סיפורי לידה

לידת הבית: אני מדמיינת את הלידה

מאת : שירה דרוקר

7 באפריל 201111 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אני אוהבת לדמיין איך הלידה תיראה. זה מגביר אצלי את תחושת הוודאות והביטחון, העובדה שאני "מתכננת". אני אוהבת להיות מסודרת, להכין תכניות לכל דבר, לדעת לקראת מה אני הולכת. באיזשהו מקום זה עוזר להפיג חששות, מגביר ביטחון. אני גם מאמינה שאם תדמיין לעצמך סיטואציה עתידית באופן שבו היית רוצה שהיא תתרחש, תתמקד בפרטי פרטים, יש יותר סיכוי שבסופו של דבר כך בדיוק היא תתרחש.

הכנה ללידה: על לידת חלומות, השופט הפנימי, תסכולים ואופציה אחרת

מאת : דנית צור אלמוג

5 באפריל 201157 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

אמא מגיעה לפגישת הכנה ללידה. הלידה הראשונה שלה הסתיימה בניתוח קיסרי, שהיה טראומטי מאוד עבורה. היא הלכה אז באמונה מלאה שהגוף שלה יודע ללדת, שכולן יולדות ולא צריך לעשות כל כך הרבה הכנות. היא מתרגלת יוגה הפעם, קוראת, היא יודעת מה שלא ידעה אז. והפעם זה לא יהיה קיסרי.

זה מה שחשוב לה. בשביל זה היא באה אליי.

רק לא ניתוח קיסרי ! אין מי שיעזור לי, מי יטפל בי ?

מאת : אמא ויהי מה

4 באפריל 20116 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

לקראת סוף ההריון אני ובעלי עברנו קורס מזורז של הכנה ללידה בטיפת חלב – ידעתי את כל התנוחות הלידה, כל הנשימות, רק על דבר אמרה לי האחות "על זה עדיף שלא נדבר" – ניתוח קיסרי- "שלא תגיעי לזה" כן, נכון, לא רוצה לדעת, לא אופציה (חבל…).

לידת בית: אם משהו משתבש בלידה, אין את מי לתבוע

מאת : שירה דרוקר

31 במרץ 20118 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אבל הפגיעה החמורה יותר היא באוטונומיה של הנשים היולדות. כי אנחנו לא באמת יכולות לבחור בחירה חופשית מבין כל מאפשרויות החוקיות העומדות בפנינו (חברה דמוקרטית, זוכרים?). אנחנו נאלצות לבחור באפשרויות אחרות, פחות מועדפות עבורנו, כי אין לנו כסף, או כי אין למיילדת ביטוח, או כי זה סתם יותר מאתגר מבחינה פרוצדוראלית…

אז בוחרים ללדת בבית חולים, כי אין באמת אופציה אחרת שנראית הגיונית, בכפוף לכל ההפרעות. אבל אני רוצה לחזק ולעודד נשים ששוקלות ללדת בבית, לא להיכנע. ללכת עד הסוף עם הבחירה האמיתי והטבעית שבחרתם מהלב, מהגוף, מהטבע…

עיבוד חוויית הלידה: הלידה כשער לחיים

מאת : רות לונה לב

30 במרץ 2011תגובה אחת

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

ובתוך כל זה האשה היולדת, האשה הנולדת, מוסרת את עצמך לחיים הגדלים בתוכך, אין חזרה, אין פתקי החלפה. כמה פחד, כמה אומץ וגבורה להביא חיים אל העולם, להיות אחראית לעוד יצור חי, להסכים למסע האמיץ הזה לאמהוּת, למפגש עם שיא האהבה ושיא הפחד, האלוהי והחייתי , הנשגב והאפל.

ובתוך כל זה יש הזדמנות, פתח. אפשרות אמיצה לגדול ולצמוח, להתקרב ולאהוב, להסכים לשינוי, להסכים לשותפות וליחד אמיתי עם עוד חיים בעולם הזה ובתוך כל זה יש אפשרות לתת מקום לכל מה שעולה, בלי לשפוט, בלי לשנות, בלי להשוות.

לידת בית: על מאבקים וקשיים בירוקרטיים

מאת : שירה דרוקר

28 במרץ 201115 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אישה שבוחרת ללדת בבית צריכה לממן את הוצאות הלידה בעצמה. תמיד אמרתי שאני אהיה מוכנה להשקיע בחוויית הלידה כמה כסף שאדרש להשקיע, כי לדעתי זו חוויה ששווה להשקיע בה. וכך אכן אני עושה. אני אצטרך לרכוש לעצמי ציוד ללידה, לפי רשימה שקיבלתי מהמיילדת. בנוסף, אני אצטרך לשלם למיילדת סכום לא מבוטל של 5000 ₪ עבור שירותיה. ויש עוד הוצאות זניחות (זה לא נגמר…).

לידת בית: אני מכינה את הגוף שלי ללידה

מאת : שירה דרוקר

24 במרץ 20115 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון, לידת בית, סיפורי לידה

ככל שאני ארגיש יותר בטוחה בעצמי וביכולת שלי ללדת, כך אני אפחד פחות מהלידה, ואפחית את עוצמות הכאב. אני מתאמצת מאוד לחשוב רק מחשבות חיוביות בנוגע ללידה (וזה קשה כשהתגובות מסביבי הן הפוכות לחלוטין, על כך בהמשך…). היוגה מחזקת לי את הביטחון בגוף שלי, ואני מאמינה ומקווה שההשקעה תשתלם.

