אם את בחודשים שאחרי הלידה ומרגישה לא מאוזנת, חוששת שזה הורמונים אחרי לידה, לא מכירה את עצמך ככה ולא יודעת כמה זמן זה יימשך, את לא לבד.
אולי את חווה עליות וירידות רגשיות,
אולי את מתפרצת בזעם שלא אופייני לך,
אולי הדמעות יוצאות במהרה (כאן מאמר על בכי של אמהות אחרי לידה),
אולי את לא מבינה מה קורה לך, מה הסיבה, ואיך להתמודד עם כל זה.
זה לא קל לחוות את הגוף והנפש בצורה לא מוכרת ולא רגילה.
את לא לבד בזה. את באמת לא לבד. לפעמים צריך לשמוע את זה שוב ושוב.
מה הסיבה לחוסר איזון רגשי אחרי לידה?
התשובה השכיחה ביותר לשאלה מה הסיבה לקושי רגשי או לחוסר איזון אחרי לידה, היא בדרך כלל – "הורמונים אחרי לידה" או "השינוי ההורמונלי". אבל התמונה מורכבת הרבה יותר, וזה לטובתנו, כי זה הופך אותנו לכאלה שיכולות לפעול כדי להיטיב ולהקל, ולבדוק מה יכול לעזור לנו כדי להרגיש יותר טוב.
מה הסיבה למה שמתעורר בך בנפש?
למה את מרגישה לא יציבה, מעורערת?
מה הסיבה לזה שאת רגישה מהרגיל?
איך זה שאת מתקשה להתמודד עם משימות שהיית בטוחה שתעשי בקלות?
יש סיבה פשוטה ויש סיבה מורכבת.
הסיבה הפשוטה היא – עם כל ילד/ה שאת יולדת, את מגיעה אל מציאות חדשה מבחוץ ומבפנים ולוקל זמן להסתגל אליה. ההסתגלות הזאת יכולה לטלטל.
את עברת לידה, עברת הריון, הבאת חיים ועכשיו את אמא לתינוק או תינוקת, שהטיפול בהם הוא אינטנסיבי ומעייף, והנפש מגיבה לכל זה בגלים שעולים ויורדים. את לומדת להכיר את עצמך מחדש וזה לוקח זמן להסתגל להורות, למציאות החדשה, לגוף החדש, למבנה המשפחתי שמשתנה.
הסיבה המורכבת יותר היא – כנראה שיש פער בין מה שאת זקוקה לו כדי להסתגל אל השינוי בצורה טובה, לבין מה שקיים בפועל. הפער הזה מתבטא ברגשות לא פשוטים שעולים, במחשבות לא קלות שהתודעה מייצרת, והם מגיעים בגלים שיוצרים תנודתיות וחוסר יציבות. הדרך להתמודד עם הגלים והתנודות הקשות היא לנסות לבדוק איך לצמצם את הפער הזה או לבדוק איך להתמודד איתו.
למה אישה אחרי לידה זקוקה?
איך הפער בין מה שהלב והגוף שלך מבקשים לבין מה שיש לך בפועל, קשור לעליות וירידות רגשיות ולתחושה של חוסר איזון?
אישה רגילה אחרי לידה, כזו שעוברת מסע רגשי עוד בהריון ובלידה, זקוקה לעיטוף, זקוקה לשקט, זקוקה לזמן לעצמה, זקוקה לחברת אנשים, זקוקה לאכול אוכל חם ובריא, זקוקה לנוע ולהזיז את הגוף, זקוקה לישון, וזקוקה לדברים נוספים, מעצם היותה אדם שעובר מהפך ועובד ממש קשה כדי לגדל חיים.
