נשים מדברות אמהוּת

דובת  חורף

מתוך יומן הריון

מנסה להתחבר לכאב כבר 7 חודשים,

לקבל אותו.

וכעת, שבוע 33.

סף הסבלנות שלי נמוך

וההבנה לכאב בתוכי קשה מנשוא.

.

מדברת אל כוחותיי,

יודעת שהם קיימים

ומנסה לנשום דרכם.

תפריט חיי..

מתוך הריון, יומן הריון

אני שוב אופה את תפריט חיי, הפעם אני יותר בשלנית, יותר מחושבת, יודעת היטב אילו תבלינים אני צריכה לשים ואילו תבלינים אני צריכה להרחיק כרגע.

תפריט חיי החל במסע מופלא לפני כ 4 וחצי שנים בו הפכתי לראשונה לאמא לשיר המדהימה עם לב הזהב.

והנה שוב אנחנו פותחים את ליבנו או יותר נכון רגילנו ובישלנו שוב בריאה חדשה, חיים חדשים צומחים בי, מתבשלים בי, אני לא יודעת איך יראה תבשיל חיי נוסף, אילו פנים, מבט, שיער, גוף יהיה לה. העיקר שהבריאות תהיה הבסיס למתכון חיי.

המסע לתוך הבריאה השנייה בחיי

מתוך הריון, יומן הריון

אנחנו עוברות הרבה המון מעצם היותנו נשים. אני אישה, אני רחם, אני ילדה, אני אמא, אני אוהבת, אני מאמנת כושר, אני רוקדת, אני שמחה ,עצובה, אני אחות, אני חברה טובה, אני אישתו, אני בת להוריי , אני הכלה שלה, אני גיסתו, אני דודה ואני כל מיני אני. ובעיקר מזכירה לעצמי שיש בי כוחות גדולים כמו לביאה ואני חייבת לעבור את המסע שלי לבריאה הזו, לבריאה שהבת שלי כה מחכה לה, בעלי בן זוגי אהוב ליבי ונפשי מצפה בכליון עיניים, והיקום מחכה לנשמה הבאה שתגיח לעולם, ואני כאן נושמת לתוך המסע מקווה לוחמת שורדת צועקת בוכה צוחקת ושטה אל תוך המסע, המסע לתוך הבריאה השניה של חיי.

תמיד אני שמש וכעת אני מעט ירח

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים

בכל יום זיכרון לחללי מערכות ישראל אשר מתקרב ובא אני מנסה בכל דרך להנציח בעוד פיסה בעוד מקום ולשתף אנשים שידעו שהיו לי שני אנשים במשפחה, דודי משה זהבי ז"ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים ובן דודתי אורן כמיל ז"ל שנהרג בלבנון .

על בן דודתי {אחיו של אורן )אני לא מספרת כי הוא התאבד, לא בשירותו הצבאי אלא אחרי הרבה זמן, אך העצב של אחיו שנהרג בהחלט קשור להתאבדות. אני מבקרת בשלושה בתי קברות…

מאז שהפכתי למשרה השווה הקשה והמאתגרת ומלאת האהבה אין סופית, כלומר מאז שהפכתי לאמא לכל החיים, אני חווה זאת אחרת. אני מבינה כל פעם מחדש שלמשה ואורן לא יהיו ילדים לא. איזה קושי עצום. סבתי וסבי נפטרו אך דודי ודודתי אנשים חזקים ששורדים את החיים . קושי רב עם חור בלב עצום. לאבד שני בנים. תהום פתוחה שלא נסגרת.

השואה בראי אחר, ראי האִמהות שבי

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים

תוהה איך אמא יכלה לחיות אם הידיעה שרצחו את ילדיה,

תינוקות שרצו לאכול או לינוק ואין אין אוכל,

מה עושים ? כמה הזוועה בלתי נתפסת.

נקבת המין האנושי

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

חושבת עליה
על חוה אימנו
כי היתה אם כל חי
ושואבת

שואבת את הכוח
מפריחה נשימות לאוויר

נשואה+1

מתוך אחרי לידה, אמהות וקריירה, חוזרות לעבודה, לכל אמא

משרה לאימהות, אתן אומרות? וכולן אומרות 'זה אפשרי' ו'המעסיקים מתחשבים' והלוואי שבסוף אני אמצא עבודה המתאימה לכישוריי .

אני החלטתי שהמקצוע העתיק בעולם {ולא, הוא לא זונה, למרות שעם חלק מהמשרות שמציעים לי אני מרגישה כך…} הוא בראש ובראשונה, היותי א מ א.

אצלי הכל בסדר…

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

אצלי הכל בסדר…

כך שרה ג'וזי קץ בשירה, וגם אני אומרת שאצלי הכל בסדר, סביבה נחמדה …

אך האמת שפתאום לפתע עברתי הרבה שינויים, מעבר הדירה לעיר אחרת, הקטנה בגן חדש ומקום עבודתי שעזבתי אחרי 5 שנים.

ועכשיו שוב הכל חדש, מפצירה בי לא להישבר, לאסוף את כוחותיי יחד ולאחד אותם לאנרגיות חיוביות ומחשבות ורודות.

