"לכולן קל ורק לי קשה"- מחשבות אופייניות של נשים אחרי לידה ואיך להתמודד איתן
"אני רואה שלכולן קל, ורק לי קשה", זה אחד המשפטים הרווחים שאני שומעת מנשים אחרי לידה. הרי כלפי חוץ כולן נראות בסדר, מתפקדות, מחייכות, מתמודדות מעולה עם האתגרים, ואם לא
רגשות אשם מגיעות עם ההורות. זאת עובדה או משהו שהתרגלנו לחשוב ולאמץ? האם רגשות אשם בהורות הם בחירה או הם מתנהגים כמו כל רגש אחר? כאן אנחנו מדברות על רגשות האשם בהורות, מתבוננות, לומדות ומתפתחות דרכם. גם את מוזמנת.
"אני רואה שלכולן קל, ורק לי קשה", זה אחד המשפטים הרווחים שאני שומעת מנשים אחרי לידה. הרי כלפי חוץ כולן נראות בסדר, מתפקדות, מחייכות, מתמודדות מעולה עם האתגרים, ואם לא
זה נורא מתסכל כשההשכבות נמשכות, הילד לא נרדם, ואת רוצה לסיים את היום. זה מעלה ייאוש, זה נמרח, זה מרגיש מיותר, ואת לא יודעת מה לעשות. הילד או הילדה מבקשים
"מה שווה התאגיד, אם אנחנו לא שולטים בו?", אני נזכרת באמירה ההיא של מירי רגב. זה קצת מפתיע, אבל זה המשפט שקופץ לי כשאני ניגשת לכתוב על הקושי להתמודד עם
פרגון עצמי הוא משהו שמוכר לך? לא כל כך? אם את אחרי לידה, אז סביר ששיפוטיות, ביקורת ואשמה מבקרים אצלך יותר מאשר פרגון עצמי. היום כמעט ואין אמא אחרי לידה
בשנים האחרונות ישנה מודעות הולכת וגוברת לכך שתהליכים רגשיים בהריון, לידה והורות אחרי לידה הם לא רק משמחים, אלא גם נושאים איתם כאבים רגשיים, שלא תמיד מדוברים. נשים בהריון ואחרי לידה
בשנים האחרונות ישנה מודעות הולכת וגוברת לכך שתהליכי הריון, לידה והורות אחרי לידה הם לא רק משמחים, אלא גם נושאים איתם כאבים רגשיים, שלא תמיד מדוברים. נשים בהריון ואחרי לידה
תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,
לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.
בהודעה ל – 052-2835020
תכנים שיעזרו לך להרגיש שפויה ומובנת בהורות