בתקופה שבה כל האנרגיה מופנית לטיפול בתינוק או התינוקת, מעט מאוד נשאר בשבילנו. לכן, כדי להרגיש טוב אנחנו צריכות דברים המותאמים לתקופה. איך אפשר לעזור לעצמנו אחרי הלידה? איך זה לבקש עזרה, לקבל אותה או להתמודד בלעדיה? כאן אנחנו מדברות על כל אלה.
בימים האחרונים הייתי עם קורונה (לא היה קל בכלל הפעם) וראיתי הרבה יותר מדי נטפליקס. טוב שיש נטפליקס כשצריך אותו. אתמול התחלתי לראות את הסדרה 'ברידג'רטון' ושמתי לב איך הלב
"יש דופק, למה את לא שמחה? תחייכי""בסקירה ראו שהכול תקין, עכשיו את יכולה לשחרר?""יהיה בסדר, הכול יסתדר. את סתם מדאיגה את עצמך""העובר ייצא, כולן יולדות. זה כואב, אבל תעברי את
"אני רואה שלכולן קל, ורק לי קשה", זה אחד המשפטים הרווחים שאני שומעת מנשים אחרי לידה. הרי כלפי חוץ כולן נראות בסדר, מתפקדות, מחייכות, מתמודדות מעולה עם האתגרים, ואם לא
זה נורא מתסכל כשההשכבות נמשכות, הילד לא נרדם, ואת רוצה לסיים את היום. זה מעלה ייאוש, זה נמרח, זה מרגיש מיותר, ואת לא יודעת מה לעשות. הילד או הילדה מבקשים
אחד הדברים השכיחים שאמהות חוות בחודשים שאחרי הלידה הוא בכי מוגבר. לפעמים זה מפחיד, לא מובן, מרגיש מוגזם, ואני מקווה שהמילים שלפניכן יוכלו לשפוך אור נוסף על בכי של אמהות
חוויית הלידה בניתוח קיסרי היא ייחודית, ולא מספיק מדוברת. לפניכן פוסט אורח של יעל רותם מהאתר "'קיסר נולד" שיכול לשפוך אור על חוויית הלידה בניתוח קיסרי, בעזרתו תוכלו להבין יותר
תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,
לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.
בהודעה ל – 052-2835020
תכנים שיעזרו לך להרגיש שפויה ומובנת בהורות