גן ובית הספר

ימים ראשונים של הסתגלות. הלב והראש מקפצים בין מחשבה עליה ועליו או כיווץ, דמעה וגעגוע. שלום כיתה א׳. איך את מרגישה? את שמחה, גאה בעצמך? מצאת חברה? ילדה גדולה שלי, ספרי לי קצת מה עבר עלייך היום. אני צמאה לרסיס קטן של מידע, שאדע, שאשמע שטוב לך, שאת יכולה. את אומרת שהיה הרבה ושאת לא זוכרת, את נחה קצת ואז לאט לאט מספרת מעט. אני צוללת לתוך עינייך, מחזיקה את…

היא נכנסת לכיתה א', שתי צמות וחיוך שמעורר שמחה ודמעות, המוח שלי עובד שעות נוספות ( או שמא הפסיק לעבוד?) אני לא מצליחה להתרכז בדבר, אני מוצאת את עצמי מגוננת מידי ומצד שני בוכה מידיי. אני מרגישה מפורקת, האם זה רק המעבר, שינוי הפאזה?

אני חושבת שכן יהיה לילדה טוב בגן, אבל מוטרדת, למשל מזה שאולי לא יתנו לה לשתות בזמן או לאכול, והיא לא ילדה שמבקשת,ואני יודעת שלגננות אין זמן לכל ילד וילד, שאולי היא לא תספיק להגיע לשירותים בזמן, או לא יהיה מי שינגב לה וינקה אותה, שהיא תרצה לעשות דברים ולא יתנו לה, כי יש שם גבולות ומסגרת, שהיא תדבק בכל מיני וירוסים