לידת בית: מי תהיה מיילדת הבית שלי ?

מאת : שירה דרוקר

17 במרץ 20115 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

הצעד הזה, של להרים את הטלפון ולהתקשר למיילדות בית שעובדות באזור בו אני גרה, כביכול כל כך פשוט, אבל לקח לי זמן לעשות אותו. הרגשתי שזה הצעד שאין ממנו דרך חזרה, ושברגע שאני מרימה את הטלפון וקובעת פגישה, זה סופי.

לא יודעת אם להגיד שהתלבטתי בשלב הזה. ידעתי שאני רוצה ללדת בבית עוד מההתחלה… אבל פתאום זה הפך לממשי.

ברגע שהחליטו על לידת ואקום, כבר לא יכולתי יותר

מאת : יעל שמולביץ- מרידור

11 במרץ 20112 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

אני כואבת ואומרים לי ללכת לטייל. ירדנו קומה למטה. הלוך חזור-הלוך חזור. בין ציר לציר אני נושמת, כואב לי, יש לי פיפי כל שנייה ויש לי ציר כל שנייה. כבר לא ידעתי ..פיפי או ציר….אחרי שעה- כן כן ,אחרי שעה (ותאמינו לי שהסתכלנו לשעון כל דקה)- לא יכולתי יותר! הרגשתי שאני רוצה לגרד את דלתות השירותים בבית החולים עם השיניים ….רציתי לצרוח …. צרחתי!

לידת בית: איך החלטתי ללדת בבית ?

מאת : שירה דרוקר

10 במרץ 20113 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אני תוהה עד היום למה בדיוק התחברתי בגישה הטבעית הזו של לידות בית? אף פעם לא הייתי בחורה "טבעית", אבל תמיד האמנתי שאני חזקה, ובשנה שלקראת החתונה וההריון התחזקתי עוד יותר, הגעתי לרמות חדשות של אמונה בעצמי, של חשיבה חיובית, הגעתי להשלמה עם מי שאני ואהבתי את עצמי. אולי לראשונה בחיי הייתי מאושרת.

הרעיון של "לעשות את זה בדרך שלי", ללדת לפי בחירה ולא באופן פסיבי, לעבור את החוויה הזאת של לידה באופן אבסולוטי, מבלי לברוח מהכאב שאולי צפוי לי, מבלי לברוח מרמות הרגש והאינטנסיביות של החוויה, עם האנשים שאני בוחרת שיהיו איתי, ללא הגבלת כמות ואיכות, במקום הנוח והמוכר לי ביותר. הכול נראה לי כאפשרות הטבעית ביותר עבורי, כהמשך הטבעי לכל מה שעשיתי עד כה בחיי.

יצור קטן וורדרד מביט בי בעיניים מבוהלות, הלידה מאחורינו

מאת : אבא בתול

27 בפברואר 20117 תגובות

מתוך סיפורי לידה

מלווים בחיוכיהם של אנשי הצוות נכנסנו לחדר הלידה, לאחר כמעט ארבעים ושמונה שעות בבית החולים כמעט והרגשנו בבית. מיילדת חייכנית קיבלה את פנינו, חיברה את המוניטור ויצאנו לדרך. שאיפות נשיפית, עיסויים של הגב התחתון והירכיים, עצירה למקלחת ושוב…ושוב…..השעות הרבות הפכו את שלושתנו (אישתי, הדולה ואנוכי) לצוות מיומן.

לפעמים אני קמה בבוקר ולא יכולה לנשום – על טראומה מהלידה

מאת : אחת האמהות

23 בפברואר 20112 תגובות

מתוך סיפורי לידה

לפעמים אני קמה בבוקר ולא יכולה לנשום. הכל בסדר, אבל כל כך לא. יש שם משהו, בפנים, שהוא מעבר ליומיומי, לרגיל, למשפחתי, לשגרתי – משהו שמרגיש לי כבד מנשוא. אני מכירה אותו, אני מזהה אותו, בתהליך קשה מנשוא אני גם מטפלת בו. הוא מעל ומתחת לחיוך, לאושר, לחיבוק. הוא כל כך חלק ממני שהוא יכול להופיע בכל רגע. הוא פגש אותי בלידה, ומאז אנחנו יחד.

הלידה- משקאות, קמעות, מה שיכול לעזור ברוך הבא…

מאת : אבא בתול

20 בפברואר 20112 תגובות

מתוך הריון, סיפורי לידה

אישתי ממשיכה להתפתל, הרופאים ממליצים על הליכה קלה, אנו מדדים לעגלת הקפה. קרואסונים קפה וציר ועוד ציר… מותשים אנו מקבלים את הטפסים ועולים למחלקה. איבדנו תחושה של זמן…..יושבים במסדרון ומחכים שמשהו יתקדם, בנתיים אני שב ומעסה, אנו יוצרים סביבנו מעין בועה. עומדים במסדרון של מחלקת יולדות נושמים, מתחבקים. רק אני והיא כול העולם הופך למעין תפאורה, יחד אנו מטפסים במעין מבוך המורכב מגרמי מדרגות אינסופיים, הרגליים כבר כואבות שנינו עפוצים לחלוטין, מסוממים מעייפות.