אישה אחרי לידה גם זקוקה לבן זוג שתומך בה, שנמצא איתה, ששותף לקבלת ההחלטות ולפעולות היומיום, שמבין מה זה אומר לגדל תינוק ומעריך את זה. אישה רגילה אחרי לידה זקוקה לקבוצת אמהות לתינוקות שעוברות את אותם קשיים, אותם התלבטויות, אותם דאגות, שמבינות אותה בלי לשפוט, מפרגנות לה ורואות בה את מה שהיא מתקשה לראות.
לגדל תינוק זו משימת חיים שדרושות לה כוחות, הבנה, תמיכה, ולא כולנו זוכות לקבל אותה.
הורמונים אחרי לידה או חוסר תמיכה?
כשאישה רגילה אחרי לידה עוברת מהפך חיים, משתנה, לא מכירה את עצמה, ומקבלת תמיכה טובה ואת מה שהיא זקוקה לו, יש לה כוחות ויכולת להכיל את השינוי ולהסתגל אליו מבחינה רגשית. היא מרגישה שקשה לה, אבל שהיא מסוגלת להתמודד. יש מי שיתמוך בה, יש מי שדואג לה, יש מי שרואה אותה. היא לא לבד. יש לה אמנם תנודות רגשיות, אבל היא פחות נוטה להתפרק, כי היא מוחזקת, אוכלת, מוזנת ועטופה בהבנה ותמיכה.
כשאישה רגילה אחרי לידה מגיעה אל התקופה שאחרי הלידה עם בן זוג לא תומך או לא נוכח, כשאמא שלה או חמותה מעבירות עליה ביקורת, כשהיא לא ישנה ברצף בלילה, כשכואב לה מההנקה ואין מי שיתמוך בה, כשאין לה חברות קרובות שהיא יכולה לבקר, כשהמשפחה חושבת שהיא מתפנקת ולא שואלת לשלומה או מה היא צריכה, כשאין לה אוכל חם בבית או שהיא לא מספיקה לאכול אותו, אז יש סיכון גדול יותר שהיא תתפרק, שהיא תיפול, שהיא תרגיש שהקושי בלתי נסבל, וגם תרגיש לבד בתוך הקושי הזה. זה לא הורמונים אחרי לידה, זה החיים.
ככל שיש יותר תמיכה, ככה יש יותר יציבות
אז לא, זה לא רק הורמונים אחרי לידה, זו הרבה פעמים הסביבה והתנאים שנשים לא מקבלות. זה הדבר הזה שאנחנו שוכחות כמה שהוא חשוב וכמה הוא מבדיל בין בריאות רגשית ויכולת להתמודד עם קשיים ואתגרים, לבין קריסה מוחלטת וחוסר איזון רגשי.
התקופה שאחרי הלידה לא חייבת או צריכה להיות תקופת הישרדות, תקופה של הלשון בחוץ, תקופה של טראומה מכמה זה קשה, וזה מבקש היערכות והכנה מראש ושותפות.
ככל שיש תמיכה, ככל שיש עיטוף, ככל שיש אכפתיות, ככה יש יותר יציבות רגשית ומסוגלות להתמודד. זה קשה לתפוס את זה, והרבה יותר קל להגיד שהכול זה הורמונים אחרי לידה ואין מה לעשות, אבל יש מה לעשות.
הדרך לאיזון רגשי עוברת בשאלה פשוטה
כל אישה היא עולם ומלואו, וכך גם את. לכן, התמיכה ועיטוף והדברים שאת זקוקה להם יהיו ייחודיים ואישיים לך. לא כל פיתרון ודרך מתאימים לכל אחת, והדרך לאיזון רגשי עוברת בשאלה הפשוטה: למה אני זקוקה עכשיו? מה יעזור לי? מה ישמח אותי? מה יתמוך בי? מה מקשה עליי ואשמח שיורידו ממני?
לא כל האמהות זקוקות שייתנו להן זמן לבד בלי התינוק, לא כל האמהות זקוקות לביקורים מכל אחד, לא כל האמהות רוצות שינקו להן את הבית או יכבסו להן ויקפלו את הבגדים, ומותר לך לדייק ולבקש את העזרה והתמיכה שנכונה לך. מטרת העזרה היא לעזור, ולא להכביד או ליצור מועקה.
