הילדים בגן ובבית ספר

קטגוריות נוספות בנושא אחרי לידה:

איפה כל הסרטונים והתמונות על 'איזה כיף, החופש הגדול נגמר'? / הילה שרעף גלסר

4 בספטמבר 20192 תגובות

מתוך אחרי לידה, הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, מתמודדות עם נורמות וציפיות, עמוד הבית, רגשות אשם

החופש הגדול

אמהות מגיעות לקליטה כשהן גמורות מהחופש, עם מעט מאוד כוח. הן רצות לעבודה עם עיניים דומעות, טרוטות, כואבות אחרי הקליטה בגן, ואני שואלת- איפה עכשיו כל הסרטונים והתמונות על איזה כיף שהחופש נגמר? איפה ההומור והשמחה? אני לא רואה שום כוסות יין ובדיחות על דלת נטרקת. בכל מקום אני רואה אמהות שבורות.

מה שמבאס אותי הוא שהקול שאני מביאה, נתפס כקול פריבילגי. גם אני צריכה לעבוד, גם אני צריכה לספק את מרחב העבודה שחיכה בזמן החופשה. אבל מה לעשות, הילד עוד לא נקלט על החיים שלו. הרי עד לפני יום קמנו ביחד, היינו בסנכרון מדהים אחד עם השני, חווינו הרמוניה משותפת, הילד היה עם אמא בחוויית התעלות. מבחינתו לוקחים את אמא מההרמוניה שהוא היה בה ומעבירים אותו למרחב לא מוכר.

אנחנו בהסתגלות לגן חדש / לימור לוי אוסמי

31 באוגוסט 20190 תגובות

מתוך אחרי לידה, הילדים בגן ובבית ספר, חוזרות לעבודה, לכל אמא

להסתגל לגן

אנחנו בהסתגלות לגן חדש. בעצם, לא ממש חדש, רק קבוצה אחרת באותו אשכול, אבל הגננות אחרות, המבנה אחר. באמת שהם דאגו שההסתגלות תהיה כמה שיותר קלה. ועדיין, הקטנה בהסתגלות. אני בהסתגלות.

אני מסיימת את הפרידה הבוקר, נכנסת לאוטו וחושבת 'ואוו, כמה כוחות ואנרגיה אני צריכה כדי להיות איתה בנוכחות ברגעים האלה, כדי שאוכל להגיד לה ולעצמי: "זאת רק ההתחלה. גם בגן הקודם היה ככה. את עדיין לא מכירה את הגן והצוות. לאט לאט את תכירי. זה לוקח זמן".

משהו שיכול לעזור לקראת השנה החדשה וההסתגלות למסגרות חדשות / לימור לוי אוסמי

30 באוגוסט 20190 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, הילדים בגן ובבית ספר, חוזרות לעבודה, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?, עמוד הבית

  לטובת האמהות המדהימות שמכניסות בהתרגשות וחששות את הילדים והילדות שלהן למסגרות חדשות ביום ראשון- הכנתי סרטון חדש שיכול לעזור לכן להתמודד עם המעבר וההתחלה החדשה.בסרטון אני מביאה נקודת מבט חדשה שלוקחת בחשבון אתכן, האמהות. כן, אתכן. אני בטוחה שכבר שמעתן וקראתן ולמדתן מה יעשה הכי טוב לילדים בתהליך להסתגלות, אבל מה לגביכן ומה שאתן עוברות ותעברו בימים […]

ימים ראשונים של הסתגלות/ הדס פישמן כהן

מאת : הדס פישמן כהן

5 בספטמבר 20180 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, עמוד הבית

ימים ראשונים של הסתגלות. הלב והראש מקפצים בין מחשבה עליה ועליו או כיווץ, דמעה וגעגוע.