שוב התחברות למוניטור, ובין לבין טלפונים ומסרונים, בני משפחה מעבירים מסרים רוצים להתעדכן. אני הופך בהדרגה למעין קשר בחזית, מעביר תשדורות מקו החזית אל העורף. ככל שחולפות השעות הלחץ גובר, האמהות מעבירות הילוך, אין ספור עצות מועברות.

האם זה שאני רוצה אפידורל אומר שגם אקבל ? חלק ב'

מאת : mother cat

19 בפברואר 20113 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

סיגל חוזרת ואני מסבירה לה שיש אנשים שפשוט לא נועדו להיות אמהות כי הם לא יכולים לעמוד בכאבי לידה – ואני אחת מהן. What the hell was I thinking כשחשבתי שאני יכולה ללדת ? סיגל אומרת לי לתת לגוף לנוח בין ציר לציר, ואני מסבירה לה שאין "בין ציר לציר" – הצירים כבר עולים אחד על השני. אה, ואני רוצה למות. ושבעלי ימות. ושכולם ימותו. אבל אני קודם. סיגל הולכת לזרז את המרדים.

לידה טראומטית משפיעה על מזג התינוק !! האמנם ?

מאת : לימור לוי אוסמי

17 בפברואר 20117 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

מרגישה צורך לבנות חומת הגנה מכל המחקרים והאִיומים האלה, שהם נורא מפחידים… כמה אחריות יש על האמהות ! ועכשיו, יש גם כניסה לוואגינה בלידה ? לא מספיק שמה שלא נעשה עלול לגרום לאלף ואחת צרות פוטנציאליות, אז עכשיו גם סוג הלידה הוא מוקד לבעיה ? איך נשים אמורות להרגיש לפני שהן יולדות ? איך נשים אמורות להרגיש אחרי שהן יולדות ? לא מספיק שהלידה הייתה קשה, עכשיו הן גם צריכות לשאת איתן את המחשבה שכל בכי או התנהגות כזו או אחרת של התינוקות הם תוצר לוואי של הלידה ?

ניתוח קיסרי- לא דרמטי, לא סוחף, לא מפתיע

מאת : ilym

15 בפברואר 20110 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

אנחנו נוסעים לנו לחדר הניתוח ואבא שלך לידי מחזיק את היד, וסבא וסבתא הולכים מאחור ומסתכלים עלינו…בכניסה לחדר הניתוח המשפט האחרון שאמרתי לסבא וסבתא היה "בא לי לקום מפה ולברוח"! וככה אנחנו נכנסים עם אבא פנימה והדלתות נסגרות מאחורינו….

הלידה עצמה ממש לא הייתה ארוכה, ההרדמה נעשית בזריזות, רוני מחזיקה לי את היד כי אבא לא יכל עדיין להכנס בשלב הזה…היא התחילה לעבוד צ'ק צ'אק (והמרדים אפילו אמר שאני מורדמת מצטיינת..) , אבא נכנס ומתחילים…אני לא זוכרת על מה דיברנו, רק זוכרת שאבא ליטף לי את הראש ואני כל הזמן שאלתי למה אתה כבר לא בחוץ ולמה אני לא שומעת אותך בוכה…

טרום ניתוח קיסרי…

מאת : ilym

14 בפברואר 20110 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הרופאה בודקת שוב ושוב ושוב…ואז שואלת אותי אם אני אגלה שאתה שוקל 3.900 אם אהיה מוכנה ללדת אותך רגיל במקום ניתוח קיסרי…אני עונה שבלי היסוס ואבא שלך וסבתא עדה קופאים במקום (אחר כך סבתא סיפרה שהיא מאוד חששה מזה, אבל לא יכלה להגיד לי כלום כשראתה שהפנים שלי התמלאו תקווה..)

האם זה שאני רוצה אפידורל אומר שגם אקבל?

מאת : mother cat

12 בפברואר 20112 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

בשיעור ששרי לימדה על תנוחות, נשימות וכו', טענתי שאני מקשיבה רק ליתר ביטחון, כי לעולם אי אפשר לדעת מה יקרה… אבל אני הרי מקבלת אפידורל בשניה שאני מגיעה לבית-החולים. בהיותי פחדנית גדולה מכל דבר כואב, ובעיקר ממחטים, הבעיה היחידה היתה שלא ידעתי אם לפחד יותר מהלידה עצמה או מהאפידורל והעירוי….

3 ימים לפני ניתוח קיסרי

מאת : ilym

11 בפברואר 20113 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

משם ההערכות רק גדלו עוד ועוד והנושא נסגר סופית- אין לידה רגילה, קיסרי.

אז, נכון ! אלפי נשים עושות את זה, ונכון! זה לא סוף העולם…אבל אתה הרי יודע כמה אמא מפחדת ממחטים..ופה, טוב מיותר לספר שזה קצת יותר רציני מבדיקת דם…כל כך הרבה דמעות הזלתי, כל כך הרבה מחשבות עברו לי בראש, לא הבנתי איך מההריון הכי נפלא ותקין בעולם הגענו למצב שבכלל לא מדברים איתי על לידה רגילה אלא על קיסרי. כל כך כאב לי שהתכוננו ועשינו הכל להיות מוכנים ללידה ובסוף בכלל לא תהיה לנו הזדמנות אפילו לנסות ליישם כל מה שלמדנו.

כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך אחרת- חלק ה'

מאת : קרן פרידמן גדסי

8 בפברואר 20110 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

אני נזכרת בלידת בני. היא הייתה טובה וטבעית אבל…אחרי הלידה הסתובבתי חודשים עם מועקה בתוכי בלי לדעת מה היא מכילה. ניסיתי לסלק את המועקה, היא קלקלה לי. אבל היא לא הלכה לשום מקום. לקח זמן רב עד שלאט לאט התפענח לו הקושי בתוכי, עד שהסכמתי לכעוס, עד שנתתי לעצמי להתאבל על כל מה שרציתי להיות, ולא הצלחתי.

רק אז, רק אחרי שהסכמתי להכיר בכאב, להכיר את הכאב ולתת לו ביטוי, רק אז התפנה בי מקום, והשינוי שרצה לתפוס מקום בחיי, יכול היה לקרות.

באמת היה לך כיף ללדת ? מסע אישי ללידה טבעית. חלק 11

מאת : לימור לוי אוסמי

6 בפברואר 2011תגובה אחת

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

ואני זוכרת שיש לי ציר ואני מתרכזת בשיר, כדי לא להתרכז בכאב, כי בשלב הזה זה כבר היה כואב. ואז איתן אמר: "אולי שמינדי תבדוק אותך ? תני לה לבדוק אותך" . אמרתי: " טוב רגע, אני רוצה לבדוק לבד". אני בודקת ואומרת : "ואוו, מה קורה שם ? מינדי, נראה לי שיש שם איזה פתיחה של 5 ! איזה מגניב. הזוי מה שקורה שם".

היא בודקת ואומרת שיש פתיחה של 9. ואאוו, מגניב !

כרוניקה של אשמה בעקבות הלידה

מאת : אמא אשמה

6 בפברואר 20116 תגובות

מתוך אחרי לידה, ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

עברו כמעט 3 שנים מאז הלידה של בני הבכור, לידה שלצערי כללה כל סיבוך אפשרי, הייתה ארוכה, מתישה, מפחידה, טראומתית והסתימה בניתוח קיסרי חירום בהרדמה מלאה.

בשנים שעברו מאז הפכתי שוב ושוב בראשי את השתלשלות האירועים ובדקתי מה יכולתי לעשות אחרת, מתוך ההבנה שאת שנעשה אין להשיב ומתוך מידה נכבדת של חמלה כלפי עצמי בהקשר של מאורעות אותו היום

לידה טבעית לא מתוכננת

מאת : אמא של איילה

2 בפברואר 20118 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

בשעה 10 הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר לסבול, בכיתי, הקאתי הרגשתי רע…. המיילדת דלית אמרה שאם אני רוצה אפידורל הם יכבדו את זה אבל שאני אקח בחשבון שעד שאני אקבל עירוי נוזלים ועד שהמרדים יגיע ויכול להיות שזה רק יעכב את הלידה ויש אופציה נוספת שהיא תפקע לי את המי שפיר, זה יהפוך את הצירים לכואבים ותכופים אבל יזרז עניינים……. בצרחות עניתי לה תפקעי.. רק שיגמר…. ( מצידי אפילו שיוציאו לי אותה מהגרון… רק שיגמר ).היא פקעה את המים, הפעולה לא כאבה בכלל, הצירים נהיו נוראיים וכואבים קיבלתי גז צחוק וניסתי להתמודד עם הצירים בשכיבה על הצד, על הגב, על צד שני. כל כך כל כך כאב לי שלא יכולתי לנשום.

כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך אחרת- חלק ד'

מאת : קרן פרידמן גדסי

14 בינואר 20110 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

נשים מתאבלות על פנטזיית הלידה שאבדה, על הציפייה שלא התממשה לעוצמה בלידה. הן מתאבלות על המפגש הראשוני עם התינוק שאבד לנצח, מתאבלות על מה שרצו להיות ולא הצליחו, מתאבלות על האישה שהן היו ושלא תחזור יותר.

הן מתאבלות על מה שאבד. על מה שהן חסרות. ואולי זהו אבל שקשור למקומות אחרים בתוכן, ואולי הכאב מצטרף לחוויות אובדן אחרות בחייהן, ובחיי נשים בכלל.

לידה נשית – איך זה ללדת בלי בן זוג ? מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

12 בינואר 20114 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, סיפורי לידה

הגענו לבית החולים בשעה 10:00 לערך ומיון יולדות היה עמוס לעייפה. לקח זמן עד שקיבלו אותי ובדיקת המוניטור הראתה שיש צירים לא סדירים. כלומר אני נשארת ולא עוברת למחלקת היי-ריסק.

כאשר סיימתי את כל הבדיקות במיון, העומס עבר לחדרי לידה והייתי צריכה לחכות להיכנס לחדר לידה.

השעה כבר הייתה 12:00. "לכי קצת" ייעצה האחות "זה יזרז את הלידה".

