הבלוג של שלומית
-
השמנה והרזה
את, האשה המלאה...כן כן את: זאת שיש לה קצת תחת וקצת ירכיים וקצת בטן, אולי גם סנטר מעוגל, זאת שאם מצליחה ללבוש מידה 42, מרגישה מה זה חתיכה...
-
בכי אחרי לידה – למה לא סיפרו לי שלידה יכולה להיות קשה כל כך?
אחד הדברים שהפריעו לי ביותר, מעבר לטראומה עצמה והכעס על "למה לא סיפרו לי שזה יכול לקרות", היתה התחושה הזו, המסר הנסתר, של :"תגידי תודה. הרי היה יכול להיות יותר גרוע,ובעצם, את צריכה להיות אסירת תודה (לרופאים) שאת והתינוקת בכלל בחיים. איך את יכולה להתלונן בשעה שיש נשים שכל כך רוצות להיות אמהות ולא יכולות או שחלילה קרה להן אסון..."
-
ההנקה וההתייחסות לשדיים מושפעים מאלמנטים תרבותיים
ההנקה תוקפת את ההורים ובעיקר את האמהות בתקופה הכי רגישה ומטלטלת בחייהם. היא מחוברת לקשיי ההורות, לקונפליקטים, שיש לנו, ההורים בתרבות המערבית, כמו חיבור של תאומים סיאמיים....
אולי יעניין אותך לקרוא גם
למה אני לא אמא אדמה?
מתאהבת לאט לאט, כמו צעדים קטנים
בטיפת חלב – טיפת רגישות
-
אולי יחליף אותי רובוט? על שגרה של אמא
חייבת לקום ולבצע את כל המטלות החוזרות על עצמן של השעה הכי מתוזמנת בכל היום: להעיר את הגדולה, לאסוף את בקבוקי המים, להרתיח מים, להכין להן שוקו וקפה לעצמי, למזוג את הדגנים לקעריות ולזכור לקטנה ורוד ולגדולה לא משנה, להוציא מהפריזר לחמניות או פיתות ומהמקרר את הגבינות.... לפעמים אני מרגישה שאני פועלת על "אוטומט". אולי פעם ימציאו איזה רובוט שיעשה את כל הפעולות האוטומטיות האלה במקומי ?
אולי יעניין אותך לקרוא גם
יום הזיכרון
פיצולים
תשליך אישי- נשים כותבות מהן רוצות להשליך ובמה הן רוצות להתמלא השנה
-
הנקה שהתחילה בקושי וכאב ולבסוף הסתיימה קצת אחרי גיל שנתיים
בבית המשכתי להניק ללא הגבלה וגם לשאוב. כ"כ כאב לי, שאמרתי לעצמי: "עכשיו אני רוצה אפידורל!" אך בכל זאת המשכתי להניק. לבסוף, הזמנתי יועצת הנקה שאישרה שאכן יש לי חלב בשפע, אך לא הועילה לי בעניין הכאבים. כשנטע היתה בת 10 ימים בלבד, כבר לקחתי אותה לרופא ילדים כדי לבדוק אם יש לה פטרייה או לשון קשורה. הרופא שלל זאת, אך שלח אותנו לבדיקה דחופה בחשד לצהבת... יועצת אחרת הורתה…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
סליחה שאני זו אמא שלך
פרדוקס האמהות אחרי לידה: עצבות ושמחה בו זמנית
עשרה חודשים בלי שינה- זו הישרדות !!
-
מה הקשר בין השריפה בכרמל לאמהות אחרי לידה ?
"מול חבר אמיתי אתה מרשה לעצמך להראות בחולשתך" הרי אי אפשר לדעת מתי תיפול עליך צרה גדולה שתשאיר אותך חסר אונים ותלוי בחסדי אחרים, ומתי יקרה ההפך, ולך תהיה האפשרות להושיט עזרה ולהציל חיים. נכון שיחסים בין אנשים הם לא בדיוק אותו דבר כמו יחסים בין מדינות. ובכל זאת היה כאן שיעור חשוב: כמה שתוצאות השריפה חמורות וכואבות, תארו לכם כמה חמור עוד יותר היה יכול להיות לולא בקשת העזרה…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
בשינוי של הגוף אחרי לידה יש כאב
זמן המתנה
חברות היא מצרך נדיר, בעיקר כשאנו הופכות לאימהות
-
הלוואי וגם אותי, היו לוקחים עכשיו במנשא
אתה כל כך קטן וטהור שבלתי אפשרי עליך לכעוס. כה חסר אונים ומדהים, כל חייך בידי עכשיו נתונים. אבל אני רק רוצה לישון לישון לישון.