תודה לך אמא !!

מתוך אחרי לידה, אמהות ובנות, אני אמא מספיק טובה?, לכל אמא

החלטתי לפתוח בפרויקט קטן שמנמנם אצלי הרבה זמן בליבי, וחשוב לי מאוד , פשוט לומר לכן אימהות יקרות , כל הכבוד ותודה !

תודה בשם התינוק/ת , פעוט/ה ,ילד/ה, שלכן, כי אף אתד לא אומר וכן צריך לזעוק ולומר: "כל הכבוד לך אמא שאת משכימה כל בוקר ולעיתים אף בלילה , שותה קפה קר כי לפני אחרי ובאמצע יש סידורים ובסוף הקפה מתקרר.

לפעמים אנחנו שוכחות את עצמנו, תודה לך אמא אשר נשאת ונושאת אותי בחיקך, תודה על האהבה , תודה על כך שאת לא מתעייפת בלהיות כל הזמן אמא. תודה, פשוט תודה.

איך אתן מתמודדות ?

מתוך אחרי לידה, עזרה ודאגה לעצמנו

הכוחות שלי….

אני צריכה לאגור כוחות ולא יודעת כיצד, אני אמא לכל החיים וזאת הבנתי מיד , לעיתים אני מרגישה שכולנו אמהות חד הוריות, הכל מוטל על הכתפיים שלנו, התינוקת, הבית, הסידורים, העבודה, החיים האהבה, המראה האוכל הכל, ואין אין עזרה.

פעם היו גרים יחד בשכונות וכולם עזרו לכולם והסבתות היו שם לטפל לשמור ולתמוך .והיום…..הסבתות עובדות עצמאיות , יש להן לו"ז צפוף ואנו נותרנו לבדנו, מנסים לאגור כוחות , לשאוב כוחות ויחד עם כל זה לתת לקטנה שלנו {בת 10 חודשיים} את כל האהבה והיחס החם שניתן לתת.

אני והבנג'י

מתוך הריון, יומן הריון

שיר זה נכתב בחודש השני של ההריון.

אני והאסלה היינו חברות הכי טובות ,

הכרתי צדדים רבים בה וגיליתי שניתן להקיא בכל מקום , ואז נולד השיר הזה שהבנתי שאי אפשר לברוח ואי אפשר לעצור.

קפצתי למסע וזהו, ההריון שלי קשה ולא קל, אך אני בכל זאת יצליח.

ואכן שיר שלי נולדה בשבוע 37

לב של אישה

מתוך הריון, יומן הריון

הרבה פעמים הרגשתי את החיוך שבי.

כאשר אני מחייכת, גם הנורא מכל עובר ליד ולא בי, ולא בו ולא בה, וחיוך יוצר פלאים וכן, אני חושבת שבאישה טמון סוד גדול כוח עצום שלא ניתן להסביר…רק אישה יכולה להבין…..

גן בפעם הראשונה

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

קטנה שלי, ראשונה שלי…

פעם ראשונה את לבדך בגן,

ומבטיי לא יביטו בך,

קולי לא יפזם לך שירים,

גופי לא ירקוד למולך שירי אצבעות ומשחק,

וידיי לא יאכלו אותך.

שלא לדבר על החלב בציצי שפסק כאילו בזמן לפני הגן…

שינה עמוקה

מתוך אחרי לידה, יצירה נשית

שיר זה נכתב כאשר הגעתי מבית החולים לאחר הלידה , כולם נרדמו וגופי ומחשבתי מסרבים לישון, אז קמתי ב 3 לפנות בוקר והתחלתי לכתוב ואפיתי עוגה.

חשתי שהרחם שלי עברה פוסט טראומה וחשבתי על הלידה, על החוויה, על מה היה ואיך, על גופי ושארי….

בריאה חדשה | לקראת לידה

מתוך הריון, יומן הריון

שיר זה נכתב בהיותי בהריון.

לצערי, רכשתי מנוי לבית החולים בתל השומר עקב צירים מוקדמים וכל מיני תופעות שחוויתי בהריון הקשה שלי.

למרות שהייתי בשמירת הריון כמעט כל 9 חודשי ההריון , החלטתי שאני לא מפסיקה לחייך ושהכל זמני והכל עובר.

בריאה חדשה – זהו אחד השירים שכתבתי כאשר הימתנו אני, בעלי, הבטן והעוברית במיון….

עכשיו אני קצת מתגעגעת לעצמי

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

הבנתי הבנתי הבנתי , הצרכים שלי כבר 4 וחצי חודשיים ממתינים לי בשקט, מחכים בפינה, לא מרעישים ולא פוצים פה.

הבנתי שעכשיו הכל אחרת, עולם חדש ומופלא בפני המון חששות, המון דאגות, רגעים קטנים של אושר. שמחה גדולה כאשר הקטנטנה הצליחה לעשות קקי לאחר שבוע, פשוט אושר כה גדול למראה חום "נפלא" .

כל החיים משתנים ברגע אחד וכל כך רציתי בכך, כל כך חשקתי בכך, אך עכשיו אני קצת מתגעגעת לעצמי והבטחתי לעצמי לא לשכוח אותי, גם אני כאן.