חוויית לידה חיובית עם אפידורל וגז צחוק

מאת : אביטל שנהר חיימי

10 בינואר 20114 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

בשעה 13:00 הגיע מרדים והציע אפידורל. בתחילה לא שמעתי אותו כלל והוא התייעץ לגבי מצבי עם בעלי. הייתי מעורפלת כ"כ שחלמתי והזיתי. כלל לא שמתי לב שאני לא מפסיקה להיאנח. בסופו של דבר שוכנעתי כי אני כבר סובלת מידי ומתעייפת וכדאי לי לקבל אפידורל. למרות האכזבה הראשונית, התברר לי בשלב מאוחר יותר כי זו היתה ההחלטה הנכונה בזמן הנכון

אז מה אם כואב בלידה ?? לידה טבעית- מסע אישי. חלק 10

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בינואר 201112 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

בחוויה האישית שלי, יש הבדל שהוא לא סמנטי, בין לומר "לשחרר את הפחד" בלידה לבין להגיד "זה לא נורא לפחד" בלידה. זה מרגיש לי כמו שתי תפיסות עולם שונות. בחוויה שלי, לומר "לשחרר את הפחד" טומן בחובו את ההשקפה שהפחד (והכאב) אלו תחושות שליליות שיש להעלים אותן, לעמעם אותן ובכלל, באופן כללי עדיף שלא יהיו בכלל.

הכאבים באגן הם כאבים רגשיים הקשורים ללידה שלי ?

מאת : עינת דורפן

2 בינואר 20112 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

לאחרונה הרגשתי כאבים באגן, שאומנם קל להסביר אותם מבחינה רפואית, בגלל מצבי הרפואי, אבל ככל שעבר הזמן והכאבים המשיכו, לא יכולתי להתעלם מהעובדה שצפו ועלו במוחי וברוחי גם כאבים רגשיים שקשורים כנראה לאותם כאבים באגן.

כנראה שהבטן ההולכת וגדלה והכובד שמתחיל להשפיע ושעון החול, שמבלי לתקתק מזכיר לי כל הזמן את העתיד לבוא, ואת העובדה שעד היום, כמעט 3 שנים מאז הלידה הקודמת, לא באמת הקדשתי את תשומת הלב הראויה להתמודדות עם חוויות הלידה הראשונה.

כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך אחרת- חלק ג'

מאת : קרן פרידמן גדסי

27 בדצמבר 20103 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

כשמאיה הגיעה אליי, נראה היה שהקושי טמון בעובדה שהלידה הסתיימה בניתוח קיסרי, והיא כואבת את העובדה שהיא לא ילדה לידה רגילה.

אבל כשעבדנו עם הסיפור, החסר העצום שהופיע נגע למשהו אחר: לרגע שבו שלפו את התינוק מתוכה, והיא הרגישה שאין לה תינוק בתוך הגוף אבל גם אין לה תינוק על הגוף.

הכאב נכח בתחושה של הגוף שהתרוקן מבפנים ומחכה להתמלא שוב עם תחושת התינוק עליו, הידיים שמחפשות את מה לחבק, השתוללות של ההתרגשות, ציפייה ואהבה שמחפשות נואשות לאן לפנות .

לידה טבעית עם חוויה חיובית

מאת : אורלי רובינוב

21 בדצמבר 20102 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

את סיפור הלידה של נועם סיפרתי לעצמי ולסובבים אותי פעמים רבות. הסיבה שהחלטתי לספר אותו לכן, היא מאחר ולאחרונה אני קוראת סיפורי לידה רבים שעלולים לעורר חשש בהריוניות, כאילו כל לידה מסתיימת בהתערבות כירורגית או של רופא זה או אחר. סיפורי הלידה האלו יכולים לעורר חשש שכל לידה משנה כיוון ולא מסתיימת כמו שחשבנו שהיא תהיה, ועוד כהנה וכהנה סיפורים, שלמרות שהם בסופו של דבר אופטימיים ומסתיימים בתינוק בריא, הם עלולים לעורר חשש.

אישה יולדת: מוּבלת, פסיבית, נחדרת- מסע אישי ללידה "טבעית" – חלק 9

מאת : לימור לוי אוסמי

16 בדצמבר 201018 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

אני מבינה את הרצון ללדת ללא משככי כאבים כגל פמיניסטי שהתחיל מתוך איזה רצון לבעוט ולהתנגד למדיקליזציה של הלידה, להחזיר את הכוח לאישה, להסתכל על האישה כאדם ולא כאובייקט, להתייחס אל הלידה כאל לידה ולא כאל תהליך של חדירה גברית פטריאכלית אל הגוף של האישה, שלא מרצונה האישי.

נשים שביקשו ללדת ללא משככי כאבים ,רצו קודם כל לאפשר לגופן ללדת כמו שהוא רוצה ומרגיש ורצו שהצוות הרפואי יתחיל להסתכל וגם להביט באישה, בגופה, בנפשה, ברצונותיה, בצרכיה, בנשמתה. נשים שרצו להפסיק להתייחס אל האישה כאל חפץ ואל גופה ככלי שרת בידי הצוות הרפואי.

"לידה כחלק של קדושה, משהו מופלא". לידה טבעית- מסע אישי. חלק 9

מאת : לימור לוי אוסמי

14 בדצמבר 2010תגובה אחת

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

לקראת הלידה השנייה, כבר הבנתי שלידה זה כ-ו-א-ב והתחלתי לחשוב איך אני יכולה להקל על עצמי. הבנתי שאני צריכה הכנה טובה יותר ללידה ותמיכה טובה יותר.