שלום כיתה א׳. איך את מרגישה? את שמחה, גאה בעצמך? מצאת חברה? ילדה גדולה שלי, ספרי לי קצת מה עבר עלייך היום. אני צמאה לרסיס קטן של מידע, שאדע, שאשמע שטוב לך, שאת יכולה. את אומרת שהיה הרבה ושאת לא זוכרת, את נחה קצת ואז לאט לאט מספרת מעט. אני צוללת לתוך עינייך, מחזיקה את שתי ידייך המתוקות, את רואה את הדמעה שמתגלגלת אליך ואומרת לי בקול סמכותי:״אמא, אל תדאגי! הכל בסדר איתי…״ כמה שאני אוהבת אותך ומאמינה בך, יפה שלי. את אדם נפלא, קטנה בוגרת, נבונה שלי, אני בטוחה שתתמודדי נפלא שלב, שלב. בהצלחה.

שלום כיתה א'- על פרידה והסתגלות / לימור לוי אוסמי

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בספטמבר 20180 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, עמוד הבית

כמו אמא קרצייה אני שמה לב למין תחושה שנמצאת אצלי ומבקשת ממני לשאול: נו, איך היה לכן בגן? איך עבר? איך אתן? הכול בסדר? אני שמה לב שאני מחכה לשמוע מכן חוויות, תחושות, מחשבות, פיסות של מידע, אבל מקבלת בעיקר הרבה שקטטטט.

אני לוקחת כמה דקות כדי לשים לב לצורך הזה שלי ומייד יכולה לראות איך הוא חלק ממרחב משותף רחב יותר, מרחב של קליטה והסתגלות של הורים וילדים למסגרות חדשות. מרחב בו הילדים עוברים דברים שאנחנו לא באמת יודעות עליהם, ומהצד השני יש אותנו, שמחכות מהם לניצוץ של חוויה, לתחושה, מחכות לדעת שהכול בסדר, מקוות להצליח לקחת נשימה בזכות העדכונים הקטנטנים האלה.

רגע לפני פרידה שלישית, מכתב לאורי בני הקטן / רעות אביב

מאת : רעות אביב

31 באוגוסט 20140 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, עמוד הבית

לאוריק שלי

אתה רק בן 10 חודשים, ואנחנו כבר למדנו מיני פרידות.

את הרחם עזבת, ויצאת בצרחה ושמחה אל אוויר העולם. ערום ומלוכלך נחת עליי, עם קול בכי חלוש, שחקתי באצבעותיך הקטנות, התפעלתי ולא האמנתי שאתה הקטן זה שבעטת וסובבת לי איברים פנימיים במשך חודשים. אביך צחק צחוק גדול, ודיבר אליך מילים משונות על העולם שעוד רגע תפגוש.

(פרידה ראשונה)

כל זה לא חשוב, כי אתה היפראקטיבי

מאת : אמא לילד היפראקטיבי

1 בנובמבר 20124 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

למה הם פשוט לא מבינים?

למה שמו מטרה על ראשך

מדוע אותי הם מאשימים?

ילד שלי, ילד גאון ומוצלח שלי,

איך אפשר לטעות בך?

דיכאון כיתה א'/ מאיה הובני

מאת : מאיה הובני

3 באוקטובר 20120 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

היא נכנסת לכיתה א', שתי צמות וחיוך שמעורר שמחה ודמעות, המוח שלי עובד שעות נוספות ( או שמא הפסיק לעבוד?) אני לא מצליחה להתרכז בדבר, אני מוצאת את עצמי מגוננת מידי ומצד שני בוכה מידיי.

אני מרגישה מפורקת, האם זה רק המעבר, שינוי הפאזה?

לשלוח או לא לשלוח לגן ? אני ממש מתלבטת

מאת : יעל תמיר

11 בספטמבר 20113 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

אני חושבת שכן יהיה לילדה טוב בגן, אבל מוטרדת, למשל מזה שאולי לא יתנו לה לשתות בזמן או לאכול, והיא לא ילדה שמבקשת,ואני יודעת שלגננות אין זמן לכל ילד וילד, שאולי היא לא תספיק להגיע לשירותים בזמן, או לא יהיה מי שינגב לה וינקה אותה, שהיא תרצה לעשות דברים ולא יתנו לה, כי יש שם גבולות ומסגרת, שהיא תדבק בכל מיני וירוסים

גן בפעם הראשונה

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

11 בספטמבר 20118 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

קטנה שלי, ראשונה שלי…

פעם ראשונה את לבדך בגן,

ומבטיי לא יביטו בך,

קולי לא יפזם לך שירים,

גופי לא ירקוד למולך שירי אצבעות ומשחק,

וידיי לא יאכלו אותך.

