אמהות חד הוריות

היי בנות, השבוע רציתי לשתף קצת בעולם שלי. זה כל כך נכון שיש שני צדדים למטבע...לכל מצב יש יתרונות וחסרונות... נתחיל מעניין החד הוריות. אני מודה. תמיד רציתי שכך יהיה. אני בעייתית בקשרים, ותמיד, לא חשוב כמה אהבתי את הבן זוג, בשלב מסוים הייתי חייבת לחתוך כי הרגשתי שאין לי אויר... על חתונה ממש לא היה מה לדבר. גם לא על מגורים משותפים..... רציתי להיות אמא, אבל עדיין לשמור על…

יש שאלות רבות ואני מודה שלמרות שהחלטתי להרות מתרומת זרע, אם היתה לי אפשרות בחירה אמיתית, הרי שהייתי בוחרת במה שמקובל, בזוגיות וזוג הורים – אבא ואמא. לא כי זה מה שמקובל, אלא כי באמת רציתי זוגיות (מקווה שעוד תגיע), אך עם זאת, אני יודעת שאצטרך לעמוד בפני שאלות של ביתי בעתיד הקרוב לבוא, ואם אפשר להפחית במקומות הרגישים הרי שזו אחת מהן ולכן חשוב לי להבהיר נקודה זו.

נמאס לי שכל בעל תפקיד יודע רק להסביר למה אני לא זכאית לעזרה כי אני לא עובדת, נמאסססססס לי לחזור ולהסביר שאני רוצה לעבוד!!!! זו הסיבה שאני צריכה שהילד יהיה במעון!!! אז אומרים לי -”לא, הציפייה שלנו היא שכבר שאת רושמת את הילד תהיי במסגרת של עבודה"- סבבה, ואיפה בדיוק אשים את הילד בזמן שאני במסגרת הזאת?! ברחוב?! ואז מגיעה התשובה ה-ב-כ-ל-ל מתסכלת- “אנחנו יודעים שזה לא פשוט, זו הבעיה…

אני כל כך רוצה לשתף ולחלוק את מה שעובר עלי בימים אלה... ולא יודעת מאיפה להתחיל...אני רוצה לקטר וליילל ולבכות ולהתלונן (בהמשך תבינו שלא חסר על מה...), אבל עם זאת, נמאס לי כבר מלדבר בטון כל עייף ולא מרוצה. אני קרועה בין הרצון לספר בצורה אמיתית מה קורה ואיך אני מרגישה, לבין הצורך (הקיומי לדעתי) לעטוף את הדברים בכל זאת בעטיפה יפה, להיות האם החד הורית שעומדת מול הקשיים בצורה…

חברים טובים שלי או מבני משפחתי, שאוהבים אותי (כך אני מאמינה), ידעו להגיד לי "אל תוותרי על החויה הזו, את חייבת את זה לעצמך" (אופס הנה הוכחה לאגוצנטריות), גם כשאמרתי: "כן, אבל אני חוששת כי..." ביטלו אותי ש"עם החיים מסתדרים". חשוב לומר שרוב הדוברים הם אנשים נשואים או שהיו נשואים ואת ילדיהם הפרטיים עשו בזוג!