביום חמישי אני בסביבה – להביא לך ארוחת צהריים חמה?"
הצעה ברורה ונעימה יכולה להיות ההבדל בין "לא נעים לי" לבין "תודה, זה בדיוק מה שאני צריכה".
עצה קטנה: לפני שאת מציעה עזרה, עצרי רגע לחשוב – מה באמת נוח לך לתת? לבקר? לטייל עם העגלה? לקפל כביסה? לבשל? להרדים תינוקות? תבחרי את מה שבא לך בקלות ועם שמחה.
כשאת יודעת מה נעים לך להציע, מתי, ולכמה זמן – תגיעי עם זה אל היולדת. ככה היא לא צריכה לחשוב, לא להתלבט, ולא להרגיש לא נעים. הסיכוי שהיא תגיד "כן" יגדל משמעותית.
2. עזרה ליולדת מתחילה בהתאמה למה שנכון לה
אחרי שהבנת במה נוח ונעים לך לעזור – כדאי לבדוק עם היולדת אם ההצעה שלך מתאימה לה, והאם הימים והשעות שנוחים לך מתאימים גם לה. בירור קטן כזה יכול למנוע אי-נעימויות ולאפשר לה לבחור בלי לחץ.
אמנם רוב היולדות מתקשות לזהות מה בדיוק הן צריכות או לבטא את זה, אבל ברגע שמציעים להן עזרה קונקרטית, הן בדרך כלל יודעות להגיד אם זה מתאים להן – או לא.
חשוב לזכור: אם אישה מסרבת לעזרה – זה לא אישי, וזה לא מעיד כלום עלייך או על מה שהצעת. זה רק אומר שכרגע, זה לא מה שהיא צריכה. וזה בסדר גמור.
עצם ההצעה – כבר עושה הבדל.
מה שכן, כדאי לא להסתפק בהצעה חד-פעמית. אם זה מתאים לך – תמשיכי לשאול, להציע, להתעניין. עצם ההתמדה והנכונות לעזור משמעותיים מאוד לרוב הנשים – ואולי בסוף תמצאי את הדרך שתאפשר לה להגיד "כן".
3. "מה שלומך?": שאלה אחת פשוטה שעושה את ההבדל
אחד הדברים הכי אנושיים ופשוטים שאפשר להעניק ליולדת – זה התעניינות אמיתית בשלומה. לא שאלה מנומסת מתוך נימוס, אלא הקשבה כנה.
נשים אחרי לידה עוברות סערות רגשיות ואתגרים פיזיים מדי יום, והרבה פעמים – אף אחד לא שואל אותן באמת איך הן מרגישות.
אפשר להתחיל בשאלות קטנות שמראות אכפתיות:
– איך עובר עלייך היום?
– ישנת בלילה? הספקת לאכול משהו?
– איך היו ההשכבות?
– היה משהו ששימח אותך היום?
עזרה ליולדת היא גם הזדמנות לראות אותה כאדם, כאישה, לא רק כאמא. במיוחד בתקופה שבה כולם שואלים רק על התינוק – ההתעניינות בה יכולה להיות ריפוי.
ואם היא לא עונה לטלפון או מתקשה לארח – גם הודעת ווטסאפ חמה יכולה לעשות את העבודה. העיקר – הכוונה, הרצון, והנוכחות שלך שם, גם אם מרחוק.
(האיור המצורף ממחיש כמה רגישה התקופה הזו, וכמה חשוב לפנות אל האמא בעיניים טובות ומתעניינות.)
4. תמיכה אחרי לידה: לא תמיד צריך לעשות – לפעמים פשוט להיות
חברות, אמהות ואחיות רבות מבינות את הצורך בעזרה אחרי לידה – בישול, ניקיון, טיפול בתינוק – והן מרגישות שהן חייבות "לעשות משהו".
אבל מה שנשים רבות אחרי לידה באמת זקוקות לו – זה פשוט נוכחות. מישהי שתהיה איתן. לא לעשות, לא לתקן – רק להיות.
תחושת הבדידות אחרי לידה היא עמוקה ונפוצה, ורק חברה אנושית נעימה יכולה לעשות שינוי אמיתי ברווחה הרגשית שלהן.
אפשר לדבר, לצחוק, להכין לה קפה, להתפעל מהתינוק, או פשוט לשבת לידה. את לא חייבת לסדר, לבשל או לטפל בתינוק.
לפעמים הליווי הרגשי הכי משמעותי – הוא פשוט להיות שם, באמת.
5. שיתוף רגשי אחרי לידה: גם אם היא לא שואלת – תשתפי את שלך
אחד הדברים שעוזרים משמעותית לרווחה הנפשית של נשים אחרי לידה, זה להרגיש שהן לא לבד ברגשות ובחוויות שלהן.
הרבה נשים לא מרגישות בנוח לספר על מה שהן מרגישות באמת, וחוששות שישפטו אותן. לרוב הנשים עוזר לשמוע שמישהי קרובה מספרת לה בכנות על מה שהיא עברה אחרי הלידה. דיבור אמיתי וכנה מהלב פותח עבור היולדת את האפשרות לספר את מה שהיא מרגישה, בלי חשש שישפטו אותה.
