"איך אפשר לעזור לאישה אחרי לידה, במידה ולא נעים או לא נוח לה לבקש עזרה?" זאת שאלה שנשאלתי לאחרונה. כלומר, יש רצון לעזור מצד המשפחה, יש הבנה שהתקופה אחרי הלידה היא קשה ומחייבת עזרה ותמיכה (דיינו) , אבל – מה אפשר לעשות כשמדובר באישה שלא נוטה לבקש עזרה או שקשה לה לבקש עזרה? איך אפשר לעזור לה? איך לוודא שהיא לא תקרוס אחרי הלידה?
הבקשה והרצון לעזור ליולדת מרגשת ונותנת כוח
הבקשה והרצון לעזור ליולדת מרגשת מעצם קיומה, ואני רוצה להתעכב על זה קצת. אחד הדברים הכי מרפאים ותומכים באישה אחרי לידה, זאת עצם הידיעה שיש אדם אחד לפחות שחושב עליה, מתעניין בה, דואג לשלומה, ורואה את הקושי שהיא עוברת. לפעמים עצם ההבנה שיש מישהו בעולם שרואה את העבודה הקשה שהיא עושה, ולכן מעוניין לעזור לה, כבר יוצרת ריפוי ונותנת כוח.
הימצאותן של זוג עיניים טובות שרואות את האמא זה המון. זו מתנה. זה ריפוי לדורות. זה הדבר הבסיסי והאנושי ביותר שאישה יכולה לבקש אחרי הלידה. תודה גדולה לכל אותן נשים – חברות, אחיות, אמהות, דודות – שעוטפות את הנשים היולדות.
איך אפשר לעזור לאישה אחרי לידה שמתקשה לבקש עזרה?
אפתח בהבהרה קצרה- רוב הנשים מתקשות לבקש או לקבל עזרה אחרי הלידה. הקושי לקבל עזרה הוא רווח, אנושי, קיים, ומאוד לא ייחודי, ומורכב מסיבות חברתיות, אישיות, ומהמציאות הייחודית של נשים בתקופה שאחרי הלידה.
לכן, לא כדאי להשקיע את האנרגיות בניסיון לשנות את האישה או ללחוץ עליה לבקש עזרה, ובמקום זאת להבין איך אפשר לעזור במצב הקיים ולקחת נשימה ארוכה. הנה איור שמבהיר בצורה פשוטה, את הקושי הרווח של נשים לבקש עזרה, מתוך הספר הנהדר good moms have scary thoughts:
להגיד באופן מפורש במה אפשר לעזור
אחד הדברים שמסייעים לנשים אחרי לידה בקבלת עזרה, הוא שהעזרה המוצעת להן היא ספציפית ולא מצריכה ממנה חשיבה (המוח שלהן גם ככה סלט מרוב עייפות). לכן, במקום לשאול שאלות כמו: 'מה את צריכה?', 'איך אפשר לעזור לך'? או 'תדעי שאני פה כשאת צריכה משהו', אפשר להגיד לה בצורה ברורה: "אני אשמח לבוא ולעשות בשבילך XYZ, ביום X בשעה Y. מתאים לך?" פשוט להגיד לה מה העזרה שאתן יכולות להציע ומתי.
עצה קטנה: לפני שאתן פונות לאישה אחרי לידה בהצעת עזרה, כדאי להקדיש כמה דקות לחשיבה עצמית, כדי להבין מה נוח ואפשרי לכן. נוח לך לבוא לבקר ולבלות איתה? נהדר. את אוהבת לטייל בעגלה או לקפל כביסה? איזה יופי. בישול או ניקיון הבית זה הדבר שבא לך בקלות? נפלא. את אוהבת להשכיב תינוקות, להרדים או לקלח אותם? איזה כיף.
תבדקי מה הדבר או הדברים שבהם את יכולה לעזור בשמחה, מה השעות או הימים שאת יכולה לתת את העזרה, ועם המידע הזה תגיעי ליולדת. זה יחסוך לה מחשבה ומבוכה, ויגדיל את הסיכוי שהיא תשמח לקבל את העזרה.
לשאול אם העזרה המוצעת נוחה לה
אחרי שהבנת במה נוח ונעים לך לעזור, כדאי לשאול את היולדת האם היא תשמח לקבל את העזרה והאם הימים והשעות נוחים לה. הבירור הזה חשוב ומונע אי נעימויות. אמנם רוב היולדות מתקשות להבין מה הן צריכות באופן כללי ומתקשות לבטא את הצורך שלהן, אבל הן יודעות להגיד האם עזרה ספציפית שמוצעת נכונה להן או לא.
