בקצב החיים- לימור לוי אוסמי
-
איבדת את זה מול הילדים- ומה עכשיו? | על רגעי כעס בהורות
אחד הדברים שממלאים אותנו באשמה כאמהות, הם אותם רגעים בהם אנחנו 'מאבדות את זה'. כל אחת מאבדת את זה באופן אחר, ועוצמת הדציבלים משתנה מאחת לשנייה, אבל המשותף לרובנו הוא שזה נראה ומרגיש מגעיל, שאנחנו מצטערות על הרגעים האלה, שהיינו מקוות שהם לא יקרו לעולם. לקח לי שנים לסלוח לעצמי על רגעי הכעס בהורות. להבין שאני לא רק האמא הקשובה, הרגישה, המבינה, שיש לה סבלנות להתמודד עם כל דבר. להבין…
-
אמהות לתינוקות וילדים קטנים: 20 דברים שיוכלו לעזור לכן להתמודד עם תקופת הקורונה
הזמן עובר והמציאות בינתיים לא משתנה. אורחים לא מגיעים, אמא רחוקה ולא יכולה לבוא, את לא יכולה לצאת מהבית לפגוש אמהות, לחוג או סתם לקניון, הילדים הגדולים מתרוצצים בבית ומבקשים מענה לשיעמום. היום עובר בין האכלה, לכביסות, לניקיון, למשחק עם הגדולים, ואז שוב האכלה, ניקיון וכביסה וחוזר חלילה. אין זמן התאווררות, אין רגע מנוחה, אין זמן לבדוק מה שלומך או מה יכול לעזור לך. בקושי יש זמן להרים טלפון כדי…
-
אהבת אם, אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, אמהוּת, אמהות ועבודה, גוף ומשקל, דיכאון אחרי לידה, התבוננות עצמית בהורות, להביא עוד ילד?, לחזור לעבודה אחרי הלידה, עזרה עצמית, ציפיות מהסביבה, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה, תחושות כלפי הילדים, תחושות מגוונות אחרי לידה
כל התשובות לשאלות על ליווי רגשי בהורות דרך המחשב או הטלפון הנייד – שיחת וידאו בזום
ליווי רגשי אחרי לידה עובד מצוין דרך שיחת וידאו ונותן מענה גמיש ומדויק לתקופה הייחודית, ואני רוצה להסביר קצת על איך עובד הליווי ולמי הוא יכול להתאים. שיחת וידאו היא מפגש רגיל לכל דבר, רק שהיא מתרחשת במקום הנוח והמוכר – הבית. לא צריך להתארגן ליציאה מהבית, לא צריך לצאת חצי שעה מוקדם יותר או לנסוע באוטו עם תינוק, וכל מה שצריך זה טלפון או מחשב עם מצלמה מובנית. את…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
מזל טוב ילד שלי
עילאי בן שנה (כמעט)
יום רגיל של אמא אחרי לידה- הוא מבקש את תשומת ליבי, אני חצויה
-
אחרי לידה, אמהוּת, התבוננות עצמית בהורות, עזרה עצמית, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה
ליצור קומפוסט משאריות האשמה/אשפה אחרי לידה ובהורות
היי, הפעם אני רוצה לדבר איתכן על אותם רגעים של שבר או התפרקות אחרי לידה ובהורות, שמתבטאים ביחס קשה או מגעיל שלנו כלפי הילדים. רגעים של יציאה מאיזון, משקט, משפיות. רגעים של קושי, של גועל, של ניתוק או התרחקות מעצמנו. רגעים בהם כל מה שאנחנו רוצות לעשות אחריהם הוא להיעלם, להתכנס, לברוח, למחוק את מה שהיה, או 'רק' להאשים את עצמנו. הפעם אני רוצה להעמיק קצת את ההבנה לגבי מה…
-
בשינוי של הגוף אחרי לידה יש כאב
בשבת בבוקר נוגה (7.5) באה אליי למיטה. אני שכבתי על הצד והחולצה שלי הייתה מורמת קצת, כך שהבטן הייתה חשופה. היא שמה לב לבטן המשתפלת ושאלה: "אמא, למה הבצק שלך נשפך?" אני נקרעתי מצחוק, כי הבטן שלי באמת נראית כמו בצק כשאני שוכבת על הצד. היא הרימה את החולצה ואמרה שהבטן שלה נראית אחרת, ואמרתי לה: "נכון, גם הבטן שלי נראתה פעם ככה. היא השתנתה אחרי הלידה של אייל". הראיתי…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
המסע שלי עם הבטן
תרפיה בודהיסטית- גישה ייחודית לתמיכה אחרי לידה
לא ידעתי כמה אומץ נדרש ממני כדי להיות אמא
-
איך תדעי אם זה דיכאון אחרי לידה או עצבות רגילה של אחרי לידה? כל מה שרצית לדעת
