MAMA-ליגה
-
כשהבית ריק, הבית ריק… | הילדה נכנסת לגן
וואו, כנראה שזה לא פוסח בשום שלב, הרגע הזה שכל הילדים בעניינים שלהם, במסגרות שלהם, ואת חוזרת הביתה לבית ריק, ממש ריק. לא שקט, כי מישהו ישן ותכף יתעורר. ריק, לבד, סוליקו. חשבתי שאחכה לרגע הזה בכיליון עיניים, להיות קצת עם עצמי, ליהנות מהשקט, לכתוב משהו, לקרוא משהו, לסיים את כל הסידורים שדחיתי....
-
האם במקרה יום הולדתי יוצא בחג החירות?
מדי שנה ביום הולדתי אני עורכת חשבון נפש עם עצמי. מה עברתי בשנה החולפת, מה אני רוצה לחוות בשנה הקרובה ובעיקר אילו יעדים אני מציבה לעצמי, (לרוב אני שוכחת מהיעדים כבר במימונה וטורפת איזה מופלטה או שתיים, אבל גם להציב יעדים זה חשוב, לא?) אז האם במקרה חשבון נפש מספר 35 נופל בדיוק בחג החירות?
-
"13 מי יודע ?" גרסה מיוחדת לעוברות טיפולי פוריות
שלושה עשר מי יודע? שלושה עשר אני יודע! שלושה עשר שליליים, שנים עשר ימי המתנה לבטא, אחד עשר זקיקים בממוצע, עשרה מילימטר רירית,
-
די דיינו ! – הגדה/אגדה של פסח לאמהות
אילו הוציאנו מהברוך המשפחתי של פסח - דיינו אילו כל שנה לא היתה מהומה משפחתית סביב ליל הסדר – דיינו אילו היה סדר מופתי וכל אחד היה יודע מתי תורו להזמין לערב החג – דיינו אילו כל אחד היה מכין משהו ולא הכל היה נופל עליי – דיינו אילו היו לי סטים שלמים של צלחות כוסות ומזלגות – דיינו
אולי יעניין אותך לקרוא גם
בשינוי של הגוף אחרי לידה יש כאב
פחדים ביום המשפחה
תביאו שניים, תביאו שלושה, תביאו ארבעה ילדים !!
-
אמא ספורטיבית !! בנגיי, וולטרן, כרית חימום וחיוך גדול
לפני שבועיים כתבתי איך אני וספורט לא ממש חברים טובים, תיעדתי את רשימת מנויי לחדרי הכושר בסביבה ויכולתם אפילו להציץ אל ארון הבגדים שלי למדף בגדי הספורט שלרובם עדיין מחובר טיקט..... על הטור הזה קיבלתי הרבה מיילים ושיחות טלפון מחברים, בעיקר חברות, שצחקו ובעיקר הזדהו...וכאילו קיבלו ממני אישור להתבטל....
-
וירוס – מי אמר אני ולא קיבל ?
שבועיים חלפו, החופש הגדול הסתיים ואיתו גם הוירוסים, איזה כיף סוף סוף אוכל לנוח קצת, להתפנק במספרה, קצת פדיקור מניקור ואולי אפילו איזה עיסוי.... אבל מה? נחשו מי בא לבקר אותי.... אז מי אמר וירוס ולא קיבל ?!
אולי יעניין אותך לקרוא גם
יום הזיכרון
אולי יחליף אותי רובוט? על שגרה של אמא
לאף ילד לא מגיע זיכרונות כאלה. על אלימות במשפחה
-
שיעור ספורט – טור אקטיבי במיוחד !
התעוררתי הבוקר עייפה….. דווקא ישנתי טוב, נועה התעוררה בארבע בבוקר לאכול ושחר קם לפיפי אז עזרתי לו להתכסות, אבל בסך הכל ישנתי טוב. בהתחשב בעובדה שקובי האכיל את נועה אז ישנתי טוב מאד. ובכל זאת קמתי עייפה, מין סוג של האנג אובר כבד במיוחד, אני כבר ב"קפה השני הכפול חזק על חלב סויה" שלי ועדיין שום סימן לערנות באופק. התחייבתי לטור שבועי בפני לימור אז אני חייבת לעמוד במילה שלי…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
עכשיו הזמן לכאוב
על חנות בגדים, עלייה במשקל ונשים אחרי לידה
אולי יחליף אותי רובוט? על שגרה של אמא
-
טיפולי פוריות: מסיבת פרידה מהצרות
כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע בו אהיה בהריון, כל כך הרבה זמן חיכיתי להסתובב עם בטן גדולה ולהשוויץ בה. בהריון הקודם עם שחר ותומר הייתי בשמירה משבוע 18, כך שאת רוב ההריון ביליתי במיטה, בצפייה ממושכת בתוכניות בוקר ושאר תוכניות קשקשת מטופשות ובעיקר בשינה טובה, אבל לא זכיתי להסתובב עם הכרס ברחבי העיר ולא ממש זכיתי להנות מקולקציות אופנות הריון כאלו ואחרות. במשך שלוש שנים של טיפולים, לא אחת…
-
טיפולי פוריות: משפטים שיכולים לשגע "מאותגרי פוריות"
כאחת שעברה המון טיפולי פוריות בחייה - 24 מחזורי IVF (שעליהם תוכלו לקרוא בטוריי הקודמים) במהלכם התמודדתי, בהצלחה רבה יש לומר, עם תשובות שליליות לבדיקות הריון, כמעט על בסיס חודשי. מתוקף היותי "כזו"...זכיתי לא פעם לשמוע משפטים שהצליחו לעצבן אותי ברמות שלא ניתן לתאר, אז היום החלטתי (בעזרתן של בנות מקסימות הנמצאות במצבי) לאגד את המשפטים הנ"ל כדי שכולכם תוכלו להנות מהפנינים...
-
מערכת החינוך – מערכת הדכדוך
כל כך הרבה מילים כבר נכתבו על מערכת החינוך שלנו, כל כך הרבה אותיות, שורות ומשפטים שכולם נכתבו כדי לתאר תופעה אחת מדאיגה, שמערכת החינוך קורסת, או למעשה מערכת החינוך כבר קרסה. עד לא מזמן הכתבות האלו היו בעיני בגדר "עוד כתבה מדאיגה בעיתון הבוקר ברכבת", שלרוב בחרתי שלא לקרוא ועברתי לעמוד שלפני האחרון, עמוד התשבצים, וניסיתי לפתור את תשבץ ההיגיון הקשה, כדי להוכיח לעצמי שמערכת החינוך כן עבדה פה…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
לא רוצה לגדל את ילדיי על גבורה
פשוט שפה אחרת
בשינוי של הגוף אחרי לידה יש כאב
-
הנקה או אי הנקה ? (או "למה להשאיר את הספר החדש בסלון")
ואני עייפה, כל כך עייפה, אין לי כח להניק אותה, מעיזה לחשוב בליבי על הפסקת הנקה וחולמת על קופסאות של סימילאק, אני ממש רואה אותן מחייכות לעברי, והבקבוקים, יש כאלו בקבוקים יפים היום, וורדים, סגולים, פרחוניים אני חולמת לעצמי, ואז בזווית העין אני רואה אותה מסתכלת עליי דרך משקפיה השחורים וכאילו יוצאת לה מהספר וגוערת בי, "איך את מעזה ? בשביל מה הבאת ילדה לעולם אם אינך מתכוונת להניק אותה…
אולי יעניין אותך לקרוא גם
נשים אחרי לידה לא משוגעות. לא מטורפות. גם אם הן הורמונליות
עילאי בן שנה (כמעט)
טיפת חלב. טקס "פטמת הזהב"
-
טיפולי פוריות: האוטובוס בדרך להריון
אסון האוטובוס והכמיהה לניסים מובילה אותי לכתוב את הפוסט הבא, על האוטובוסים שלי בחיים והכמיהה האין סופית הזו להרות ועל התחנות בדרך של טיפולי פוריות: את נכנסת לכביש, חד סיטרי (ברוב הפעמים), לא סתם כביש, אלא HIGH WAY בדרך יש כל מיני סוגים של רכבים, אופנועים, מוניות ואוטובוסים. קו אחד של אוטובוס הוא ה"קו הטבעי" זה הסוג שמאמין שיש קשר הדוק בין גוף ונפש, באוטובוס הזה תפגשו המון נשים לבושות…
-
טיפולי פוריות: ימי התום
כמה שנים קדימה, כל אחת בקצב שלה, פוגשת את הקן שלה, האמיתי – לא זה מגיל ארבע. הם כבר יוצאים יחד כמה חודשים, חלקם כבר גרים יחד והבחורות חוזרות לחלומות על חתונה... כחצי שנה – שנה אחרי החתונה מתחילים להירקם להם חלומות על הריון, אז כבר זורקים לפח את כל אותם אמצעי מניעה שלא העזנו לזוז בלעדיהם בעבר ומתחילים במצוות פרו ורבו...
