דיכאון אחרי לידה

בזכותך למדתי שאני חזקה יותר ממה שחשבתי, בדיוק כמוך. בזכותך למדתי לבקש עזרה כשכבר לא יכולתי להמשיך, בדיוק כמוך. בזכותך למדתי לעמוד על שלי גם אם זה לא בהכרח מוצא חן בעייני אחרים, בדיוק כמוך. בזכותך למדתי לאהוב ולהעריך את עצמי קצת יותר, אני מניחה שכמוך. בזכותך ובשביל שתינו, למדתי להתמודד עם הדיכאון, דיכאון של אחרי לידה. הוא לא תמיד מגיע ישר אחרי הלידה והוא גם לא עוזב בשנה הראשונה.…

היא לא מצאה את מקומה בבית, הרגישה שהיא מטפלת בילדים על אוטומט, הרגישה לא מחוברת לחיים ולילדה והרגישה כלואה מלשבת בבית ולעשות את מטלות הבית ולבלות עם הילדים. הרי זוהי אישה שכל חייה וכל הריונה הייתה פעילה ביותר, עבודה במשרה מלאה, התעמלות על בסיס קבוע, פעילויות עם הילדים ועוד. כולם סביבה הבינו וידעו כי משהו אינו כשורה וכל יום מישהו אחר היה צריך ללוות אותה, להשגיח שלא תעשה דבר לעצמה,…

אפשר לתאר אבל רק את, שהָיִית בצינוק, בשדה הקרב, בים הסוער רק את יודעת ששום תאור לא יספר את שעברת יושבת, שוכבת, טובעת.

׳יש לך דיכאון אחרי לידה במצב חמור, את מהווה סכנה לעצמך ולסביבה!׳ אני? סכנה? אני אוהבת ותומכת, אני אפילו עוזרת לזרים ברחוב, בבקשה אל תקחי אותי מהילדים שלי, אני מתחננת בפנייך, זה רק יחמיר את המצב שלי, בבקשה... התינוק עדיין יונק, הבנות מאוד קטנות, בעלי לא יוכל להתמודד עם כולם ועוד בלעדיי, אין לנו כאן משפחה, בבקשה...... מתקשרת לבעל, רועדת, בוכה, כולם נגדי.... הוא בהלם, תני לי לדבר איתה!

המפלצת בראש לא נכנעת, לא נסוגה, מכניעה אותי... אני צועקת, בוכה- ׳תצא מהבית הזה!׳ והזר מסתכל עליי בתיסכול... ׳אני לא יכול לעזוב כשאת במצב כזה... אני מפחד עלייך ועל הילדים!׳ והקול ממשיך, הוא מתגבר, אני כבר לא בתוכי, אני מחוץ לגופי עומדת חסרת אונים ורואה איך המפלצת בתוכי משתמשת בקולי, בגופי כדי להכניע את הזר.... כבר לילה... הילדים ישנים, אני מותשת, זה נמשך כבר יומיים... אבל הקול לא מוותר!

שמי לי- יש לי ארבעה ילדים מופלאים- אמילי -6.5, קים- 5, מיה -3, וליאם (הגוזל הקטן)- 1.5, יש לי כלבה משגעת ובעל מקסים, ויש לי דיכאון שאחרי הלידה! אני רוצה לספר לכן מהחוויה האישית שלי עם מה אני מתמודדת

החלטתי לספר את הסיפור שלי כדי שאם יש אי שם מישהי שמרגישה או הרגישה כמוני ולא יודעת לקרוא לזה בשם או שמתביישת במה שהיא עוברת או שהיא מבולבלת ובכלל לא שולטת בזה שתדע שיש מוצא, שיש תקווה, שאפשר לצאת מזה. הסיפור שלי מתחיל בינואר 2010. אחרי קבלת הורמונים לעיבוי רירית הרחם , השבחה והזרעה נקלטתי להריון עם תאומים. 2 בנים זכרים , 2 שקי הריון. ההריון התקדם יפה כשבבית יש…