וואו, כנראה שזה לא פוסח בשום שלב, הרגע הזה שכל הילדים בעניינים שלהם, במסגרות שלהם, ואת חוזרת הביתה לבית ריק, ממש ריק. לא שקט, כי מישהו ישן ותכף יתעורר. ריק, לבד, סוליקו.
חשבתי שאחכה לרגע הזה בכיליון עיניים, להיות קצת עם עצמי, ליהנות מהשקט, לכתוב משהו, לקרוא משהו, לסיים את כל הסידורים שדחיתי….
מאת : ליטל אוהב ציון
21 באפריל 20113 תגובות
מדי שנה ביום הולדתי אני עורכת חשבון נפש עם עצמי.
מה עברתי בשנה החולפת, מה אני רוצה לחוות בשנה הקרובה ובעיקר אילו יעדים אני מציבה לעצמי, (לרוב אני שוכחת מהיעדים כבר במימונה וטורפת איזה מופלטה או שתיים, אבל גם להציב יעדים זה חשוב, לא?)
אז האם במקרה חשבון נפש מספר 35 נופל בדיוק בחג החירות?
מאת : ליטל אוהב ציון
14 באפריל 2011תגובה אחת
שלושה עשר מי יודע?
שלושה עשר אני יודע!
שלושה עשר שליליים,
שנים עשר ימי המתנה לבטא,
אחד עשר זקיקים בממוצע,
עשרה מילימטר רירית,
מאת : ליטל אוהב ציון
12 באפריל 20115 תגובות
אילו הוציאנו מהברוך המשפחתי של פסח – דיינו
אילו כל שנה לא היתה מהומה משפחתית סביב ליל הסדר – דיינו
אילו היה סדר מופתי וכל אחד היה יודע מתי תורו להזמין לערב החג – דיינו
אילו כל אחד היה מכין משהו ולא הכל היה נופל עליי – דיינו
אילו היו לי סטים שלמים של צלחות כוסות ומזלגות – דיינו
מאת : ליטל אוהב ציון
27 בינואר 20118 תגובות
לפני שבועיים כתבתי איך אני וספורט לא ממש חברים טובים, תיעדתי את רשימת מנויי לחדרי הכושר בסביבה ויכולתם אפילו להציץ אל ארון הבגדים שלי למדף בגדי הספורט שלרובם עדיין מחובר טיקט….. על הטור הזה קיבלתי הרבה מיילים ושיחות טלפון מחברים, בעיקר חברות, שצחקו ובעיקר הזדהו…וכאילו קיבלו ממני אישור להתבטל….
מאת : ליטל אוהב ציון
20 בינואר 2011תגובה אחת
שבועיים חלפו, החופש הגדול הסתיים ואיתו גם הוירוסים, איזה כיף סוף סוף אוכל לנוח קצת, להתפנק במספרה, קצת פדיקור מניקור ואולי אפילו איזה עיסוי….
אבל מה? נחשו מי בא לבקר אותי….
אז מי אמר וירוס ולא קיבל ?!
מאת : ליטל אוהב ציון
13 בינואר 20117 תגובות
התעוררתי הבוקר עייפה….. דווקא ישנתי טוב, נועה התעוררה בארבע בבוקר לאכול ושחר קם לפיפי אז עזרתי לו להתכסות, אבל בסך הכל ישנתי טוב. בהתחשב בעובדה שקובי האכיל את נועה אז ישנתי טוב מאד. ובכל זאת קמתי עייפה, מין סוג של האנג אובר כבד במיוחד, אני כבר ב"קפה השני הכפול חזק על חלב סויה" שלי ועדיין […]
מאת : ליטל אוהב ציון
5 בינואר 20113 תגובות
כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע בו אהיה בהריון, כל כך הרבה זמן חיכיתי להסתובב עם בטן גדולה ולהשוויץ בה. בהריון הקודם עם שחר ותומר הייתי בשמירה משבוע 18, כך שאת רוב ההריון ביליתי במיטה, בצפייה ממושכת בתוכניות בוקר ושאר תוכניות קשקשת מטופשות ובעיקר בשינה טובה, אבל לא זכיתי להסתובב עם הכרס ברחבי העיר ולא ממש זכיתי להנות מקולקציות אופנות הריון כאלו ואחרות.