- יש פה מאמר על איך אפשר לעזור ליולדת שמתקשה לבקש עזרה ומאמר על הסיבות שבגללן קשה לנשים לבקש ולקבל עזרה.
מה עוזר לרוב האמהות אחרי לידה?
הנה כמה דברים שאמהות מוצאות שעוזרים להן, כדי להרגיש יותר יציבות רגשית ולהיות מסוגלות להתמודד עם האתגרים אחרי לידה:
שינה, מנוחה, הפסקה –
אי אפשר לנתק בין הגוף לנפש, וכשהגוף עייף ותשוש, אז עוצמת הרגשות עולה והיכולת להתמודד עם מצבי מציאות מורכבים פוחתת. כשנשים אחרי לידה עייפות, הן מדוכדכות יותר, תוקפניות יותר, בוכות יותר, חרדות יותר ועד כמה שזה מרגיש הכי רגשי שיש, זה גם הכי פיסי שיש. דרושה שינה.
נוכחות מיטיבה לאורך היום, חברת אנשים, חברת אמהות –
לא להיות לבד לאורך היום. לצאת מהבית, להיות בקבוצת אמהות, להיפגש עם חברות, להיות ליד מישהו לאורך היום. חברת אנשים (נעימים) מאוד תומכת באמהות ומאפשרת להן יציבות רגשית, שמחה, הנאה, תחושת מסוגלות ויכולה להפחית את עוצמת החרדות, הדאגות והדכדוך.
מישהו או מישהי לדבר איתו בכנות על מה שמרגישות –
כשכל חרדה, כל דאגה או כל עייפות הופכים להיות מדוברים, אז קל יותר. יש פחות אשמה ובושה, פחות החזקה והסתרה, והגלים הרגשיים נעשים מתונים, קצרים ואפשריים יותר. לדבר בפתיחות זה אחד הדברים שהכי עוזרים לנשים להתמודד עם הקשיים הרגשיים, במידה והן מקבלות הבנה, שותפות ועידוד על השיתוף שלהן.
תחזוקת גוף –
הגוף מהווה חלק חשוב ביציבות הרגשית, ומלבד שינה יש צורך באכילה מזינה ובריאה לאורך היום, הימנעות ממזונות מעובדים, מעוררים, מחומרים ממכרים, לנוע ולהזיז את הגוף במידת האפשר (לאחר חודש וחצי מהלידה). גוף שטוב לו, גוף מוזן, הוא גוף שתומך ביציבות הרגשית ומסייע במניעה והתמודדות עם דאגות, חרדות, דכדוך ודיכאון.
עזרה פיסית בבית –
זו משימת חיים לגדל תינוק והיא משימה מורכבת, שדורשת משאבים ואנרגיה. עבור נשים רבות המשימה הזו מגיעה יחד עם משימות של תחזוקת הבית, מה שמונע מהן לנוח, לקבל אנרגיות, ליהנות בזמן הפנוי, לאכול אוכל מזין, לצאת לבלות, וכל מה שיכול להטעין את עצמן באנרגיות, שתומכות בוויסות והיציבות הרגשית. כל מה שיכול לפנות את היולדת לתחזוקה עצמית, מנוחה, הנאה, הוא מבורך וחשוב.
טיפול / ליווי רגשי –
כשאין אפשרות לשנות את המציאות הפיסית ו/או אין עם מי לדבר בפתיחות על מה שמרגישות, עוזר לנשים לקבל תמיכה, הבנה, עיטוף וכלים קוגניביים ורגשיים להתמודדות עם חוסר היציבות הרגשי. את תהליך הליווי או הטיפול כדאי לעשות עם נשות מקצוע שיש להן ניסיון והבנה בתקופה שאחרי הלידה.