בלידה של הילדה הבכורה שלי לא הצלחתי לתקשר עם איתן ושרון המיילדת, אז הבנתי שעכשיו אני צריכה קודים שיעזרו לי לתקשר. ידעתי דברים מסוימים שאני רוצה בלידה, אבל ידעתי שאני לא אוכל לבטא אותם במידה וארגיש כמו שהרגשתי בלידה הראשונה.

לידת בית ראשונה- "אני לא מוצאת את המקום שלי". לידה טבעית- מסע אישי. חלק 8

מאת : לימור לוי אוסמי

8 בדצמבר 20106 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי

אני זוכרת שהייתי בשירותים. הייתי צריכה פיפי והיה לי ציר והיה לי ל-א נ-ו-ח. וזה מה שהטריף אותי כל הלידה. ניחא הכאב, אבל ל-א נ-ו-ח. אני לא יכולה לנוח בין ציר לציר, למצוא את התנוחה, אני מתחרפנת ולא נוח לי, אני לא מוצאת את המקום שלי. זה הטריף אותי. לא נוח לי על הרצפה ולא נוח לי לעמוד ולא נוח לי שום דבר. אני זוכרת שהיתי רוב הזמן על הרצפה. אני זוכרת ציר אחד שהיה שיר אחד ברקע ואמרתי לעצמי שבא לי לרקוד וניסיתי לקום וניסיתי לזוז וממש הכרחתי את עצמי. היה לי כל כך קשה. פשוט הרגשתי שאני לא מוצאת את עצמי. "

כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך היא אחרת- חלק ב'

מאת : קרן פרידמן גדסי

6 בדצמבר 20100 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

היא אמרה: "ככה הרגשתי בלידה. הלכתי לאיבוד.. זה הרגיש כאילו שאני הולכת לאיבוד'

תחושת הקלה. עכשיו זה נאמר. בלידה, חלק ממנה הרגיש שהוא הולך לאיבוד.

דרך ההסכמה לשהות לרגע עם התחושה, והפנית תשומת הלב לגוף, היא יכלה להיות מודעת לפחד שעלה, לתחושת החיפוש שמתרחשת בתוכה, היא שמה לב גם לדופק המהיר, למתח שנוצר בשרירים, ולנשימה מהירה. תשומת הלב להתרחשות הגופנית, אפשרה לה להשתנות.

כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך היא אחרת- חלק א'

מאת : קרן פרידמן גדסי

24 בנובמבר 20106 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

יש משהו מאיים כאשר היא אומרת בקול רם שהרגישה חסרת אונים בלידה, שהיה שם פחד משתק, בדידות תהומית.

זה יכול לאיים על 'סיפור הלידה הטובה'. זה יכול לאיים על תחושת המוצלחות שהיא רוצה להחזיק בתוכה, אולי זה מאיים על התחושה שלה כלפי האיש שלה. אם תגיד שהרגישה לבד, מה זה אומר עליו ? הוא הרי היה כל כך מקסים בלידה וניסה לעזור, איך היא יכולה להגיד שהרגישה שם לבד?

"אני אפילו לא יודעת למה אני בוכה", היא אולי תאמר.

ההכנה ללידה: "נחשוב טוב, יהיה טוב". לידה טבעית – מסע אישי. חלק 7

מאת : לימור לוי אוסמי

23 בנובמבר 20102 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

אחרי שלמדה את הנושא במסגרת הקורס באוניברסיטה, היא ידעה שככה היא רוצה ללדת. שהיא רוצה ללדת בבית, במקום הפרטי והמוכר שלה, מבלי שרופאים ייכנסו וייצאו מהחדר. מקום שיאפשר לה להיות רגועה ומשוחררת, כפי שהיא הרגישה שתהליך הלידה מבקש. מחשבה על לידה בבית החולים גרמה לה ללחץ ומתח גופני והיא ידעה שהיא לא רוצה את המתח הזה, במיוחד אחרי שקראה שמתח ולחץ בזמן הלידה עלולים לעכב אותה.

"איייייריייי, תנשום בשביל אמא!"- סיפור לידה טבעית

מאת : אמא תום אלרון

22 בנובמבר 20104 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

לקראת הסוף התגבשה ההחלטה לעשות לידת בית, במיוחד אחרי שעשינו סיור בלניאדו, שם אמרה המיילדת בסיור, שהיא לא מודיעה אם היא מתכוונת לחתוך אלא פשוט חותכת (חתך חיץ), וזה נראה לי קצת מלחיץ…
החיפוש אחר מיילדת בית החל, ישנן סך הכל 15 מיילדות בית בישראל, ובאוגוסט כולן עמוסות / עסוקות / בחופשה. התקשרנו אחת אחת, וכל אחת היה לה סיפור משלה: זאת עמוסה, זאת לא מגיעה לתל אביב, זאת נוסעת וכו'.

אמא שלי ילדה בקלות, אז חשבתי שגם אני בטח אלד ככה

מאת : אמא אושרת

19 בנובמבר 20108 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

מתחילים לדבר איתי על ניתוח קיסרי.

אני מרגישה בחלום רע. מה לי ולניתוח קיסרי? תראו כמה תחת יש לי! לא יכול להיות שהאגן שלי צר והילד לא עובר!!

כל הזמן דיברו על זה שאני 1.50 מטר והתינוק גדול. אבל לעזאזל מה הקשר הגובה לעצמות האגן??