שלא לדבר על החלב בציצי שפסק כאילו בזמן לפני הגן…

אמא עולה לכיתה א'

מאת : אושרה לין מזרחי

7 בספטמבר 20118 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

לא יודעת איך לאכול את זה, את שנת הלימודים החדשה. וזה לא סתם – הגדולה שלי עולה לכיתה א', והיא עדיין לא בת 6!

הימים הראשונים עברו בהתרגשות ובציפייה ובשמחה. הייתי גאה בה, בקטנה שלי, שנהפכה לגדולה, בבקיאות בשיעורי בית, בהשתלבות ה'חלקה' והמרגשת.. ופתאום היום, היא לא רצתה 'ללכת לבית ספר' והסתבר לי שההשתלבות היא לא כל כך חלקה כמו שחשבתי (קיוויתי ..).

דיכאון אחרי קליטה / הילה שרעף גלסר

מאת : הילה גלסר

5 בספטמבר 201123 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

עכשיו טוב,עכשיו נפלא! ואני ממשיכה לצעוד אל הטוב.. אבל היומיים של הקליטה בגן היו בשבילי יומיים של דיכאון אחריי קליטה..

כן, אני מעזה להגיד: "קשה לי! קשה לי עם פרידות, עם קליטות, עם מסגרות לא ייאמן איך בתוך כל זה אני עדיין כשירה להיות אמא".

איך אפשר להיות אמא ולא להפגין ?

מאת : שירה ריכטר

2 בספטמבר 201112 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, קוראות לשינוי

כבר ניתן לאחד הבנים שלי דף שעורי בית. למה? הוא סובל מזה. מאוד. אנחנו סובלים מזה. הוא ילד חכם, רגיש, מתחשב, ורוב מה שמלמדים בבית הספר משמים. השעות שאחרי בית הספר מתמלאים עם המטלות האלו, המשא ומתנים- וגם לנו.

חופשי זה לגמרי לבד / ליטל אוהב ציון

מאת : ליטל אוהב ציון

29 באוגוסט 20118 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

אז הנה הוא הגיע, אחד התאריכים היותר האהובים עליי בשנה, האחד בספטמבר !

במחשבה שנייה, הניסוח לא מדויק.

זה לא שהוא הגיע, אלא שאני הצלחתי להגיע אליו….

אמנם הגעתי באפיסת כוחות, זוחלת על גחוני, סופרת את הדקות, מרוטת שיער ראשי ומלאת שערות רגליי, כי למי בכלל יש זמן לשעווה…אבל הצלחתי !

כשהבית ריק, הבית ריק… | הילדה נכנסת לגן

מאת : ליטל אוהב ציון

5 במאי 20117 תגובות

מתוך אמהות בחינוך ביתי, הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

וואו, כנראה שזה לא פוסח בשום שלב, הרגע הזה שכל הילדים בעניינים שלהם, במסגרות שלהם, ואת חוזרת הביתה לבית ריק, ממש ריק. לא שקט, כי מישהו ישן ותכף יתעורר. ריק, לבד, סוליקו.

חשבתי שאחכה לרגע הזה בכיליון עיניים, להיות קצת עם עצמי, ליהנות מהשקט, לכתוב משהו, לקרוא משהו, לסיים את כל הסידורים שדחיתי….

מערכת החינוך – מערכת הדכדוך

מאת : ליטל אוהב ציון

26 בדצמבר 20104 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

כל כך הרבה מילים כבר נכתבו על מערכת החינוך שלנו, כל כך הרבה אותיות, שורות ומשפטים שכולם נכתבו כדי לתאר תופעה אחת מדאיגה, שמערכת החינוך קורסת, או למעשה מערכת החינוך כבר קרסה.

עד לא מזמן הכתבות האלו היו בעיני בגדר "עוד כתבה מדאיגה בעיתון הבוקר ברכבת", שלרוב בחרתי שלא לקרוא ועברתי לעמוד שלפני האחרון, עמוד התשבצים, וניסיתי לפתור את תשבץ ההיגיון הקשה, כדי להוכיח לעצמי שמערכת החינוך כן עבדה פה פעם.