דיכאון אחרי לידה נתפס כנושא מסוכן, כזה שלא כדאי להתעסק איתו, נושא קר, סטרילי, שמוטב להשאיר רחוק מאיתנו, כאילו שהוא מדבק. אני חושבת שזה לרעתנו, כי כשאין ידע לגבי מה זה דיכאון, אז נשים לא יודעות את ההבדל בין תחושות לא פשוטות נורמטיביות העולות בנשים כתוצאה מהטרנספורמציה הרגשית שהן עוברות אחרי לידה לבין דיכאון. בנוסף, כשאין ידע לבי מהו דיכאון והסיבות הקשורות אליו, אז אין היערכות אישית וקהילתית לתקופה שאחרי…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
ללמוד מחדש להיוולד
חברות היא מצרך נדיר, בעיקר כשאנו הופכות לאימהות
"אהבה ועוד"
-
"אני אחרי לידה, האם מה שאני מרגישה הוא נורמלי?" – כל התשובות לשאלה הרווחת בהרצאה דיגיטלית, אצלך בבית
אני זוכרת את עצמי אחרי לידה ראשונה. את הבילבול, את חוסר הידיעה, את ההפתעה על זה שקיימות בי תחושות שהייתי בטוחה שהן נוראיות, שהפריעו לי להתחבר אל הילד שלי ולעצמי כאמא. מאז עברו כ 14 שנים, ואני מוצאת שעדיין מעט נשים יודעות על התהליכים הרגשיים הטבעיים שמתרחשים אצל נשים אחרי הלידה. מה קורה כשאין ידע? יש בהלה, פחד, אשמה, חוסר חיבור לתינוק, והנאה מועטה, עד לא קיימת. מה קורה כשיש…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
אני אמורה
על חנות בגדים, עלייה במשקל ונשים אחרי לידה
טיפת חלב. טקס "פטמת הזהב"
-
אנחנו בהסתגלות לגן חדש
אנחנו בהסתגלות לגן חדש. בעצם, לא ממש חדש, רק קבוצה אחרת באותו אשכול, אבל הגננות אחרות, המבנה אחר. באמת שהם דאגו שההסתגלות תהיה כמה שיותר קלה. ועדיין, הקטנה בהסתגלות. אני בהסתגלות. אני מסיימת את הפרידה הבוקר, נכנסת לאוטו וחושבת 'ואוו, כמה כוחות ואנרגיה אני צריכה כדי להיות איתה בנוכחות ברגעים האלה, כדי שאוכל להגיד לה ולעצמי: "זאת רק ההתחלה. גם בגן הקודם היה ככה. את עדיין לא מכירה את הגן…
-
בקלות יכולתי למצוא את עצמי אמא עצבנית ומותשת
זה התחיל לפני שבועיים בערך, כשהבנו שיום ההולדת של נוגה מתקרב ואין לי/לנו מושג מה לעשות בו. אם אתן קוראות אותי מספיק זמן, אתן כבר יכולות להבין שאני לא מהמתקתקות/זורמות/מעבירות, ומבחינתי יום הולדת הוא יום כזה שבא לי שיהיה בו מלא טוב ולא עוד אירוע שצריך להעביר ולעשות עליו וי. אני יודעת שאצל המון הורים כשיש הולדת אז זה אומר להזמין חברות מהכיתה או להזמין את המשפחה, לדאוג להפעלה או…
-
עייפתי לשמוע אג'נדות על מה הכי טוב לילדים
אני לא יודעת איך הגענו למצב שבו כל הזמן מומחים ומומחיות אומרים לנו מה אנחנו צריכים לעשות כהורים כדי שלילדים שלנו יהיה טוב. איך הגענו למצב שבו יש שינוי בגישה החינוכית המתחלפת, אבל מעולם אין שינוי בליבה עצמה, שהיא- צריך ללמד את ההורים על הילדים שלהם.
-
להצליח במדדים
לפני כמה ימים התחלתי לכתוב את דף ההסבר על ההרצאה הדיגיטלית שאני עובדת עליה (עכשיו כבר יכולה לספר, היא תהיה בנושא 'אני אמא לתינוק, האם זה נורמלי מה שאני מרגישה?') והרגשתי איך האוטומט שלי הולך לשיווק, לבהירות, למכירה. אני לא יודעת אם אני יכולה להסביר את זה, כי זה מין תדר פנימי שאני יכולה להרגיש, אבל זה התבטא, למשל, בכותרות גדולות ושאחריהן הסבר ברור ותמציתי. עצרתי לשים לב מה קורה…
-
הצרכים שלי כאמא חשובים
אני לא יודעת מתי זה התחיל, אבל כנראה שבשלב מסוים הפנמתי את הקול שאומר שהצרכים של התינוק או הילד קודמים לצרכים של האמא. לא הייתי מודעת לקול הזה והוא לא העסיק אותי, אולי כי חשבתי שזו האמת הפשוטה. התחילה בי מודעות לקול הזה כשהפכתי להיות אמא ושמתי לב שאם לא טוב לי, אז לא מתעורר אצלי כל כך מהר החלק הזה שמבקש לבדוק מה יעזור לי להרגיש יותר טוב, אלא…
-
המסע שלי עם הבטן
אני חושבת על הבטן במראה החדש שלה, ניצבת במרכז הגוף, במקום הכי פגיע, ומרגישה שהיא כמו אומרת: זו אני עכשיו. זו האני שאת עכשיו. מה את רוצה לעשות איתי? איך את מרגישה כלפיי? האם את מתביישת בי? בשנים האחרונות יש גל שאני מאוד אוהבת שחותר לקבלה ואהבה עצמית של הגוף בכל צורה ומשקל, אבל בימים האחרונים עלתה בי מחשבה: האם ההזמנה לקבל את השינוי של הגוף ולאהוב אותו לא הופך…