זה לא צריך להיות ארוך או דרמטי – לפעמים אמירה קטנה, ישירה מהלב, עושה את כל ההבדל.
למשל:
– "אני זוכרת את הלילות. פחדתי אפילו מעצמי לפעמים."
– "ההנקה? סיוט בהתחלה. בכיתי בכל פעם."
– "הייתי בטוחה שאני משתגעת מרוב שעות לבד בבית.
כל משפט כזה נותן לה לגיטימציה פנימית. וזה – חשוב לא פחות מכל סיר בישול או קיפול כביסה.
6. לכבד את הבחירות ההוריות שלה
אחד הדברים המרכזיים שנשים חוששות ממנו בחודשים שאחרי הלידה, הוא לקבל ביקורת על הבחירות וההתנהלות שלהן. בחודשים הללו נשים עייפות, מסתגלות למציאות חדשה, הביטחון ההורי עוד לא התגבש, והערה או אפילו רמיזה קטנה עם הצעה לשיפור, יכולה להשפיע שלא לטובה על המצב הרגשי שלהן.
כדאי לשים לב – אם אישה לא ביקשה עצה או חוות דעה, מוטב להימנע מלהשמיע אותה.
נשים מרגישות בנוח לקבל עזרה מאנשים שמסתכלים עליהן בעיניים טובות, שלא ישפטו אותה על ההתנהלות ההורית, שלא יבקרו את הבחירות שלה. לכן, אם חשוב לכן לתת עזרה לאישה אחרי לידה, כדאי לשים לב שהאמירות הניתנות לעברה הן נטולות שיפוטיות ומלאות בפירגון, עידוד ותמיכה בבחירות שלה.
מה אם את מרגישה שמשהו לא בסדר? אל תשאירי אותה לבד
לפעמים אפשר לראות על היולדת שהיא עוברת משהו לא רגיל. היא עייפה כל הזמן, בוכה הרבה, לא יוצאת מהבית, לא מצליחה ליהנות, לא אוכלת, לא ישנה טוב, אולי גם מדברת על חרדות – ונראה שהיא לא כמו עצמה.
כשהיולדת במצב כזה – גם אם היא לא מבקשת עזרה, זה בדיוק הרגע לא לעזוב אותה לבד.
להיות יותר בסביבה, לבלות איתה יותר זמן, לבדוק אם היא ישנה, אם היא אכלה, אם בא לה לצאת. להציע לקחת את התינוק רגע כדי שהיא תוכל לנשום (לבדוק לפני כן אם זה מתאים לה, לא כל היולדות מרגישות עם זה בנוח).
לעזור לה בהתארגנות בבית, ולהזכיר לה ברכות – שהיא לא אמורה להסתדר לבד.
אם את מרגישה שהמצב לא משתפר, כדאי להתייעץ עם אשת מקצוע, כדי להבין איך אפשר לגשת אליה ברגישות ולעזור.
אפשר גם להציע לה בעדינות לחשוב על שיחה טיפולית. לא כדי "לתקן אותה" – אלא כדי לתמוך בה, לחזק אותה, לעזור לה למצוא את עצמה שוב.
אם את לא בטוחה איך לפנות אליה – את מוזמנת להתייעץ איתי.
ואם את רוצה להבין יותר לעומק את הקושי שהיא עשויה לחוות, תוכלי לקרוא את המאמר על דיכאון אחרי לידה שכתבתי בנושא.
אפשר לפנות אליי בשאלה או בהתייעצות. את לא לבד – וגם היא לא.
בסוף – זה העיניים הטובות שנשארות איתה
לתמוך באישה אחרי לידה לא חייבת להיות משימה מורכבת שדורשת כוחות מיוחדים – אלא בעיקר רצון טוב, נוכחות, הקשבה ורגישות. לא צריך לחכות שהיא תדע לבקש, ולא תמיד צריך "לעשות משהו". לפעמים, עצם זה שאת שם, רואה אותה, שואלת, מקשיבה, מציעה – זה כבר עוזר.
עזרה אחרי לידה היא לא רק סיר חם או קיפול כביסה. היא יכולה להיות גם חיוך, הודעה עם התעניינות לשלומה, סיבוב עם התינוק/ת בעגלה, או פשוט מישהי שאומרת דרך המבט: "את לא לבד. אני יודעת מה את עוברת".
כל מחווה כזו יכולה להשאיר את האמא – עם יותר נשימה, יותר יציבה, קצת פחות לבד, וקצת יותר מחוברת לעצמה.
ואם את מרגישה שהיא במקום שקשה ממנו לקום לבד – אל תהססי להתייעץ, או לעזור לה לפנות לעזרה.
שלחי לי הודעה בוואטסאפ
לכל שאלה, אפשר לפנות אליי
לימור לוי אוסמי
מטפלת ומלווה רגשית נשים בהריון ואחרי לידה
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
למה קשה לנשים אחרי לידה לבקש או לקבל עזרה? / לימור לוי אוסמי