במשך שלוש שנים של טיפולים, לא אחת חלמתי על הרגע בו אשוויץ בבטן ואצא איתה החוצה כאילו היא איזה תינוק קטן בעגלה
מאת : ליטל אוהב ציון
30 בדצמבר 201014 תגובות
כאחת שעברה המון טיפולי פוריות בחייה – 24 מחזורי IVF (שעליהם תוכלו לקרוא בטוריי הקודמים) במהלכם התמודדתי, בהצלחה רבה יש לומר, עם תשובות שליליות לבדיקות הריון, כמעט על בסיס חודשי.
מתוקף היותי "כזו"…זכיתי לא פעם לשמוע משפטים שהצליחו לעצבן אותי ברמות שלא ניתן לתאר, אז היום החלטתי (בעזרתן של בנות מקסימות הנמצאות במצבי) לאגד את המשפטים הנ"ל כדי שכולכם תוכלו להנות מהפנינים…
מאת : ליטל אוהב ציון
26 בדצמבר 20104 תגובות
כל כך הרבה מילים כבר נכתבו על מערכת החינוך שלנו, כל כך הרבה אותיות, שורות ומשפטים שכולם נכתבו כדי לתאר תופעה אחת מדאיגה, שמערכת החינוך קורסת, או למעשה מערכת החינוך כבר קרסה.
עד לא מזמן הכתבות האלו היו בעיני בגדר "עוד כתבה מדאיגה בעיתון הבוקר ברכבת", שלרוב בחרתי שלא לקרוא ועברתי לעמוד שלפני האחרון, עמוד התשבצים, וניסיתי לפתור את תשבץ ההיגיון הקשה, כדי להוכיח לעצמי שמערכת החינוך כן עבדה פה פעם.
מאת : ליטל אוהב ציון
16 בדצמבר 20107 תגובות
ואני עייפה, כל כך עייפה, אין לי כח להניק אותה, מעיזה לחשוב בליבי על הפסקת הנקה וחולמת על קופסאות של סימילאק, אני ממש רואה אותן מחייכות לעברי, והבקבוקים, יש כאלו בקבוקים יפים היום, וורדים, סגולים, פרחוניים אני חולמת לעצמי, ואז בזווית העין אני רואה אותה מסתכלת עליי דרך משקפיה השחורים וכאילו יוצאת לה מהספר וגוערת בי, "איך את מעזה ? בשביל מה הבאת ילדה לעולם אם אינך מתכוונת להניק אותה ? ובגלל מה ? בגלל עייפות ? איזו אגואיסטית, איזו דוגמה את נותנת ? ואת קוראת לעצמך דמות חינוכית?"
מאת : ליטל אוהב ציון
9 בדצמבר 20105 תגובות
אסון האוטובוס והכמיהה לניסים מובילה אותי לכתוב את הפוסט הבא, על האוטובוסים שלי בחיים והכמיהה האין סופית הזו להרות ועל התחנות בדרך של טיפולי פוריות:
את נכנסת לכביש, חד סיטרי (ברוב הפעמים), לא סתם כביש, אלא HIGH WAY בדרך יש כל מיני סוגים של רכבים, אופנועים, מוניות ואוטובוסים.
קו אחד של אוטובוס הוא ה"קו הטבעי" זה הסוג שמאמין שיש קשר הדוק בין גוף ונפש, באוטובוס הזה תפגשו המון נשים לבושות לבן, בלי איפור ובלי לק, טבעיות ככל האפשר שעושות יוגה ו/או מדיטציה ו/או דמיון מודרך ו/או דיקור סיני.
מאת : ליטל אוהב ציון
2 בדצמבר 20107 תגובות
כמה שנים קדימה, כל אחת בקצב שלה, פוגשת את הקן שלה, האמיתי – לא זה מגיל ארבע. הם כבר יוצאים יחד כמה חודשים, חלקם כבר גרים יחד והבחורות חוזרות לחלומות על חתונה…
כחצי שנה – שנה אחרי החתונה מתחילים להירקם להם חלומות על הריון, אז כבר זורקים לפח את כל אותם אמצעי מניעה שלא העזנו לזוז בלעדיהם בעבר ומתחילים במצוות פרו ורבו…
מאת : ליטל אוהב ציון
25 בנובמבר 20108 תגובות
ברגעים בהם נכתבו השורות הללו, יכולתי להעיד על עצמי כעל "מאותגרת פריון". לפני שהכרזתי על עצמי ככזו, היו לי בהחלט טייטלים אחרים: "מטופלת IVF", "עוברת הפרייה", "בעלת קושי להיכנס להריון" ועוד, אבל בשנה האחרונה ננעלתי על עניין "מאותגרת הפריון" – יש לזה צליל נעים משהו…
מאת : ליטל אוהב ציון
5 במאי 20117 תגובות