אני מתחילה לבכות.. לא רוצה ניתוח קיסרי.

מתקשרת למדריכת כלות שלי שתעודד אותי. ולבת דודה של בעלי שעברה קיסרי שתגיד לי שזה לא כזה נורא.

מה לעשות עם התמלולים ? לידה טבעית- מסע אישי . חלק 6

מאת : לימור לוי אוסמי

16 בנובמבר 20100 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

הגעתי לראיון מרוגשת ונרגשת (למי שלא מעודכנת בפוסטים הקודמים, הנה הפוסט האחרון ) אני חושבת שזו הייתה הפעם הראשונה בחיי שיזמתי פגישה עם מישהי אחרת, כשאין לי מושג מה המטרה של המפגש ולאן זה יוביל. ובאמת, אחת השאלות שנשאלתי על ידה הייתה : "למה הראיון ?"  אמרתי לה שהבנתי ממש עכשיו שאני רוצה לכתוב ולחקור, […]

2 דקות מדום לב. הכוח שמגלים בפנים בלידה טבעית

מאת : אמא לשלוש

16 בנובמבר 201013 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

הלידה הראשונה היתה לידה על פי הספר. באתי לאחר קורס הכנה ללידה, התכוננתי ללידה טבעית, אך זרמתי עם עצמי ואמרתי שאם אצטרך- אקח אפידורל. מסוג המשפטים שאת אומרת לעצמך כשמשהו לא מספיק חשוב לך… וגם כשאת לא יודעת לקראת מה את הולכת…

כמה שמכינים אותך לפני לכאבים המטורפים האלה- זה עלה מבחינתי על כל דבר שהכרתי או ידעתי או דימיינתי עד אז…כאבים מטורפים, שמעבירים את כול החושים, הגוף המוח והמחשבה לכיוון אחד- די… שיפסק….. ובלב ההתרחשות כשהכאב מסמא כל ניסיון קלוש של מחשבה על להתמודד עד הסוף, אמרתי- אפידורל!!!! הראש אמר לי – למה לסבול כשיש פתרון?

הריון ראשון ולידה ראשונה לא עוברים בקלות, אבל יש להם זכות ראשונים

מאת : גליה גינרמן

12 בנובמבר 20104 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

בסופו של דבר החלטתי לקחת אפידורל כדי שאוכל פשוט לישון!

לקח קצת זמן אמנם, אבל לאחר האפידורל יכולתי לישון והייתי כל כך מאושרת. מרוב אושר על כך שאני לא חשה בצירים, לא יכולתי להירדם….

וכך עברו להם השעות, בעוד הפתיחה כלל לא מתקדמת ואני עדיין מסרבת לזירוז (כן, גם מזה למדתי רבות, לא תמיד צריך לסרב לכל מה שהרופאים מציעים…).

בשלב מסויים ההשפעה של האפידורל נחלשה מאוד ושוב חשתי בצירים.

חווית לידה חיובית

מאת : אמא אורית פינגלה

9 בנובמבר 20102 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

שנייה אחר כך, אני מתחילה ממש לצעוק ולאנח ומרגישה את הילדה יוצאת ממש עכשיו,עוד מספיקה לשמוע את המיילדת מרימה טלפון לחדר לידה ומבקשת שתגיע מהר מישהי עם ערכת לידה (כי בדיוק נגמרו להם ערכות הלידה בחדר).

אחרי כמה שניות הילדה פשוט החליקה לה לידיים, מבלי להמתין לערכת הלידה, מבלי להמתין לאבא שלה שנמצא בדרך ובדיעבד הגיע לחדר לידה ושאל אם אני שם וכשאמרו לו שלא אז הוא הגיע למחלקה והפנו אותו לחדר שבו היינו.

היפנובירת'ינג – נשים יולדות בשקט וללא כאבים. לידה טבעית- מסע אישי. חלק 5

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בנובמבר 201013 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

מהכתבות שקראתי באינטרנט אני מבינה שההיפנובירת'ינג היא שיטה המנסה להביא הסתכלות מחודשת על תהליך הלידה. בניגוד לשיטות אחרות ללידות ללא התערבויות רפואיות, הסוברות כי הכאב הוא חלק מתהליך הלידה ומנסות ללמד איך להתמודד עם הכאב הקיים (לדוג', הספר "לידה פעילה"), שיטת ההיפנובירת'ינג סוברת אחרת.

בבסיס השיטה עומדת ההנחה, שהכאב לא חייב להיות חלק מהלידה, מפני שהכאב שאנחנו חוות בזמן הלידה אינו אלא הפחדים שקיימים בנו לגבי הלידה, בשל התפיסה המוטבעת בנו שלידה היא אירוע טראומטי בחיינו.

אני רוצה לידה נרתיקית אחרי הקיסרי שעברתי" – חלק 2

מאת : אמא אלסנדרה

4 בנובמבר 20105 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

בפוסט הקודם דיברתי על הלידה הקיסרית הראשונה שהיתה לי, על הכניסה להריון ועל הרצון ללדת לידה נרתיקית בלידה הזו. אחרי שההריון נקלט  למדתי ,חקרתי, שתיתי פטל וסרפד, עשיתי דמיון מודרך, הלכתי למפגש נהדר של פורום הריון ולידה ועברתי טיפול . לקחתי את בעלי איתי למפגש נוסף שילמד להיות גם פעיל בלידה, ביקשתי מקפלן את דו"ח […]

אני רוצה לידה נרתיקית אחרי הניתוח קיסרי שעברתי" – חלק 1

מאת : אמא אלסנדרה

3 בנובמבר 20104 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הלידה של אורי הייתה חוויה מאוד קשה,לידה שהחלה מירידת מים ,צירים מועטים, אפידורל,פיטוצין,אין ספור אנשים שנכנסו ויצאו מחדר הלידה,חוסר תקשורת בינינו לבין הצוות הרפואי ולבסוף ההכרזה על מצוקת עובר וניתוח קיסרי חירום.