יצירת שינוי בכל אחד מהדברים האלה, יכולה להקל ולשפר את הרווחה הנפשית. את יכולה לבחור את הקטגוריה שהכי מתחברת אלייך ולבדוק יחד עם בן זוגך מה יכול להשתנות, כדי שתהיה לך יותר תמיכה.
איך אפשר להקל על התנודות הרגשיות?
גם אם אין לך שום אפשרות פיסית או רגשית לשנות משהו במציאות כדי שתתמוך בך יותר, אני מקווה שמפעפעת אלייך חמלה והבנה אמיתית למצב שבו את נמצאת, והבנה שאת לא לבד בזה.
לפעמים קשה לשנות את מהציאות ולפעמים זה לא אפשרי. במקרה כזה, מה שיכול להקל זה להבין שאת לא לבד, לתת מקום לרגשות שלך ולבטא אותם בסביבה לא שיפוטית, לפרגן לעצמך על כל התמודדות ועשייה למען התינוק/ת, ולזכור שהתקופה היא זמנית, שהיא תסתיים, ואת תשובי לאיזון ולשמחה.
פה בסרטון תוכלי למצוא כלים רגשיים נוספים שיכולים לעזור, כמו וויסות של הגוף בזמני מצוקה, חמלה עצמית, עידוד פנימי ועוד:
מתי תחזרי לאיזון?
אחד הדברים הקשים בהתמודדות עם חוסר איזון רגשי, זה ששאת לא יודעת מתי הוא ייגמר, מתי תרגישי קרובה יותר לעצמך, מתי תוכלי לבסס תחושת ביטחון שהקושי כבר מאחורייך.
משך של תקופת חוסר האיזון משתנה מאחת לשנייה, וגם העוצמה שלו לאורך החודשים שאחרי הלידה. כ 80% מהנשים מתמודדות עם תנודות רגשיות חזקות בשבועיים הראשונים שאחרי הלידה, ואצל רובן העוצמה של התנודות מתחילה להיות פחותה יותר ככל שהחודשים מתקדמים.
אין ספק שהזמן עושה את שלו, אבל כדי להקל על ההתמודדות ולהנמיך את מידת העוצמות אפשר להיעזר בחלק מהכלים שכתובים פה במאמר, החל משעות שינה ומנוחה, ועד יציאה מהבית וכלה בוויסות של הגוף (הסברתי על נושא הוויסות בסרטון למעלה).
את תמיד יכולה להתייעץ עם רופא/ת המשפחה, טיפת חלב, להיעזר בטיפולים מסובסדים של קופת החולים או לפנות לבריאות הנפש. יש היום מגוון גדול של טיפולים מסובסדים שיכולים לעזור לך (פירוט שלהם פה, במיזם 'ומה איתך') כמובן שאת גם יכולה ליצור איתי קשר, ובמידה ואני פנויה, אז אשמח לעזור.
מאחלת לך ימים טובים וקשובים, של יציבות רגשית והבנה של המגבלות של המציאות ושלך. מאחלת ימים של ביטוי כנה של מה שאת מרגישה ומציאת שותפות ללב שלך ולחוויות שלך.
שלך,
לימור לוי אוסמי
מלווה תהליכי צמיחה לאמהות רגישות בהריון ואחרי לידה
.
אולי יעניין אותך גם:
אלו כאבים רגשיים יש בהריון ואחרי לידה ואיך אפשר להימנע מ'סבל עודף'?
"לכולן קל ורק לי קשה" – על מחשבות אופייניות אחרי לידה ואיך להתמודד איתן
בכי אחרי לידה – לא רק תינוקות בוכים, גם אמהות בוכות
מהי תכונת הרגישות ואיך היא מתבטאת בהורות?
יש פה גם הרצאה דיגיטלית (קצת ישנה), שמסבירה על הלך הרוח הרגשי הנורמלי אחרי לידה: