בקצב החיים- לימור לוי אוסמי

מזמן לא כתבתי טקסט פוליטי, ואני לא יודעת עד כמה בא לי לזעום, אבל הצעת החוק לחופשת הלידה לגברים שהונחה השבוע בכנסת כל כך הרתיחה אותי, עד שאמרתי לעצמי שהפעם

אמנם אני בגיל שבו הילדים גדולים ויש לי טון זמן לעצמי, אבל אני לא יכולה לשכוח את התקופות של צורך בחמצן רגשי ופיסי באמהוּת, את הצורך בזמן לעצמי. זמן שבו

מדי פעם יוצא ששואלות אותי איך אני מצליחה 'להתאפק' לאכול שוקולד או מאפה מפתה, או אומרות לי 'כל הכבוד' על זה, ואני לא ממש יודעת מה לענות. אני לא מרגישה

במאמר שלפניכן תוכלו למצוא מידע בהיר ונגיש על מה זה דיכאון אחרי לידה ומה ההבדל בינו לבין עצבות חולפת ואופיינית לתקופה שאחרי הלידה. אם יש שאלות שלא התייחסתי אליהן, תרגישו

רק את יודעת מה זה אומר לחכות לבדיקת הריון חיובית. הזמן שלא עובר, הלחץ מתגבר, הראש שמייצר את אותה שאלה שוב ושוב: 'האם הפעם יהיה הריון?' את מנסה להסיח את

"מה שווה התאגיד, אם אנחנו לא שולטים בו?", אני נזכרת באמירה ההיא של מירי רגב. זה קצת מפתיע, אבל זה המשפט שקופץ לי כשאני ניגשת לכתוב על הקושי להתמודד עם