במהלך הניתוח הקיסרי מאוד פחדתי. ילדה לבד, בת 24, עוברת ניתוח קיסרי חירום ,הרדמה חלקית, זרועות קשורות לצדדים, מסך כחול ואני בוכה…הזיכרון החזק שלי משם הם הרופאים שמדסקסים ביניהם לאן לצאת לחופשה…אני עם בטן פתוחה, בוכה,

אז, למה יצאתי למסע בכלל ? לידה טבעית- מסע אישי.חלק 4

מאת : לימור לוי אוסמי

29 באוקטובר 201020 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

מהמקום שאני נמצאת בו, שאני פוגשת אמהות אחרי הלידה, אני רואה שאותן אמהות ששמעו את האמירה הזאת בקורס הכנה ללידה, במשפחה או מחברות, מגיעות ללידה במחשבה של "אני יכולה. כל אישה יכולה. זה הטבע שלנו ללדת ללא אפידורל. אם נשים אחרות יכולות ללדת בלי אפידורל, אז גם אני יכולה". ואז- הלידה לא מתפתחת לפי התכנון, האכזבה והתסכול בשיאם והנה, עוד מתכון ללידה טראומטית (כאילו שחסרים מתכונים…).

לידה עילאית

מאת : אמא אורית פינגלה

27 באוקטובר 20104 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

אני רוצה לציין שלמרות שנורא כואב ללדת ללא אפידורל- וגם אני לא צדיקה גדולה כיוון שהדבר הראשון ששאלתי ברגע שבדקו אותי במיון הוא "מתי אוכל לקבל אפידורל" ? לא ניתן להשוות בכלל את הלידה כשאת מרגישה כל לחץ הכי קטן ואת שולטת בדחיפות ויודעת בדיוק מתי ללחוץ והכי חשוב, להרגיש את הדבר הקטנצ'יק הזה יוצא ממך, נטו ללא התערבויות מסביב, באופן הכי טבעי שיכול להיות.

"לידה קלה, מהירה וכייפית" – סיפור לידה עם אפידורל

מאת : אמא אנה

25 באוקטובר 20102 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

רציתי להגיע לפתיחה של 5 לפחות וגם הצירים היו נסבלים לגמרי, אפילו עברה בי מחשבה לא לקחת אפידורל, אבל ברקע שמעתי צרחות מטורפות ונבהלתי. מה אני אגיד, הפעם זריקת האפידורל כאבה לי מאוד (הרבה יותר מהצירים!!!).

אחרי הזריקה אני מוצאת את עצמי בתמונה הבאה: ביד ימין עירוי נוזלים + פיטוצין (כי הצירים די רחוקים ולא כל כך אפקטיביים), ביד שמאל אפידורל + עירוי של גלוקוז (אני עם סכרת ואינסולין וצריכה גלוקוז כדי לא להיכנס למצב היפו, כי אני בצום ממושך), בגב יש צינורית של אפידורל, בבטן מוניטור, ו"למטה" קטטר. תמונה מהממת ! כולי צינורות ומחטים.

החלטתי שאני רוצה אפידורל- סיפור לידה

מאת : יעל אמא של אלעדי

20 באוקטובר 20105 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

בחודשים האחרונים של ההריון, כשהתחלתי לדבר על ללדת בלי אפידורל, כולם אמרו לי (וצדקו, כן?), את תלדי עם אפידורל. גם בעלי חשב כך. ולכן גם לא התייחס יותר מדי לכל הקדיחות שלי על לידה טבעית ופעילה, על תנועתיות, על מפל התערבויות וכו'. אבל משהו אחד כן נכנס לו לראש: אם לוקחים אפידורל, עדיף לקחת כמה שיותר מאוחר (בטווח שבו אפשר כמובן), ולא על ההתחלה.

על המחירים של הלידה ה"טבעית". לידה טבעית- מסע אישי. חלק 3

מאת : לימור לוי אוסמי

19 באוקטובר 201031 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

אמא אחת כתבה: " אותי זה מרגיז לראות את זה. אני מאמינה לאלה שאומרות שהייתה להן לידה טובה ומעצימה, אבל מוחה נגד אלה שמציגות את זה כ"כיף". תהיי כנה, תודי שלידה זה קודם כל קשה וכואב, ומתוך זה יכולה לבוא גם עוצמה. אבל לידה זה לא רק שירים וריקודים."

ואמא אחרת כתבה: "לאחרונה הפייסבוק ממש מוצף בסרטונים של לידה טבעית מדהימה. הרעיון כנראה שזה ייתן השראה לנשים. אבל במקום זה, כל פעם הלב שלי נשבר מחדש…

האם אני אשמה בכך שהייתה לי לידה כל כך קשה ?…