לחזור לעבודה מחוץ לבית אחרי חופשת הלידה זה אחד הדברים הכי מאתגרים שיש, גם אם מחכה לחזור לעבודה וגם אם את רוצה להישאר בבית. כאן אנחנו מדברות בפתיחות על הלבטים, התחושות, הקונפליקטים, וגם את מוזמנת.
בחוץ תותחי מלחמה רועמים, ואני יושבת לכתוב, מנסה לשמר אי של שקט, של שיגרה, של משמעות, של תנועה לעבר חיים של עשייה. האינסטינקט אומר לעצור, להפסיק, להיצמד לחדשות, להתעדכן. עולה
מזמן לא כתבתי טקסט פוליטי, ואני לא יודעת עד כמה בא לי לזעום, אבל הצעת החוק לחופשת הלידה לגברים שהונחה השבוע בכנסת כל כך הרתיחה אותי, עד שאמרתי לעצמי שהפעם
כן, להיות בבית עם תינוק זה לא כל כך קל. אני מרגישה שכל היום שלי סובב סביב חיתולים עם קקי, חיתולים עם פליטות, סלקלים, מנשאים, מוצצים, להרדים, להרגיע…. וזה לא נגמר. והראש שלי כבר כל כך מלא בזה, וכמעט שאין לי מנוח, עד שמידי פעם אני מוצאת את עצמי מפנטזת איך אני אשב בכסא המסתובב שלי במשרד, עם כוס קפה חמה, ואהיה שוב אותה נטע המצחיקה, הדעתנית, העובדת המצוינת שהנני.
כשהייתי איתו, הרגשתי שאני מזניחה את העבודה, את הלקוחות שצועדים אתי באופן קבוע, את מה שמתרחש בתחום עיסוקי החי והדינאמי, ויותר מכל, חששתי כל הזמן שאני מחמיצה את המוזה שלי, שהייתה חמקנית מתמיד. מנגד, כשעבדתי, הרגשתי שאני עושה לי ולבני עוול כשאני לא לוקחת חלק בכל רגע נתון בדמותו המתפתחת, שקורמת עור וגידים שם בסלון. עם המטפלת.
תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,
לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.
בהודעה ל – 052-2835020
תכנים שיעזרו לך להרגיש שפויה ומובנת בהורות