חשוב לזכור: אם אישה מסרבת לעזרה שהצעת לה, זה לא אומר דבר או חצי דבר עלייך או על סוג העזרה שאת מציעה, אלא רק על זה שכרגע זה לא סוג העזרה שהיא צריכה. זה בסדר גמור, ועצם זה שהצעת לעזור לה זה המון.
מה שכן, כדאי שלא להסתפק בפעם אחת של הצעת עזרה, אלא לחזור (במידה וזה מתאים לכן) ולהמשיך להציע עזרה, להמשיך לשאול, להמשיך להתעניין. עצם הבעת העניין והרצון לעזור משמעותית לרוב הנשים, ואולי גם בסוף תמצאו את הדרך שבה היא תוכל לקבל את העזרה שמתאימה לה.
להתעניין בשלומה
אחד הדברים הפשוטים והכי אנושיים שאפשר להעניק בקלות ובלי הרבה מאמץ ליולדת הוא – התעניינות כנה בשלומה. נשים אחרי לידה עוברות תהפוכות רגשיות ומתמודדות עם אתגרים פיסיים מדי יום. אחד הדברים המרכזיים שהיא זקוקה להם הוא הקשבה מתעניינת.
- לשאול אותה מה שלומה ואיך היא מסתדרת.
- לשאול איך היא ישנה בלילה והאם היא אכלה משהו היום.
- לשאול אותה איך עברו ההשכבות במשך היום.
- לשאול ממה היא נהנתה היום ומה היה לה משמח.
- ליצור איתה קשר שמתעניין בה כאישה, כאדם, כאמא, בתקופה שבדרך כלל כולם רגילים להתעניין בתינוק או התינוקת.
*אם היא לא עונה לטלפונים או מתקשה לארח ביקורים, אפשר גם לשלוח הודעות ווסטאפ שמתעניינות בשלומה. העיקר הכוונה.
הנה איור שמייצג מצב רגשי ופיסי שכיח אצל נשים אחרי לידה. ברור עד כמה המצב הזה רגיש ומבקש עיניים טובות והתעניינות:
לבוא לבקר, פשוט להיות איתה
חברות, אמהות ואחיות מבינות את חשיבות העזרה שאחרי הלידה וזוכרות את הצורך בבישול, בניקיון, בעזרה עם התינוק הן מרגישות את הצורך 'לעשות משהו' כדי לעזור ליולדת. אני רוצה להזכיר שברוב הפעמים הדבר המרכזי שחסר לנשים אחרי לידה הוא נוכחות של אנשים שיהיו איתן.
הצורך 'לעשות משהו' הוא מובן וברור, אך גם 'רק' להיות עם האישה למשך שעה או שעתיים, בלי ל'עשות', זה המון, זה עולם ומלואו. רוב הנשים אחרי לידה סובלות מבידוד חברתי חמור, ואחד הדברים שמשפרים באופן משמעותי את הרווחה הנפשית שלהן, זה פשוט חברה אנושית נעימה.
אפשר לדבר איתה, לצחוק איתה, להכין לה קפה, להתפעל מהתינוק. לבלות יחד, במובן הכי פשוט של המילה. את לא חייבת לנקות, לסדר או לטפל בתינוק. אפשר פשוט להיות איתה, הזמן הזה חסר לה.
לספר על עצמך ואיך היה לך אחרי הלידה, גם בלי שהיא שואלת
אחד הדברים שעוזרים משמעותית לרווחה הנפשית של נשים אחרי לידה, זה להרגיש שהן לא לבד ברגשות ובחוויות שלהן. הרבה נשים לא מרגישות בנוח לספר על מה שהן מרגישות באמת, וחוששות האם מה שהן עוברות ייתפס בעיניים לא טובות. לרוב הנשים עוזר לשמוע מישהי קרובה ואהובה שמספרת לה בכנות על מה שהיא עברה בעצמה אחרי הלידה. דיבור אמיתי וכנה מהלב פותח עבור היולדת את האפשרות לספר את מה שהיא מרגישה, בלי חשש שישפטו אותה.
לא להכביד, לא להאריך בפרטים (היא עייפה מדי בשביל זה), אלא רק לזרוק מדי פעם אמירות קצרות שמשקפות אמת עבורך. למשל: "כן, אני זוכרת את הלילות. כל המחשבות המפחידות עלו בלילה. פעם אחת אפילו חשבתי לזרוק אותו מהחלון והערתי את בעלי מבוהלת". או "איך את עם ההנקה? לי זה הלך ממש קשה בהתחלה. הפטמות שרפו לי ונשכתי שפתיים בכל הנקה" או: "איך את מחזיקה מעמד בבית כל כך הרבה שעות? אני הרגשתי שאני מתחילה לאבד את זה. הייתי חייבת לצאת להתאוורר כדי לשמור על השפיות."
כל מילה או משפט שתגידי, יכול לפתוח לה חלון ללגיטימציה פנימית, שהוא חשוב לא פחות מכל סיר בישול שניתן.
לכבד את הבחירות ההוריות שלה
אחד הדברים המרכזיים שנשים חוששות ממנו בחודשים שאחרי הלידה, הוא לקבל ביקורת על הבחירות וההתנהלות שלהן. בחודשים הללו נשים עייפות, מסתגלות למציאות חדשה, הביטחון ההורי עוד לא התגבש, והערה או רמיזה שלא במקומה יכולה להשפיע שלא לטובה על המצב הרגשי שלהן.
שימו לב – אם אישה לא ביקשה עצה או חוות דעה, מוטב להימנע מלהשמיע אותה. נשים מרגישות בנוח לקבל עזרה מאנשים שמסתכלים עליהן בעיניים טובות, שלא ישפטו אותה על ההתנהלות ההורית, שלא יבקרו את הבחירות שלה. לכן, אם חשוב לכן לתת עזרה לאישה אחרי לידה, כדאי לשים לב שהאמירות הניתנות לעברה הן נטולות שיפוטיות ומלאות בפירגון, עידוד ותמיכה בבחירות שלה.
לסיכום
ראשית כל, והכי חשוב – כל הכבוד לכל מי שמתעניינת, רוצה ומוכנה לעזור לאישה אחרי לידה. עצם הרצון והכוונה הם חשובים ומשמעותיים ובעלי ערך רב. זה נכון שלרוב היולדות קשה להגיד איזו עזרה הן צריכות אחרי הלידה, אך אפשר להתמודד עם הקושי הזה כאשר ברור להן מה העזרה האפשרית שניתנת בשמחה ומתי.
בנוסף לעזרה פיסית כמו ניקיון, בישול ובייביסיטר, נשים אחרי לידה זקוקות להתעניינות כנה בשלומן בתקופה, ובחברה אנושית נעימה להעביר איתה את היום. הן זקוקות לשמוע על חוויות דומות של נשים אהובות לגבי מה הן הרגישו אחרי הלידה, והן תמיד שמחות לשמוע פירגון ועידוד על התפקוד והבחירות ההוריות ("את אמא נהדרת", ו"את עושה את זה נפלא").
אם נסתכל על המושג 'עזרה ליולדת' בצורה רחבה יותר, נוכל להבין שהעזרה הדרושה היא לא רק בהכנת תבשילים, בייביסיטר וניקיון הבית, אלא גם עזרה הניתנת בצורה של עידוד, תמיכה רגשית, עיניים טובות, וכתף לבכות עליה. למשפחה ולקהילה יש יכולת גדולה לעזור לאישה אחרי לידה. למעשה, זה אחד הדברים המרכזיים שמונעים את הסיכון לדיכאון אחרי לידה.
יש לכן רעיונות נוספים לגבי איך אפשר לעזור לאישה אחרי לידה שמתקשות לבקש עזרה? אשמח לשמוע בתגובות.
- יש לכן שאלות? רוצות להזמין מאמר בנושא מסוים הקשור להיבטים הרגשיים של נשים בהריון ואחרי לידה? תכתבו לי לווטסאפ או בתגובות ואשמח מאוד.
שלכן,
לימור
מלווה רגשית נשים בהריון ואחרי לידה
יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'.
מחפשת ליווי רגשי אחרי לידה?
התקופה שאחרי הלידה יכולה לעלות מחשבות ורגשות בעוצמה שקשה להכיל אותה, מה שמוביל לאשמה, בושה והסתרה. ליווי רגשי הוא תהליך המותאם באופן ייחודי לנשים בהריון ואחרי לידה במטרה לעזור להן להתמודד עם האתגרים הרגשיים האופייניים לתקופה דרך חמלה, קבלה, הפחתת שיפוטיות והגדלת הביטחון ההורי.כאן הפרטים למי התהליך מתאים במיוחד. אפשר לשלוח לי הודעה לווטסאפ, לימור.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
למה קשה לנשים אחרי לידה לבקש או לקבל עזרה? / לימור לוי אוסמי
פרדוקס האמהות: שמחה ועצב בו זמנית/ לימור לוי אוסמי
זה לא פינוק, זאת הישרדות / סמדר
