מפחדת מהלידה ? על תפקידו של הפחד בלידה והפיכתו מאויב לחבר

מאת : רות לונה לב

1 במרץ 2011 | תגובה אחת

כשהפחדים מושתקים בפנים זה כמו פצצה מתקתקת שאין לדעת מתי תתפוצץ. ההשתקה הזאת גובה מחיר כבד בלידות ובחיים בכלל

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

 אומנות השתקת הפחד

רוב הנשים שאני פוגשת מעדיפות שלא לדבר על הפחד לקראת הלידה והאמהות. יש המון חשש שאם הפחדים ידוברו בקול רם, הם יקבלו כוח. בהרבה קורסים להכנה ללידה, הפתרון המוצע להתמודדות עם פחד זה חיזוק הביטחון בתהליך הלידה וחשיבה חיובית. מעט אנשים מסכימים לשהות עם הפחד מבלי לנסות לסלק אותו, להתעלם ממנו או להתעלות מעליו.

ק.פ.אסטס כותבת בסיפרה "רצות עם זאבים" -"אז מה אם את פוחדת? אם את פוחדת שמשהו יזנק עלייך וינשך אותך, בשם שמיים, עשי זאת כבר וחסל. הניחי לפחדך לזנק ולנשוך אותך כדי שתגמרי עם זה ותוכלי להמשיך הלאה. את תתגברי. הפחד יעבור."

ממש כמו עם כאב שככל שנלחמים בו ומתנגדים לו כך הוא חזק יותר, כך גם עם פחד.

אחד הדברים הראשונים שאני עושה עם נשים לקראת הלידה, זה רשימה של הפחדים הכי גדולים שלהם. כדולה, אני יודעת שפחד שמושתק גרוע הרבה יותר מפחד שמדובר. כשהפחדים מושתקים בפנים זה כמו פצצה מתקתקת שאין לדעת מתי תתפוצץ. ההשתקה הזאת גובה מחיר כבד בלידות ובחיים בכלל. המון קושי, הסתבכויות וקשיים בלידה נובעים מפחדים שרוחשים מתחת לפני השטח.

אומנות הדיבור על הפחד

אז מה עושים עם הפחד? מפחדים אותו.

דרך דיבור, כתיבה, תנועה, מגע ובכל דרך אפשרית, יוצרים מגע ישיר עם הפחד. לומדים להכיר אותו, ממה הוא מורכב, איפה בגוף הוא יושב, מה המילים שהוא מדבר, מבררים מה מפעיל אותו ומה מרגיע אותו, מעלים אותו אל פני השטח ולומדים להתרחב גם בנוכחותו.

פחד הוא הרבה יותר גדול ומפחיד כשהוא מושתק. בדרך-כלל כשהוא כבר בחוץ, יוצא לאור, הוא מאבד הרבה מכוחו. בלידה, יש קשר ישיר בין חלל הפה וחלל הנרתיק, שפתיים עליונות ושפתיים תחתונות, צוואר הרחם והצוואר שמחזיק את ראשנו. כשיש דברים שסגורים ולא נאמרים, הרבה פעמים זה יתבטא בלידה בעיכובים למיניהם ובעיקר בפתיחה מאוד איטית. כשאני נמצאת בלידות ויש צירים מאוד חזקים לאורך זמן ממושך ללא כל התקדמות אני יודעת שיש פחד, שיש משהו שמוחזק. ההנחה שלי היא שיש לו סיבה טובה להיות.

פחד לא בא סתם. כל פחד שבא הוא הזדמנות.

להפוך את הפחד מאויב לחבר

רובנו מתייחסות לפחד וכאב כדברים "לא טובים", דברים שצריך לסלק אותם מהחיים, להתגבר עליהם, להתבונן עליהם ורק שלא לחוות אותם. פחד וכאב הם חלק בלתי נפרד מהחיים ובטח שגם מהלידה.

אחד הדברים שאני עובדת איתם עם נשים לקראת הלידה הוא בהפיכת ה"פחד" ל-"דחף"- מכוח מעכב, לכוח מקדם, מאויב לחבר. הסיבה שרוב הנשים ובני-האדם בכלל מפחדים לשהות עם קושי (פחד, כאב ושדים אחרים) היא שכילדים קיבלנו מסר ברור האומר שכשאנחנו בקושי, אנחנו נשארים לבד. בעבודת ההכנה ללידה יש חשיבות מכרעת בעיניי ללמד את היולדת ומלוויה לשהות עם קושי, פחד וכאב ולהישאר ביחד.

היחד הוא מפתח גדול לריפוי ולהפיכת הפחד לחבר.

פחד פותח פתח לאומץ, לנחישות, לאהבה. פחד עוזר לווסת את הצירים. פחד מאפשר ליולדת לפגוש גבול. כשהפחד נתפס כדבר "רע", הוא הופך להיות משתק, תוקע. כשהפחד הוא חלק בלתי נפרד ממי שאני, מהיופי והעוצמה, מהכיעור והחולשה שבי, כשהוא נתפס אצלי כ"טוב", הוא יכול להפוך להיות לכלי שמגלה לי את האפשרות לצאת מגבולותיי, לגלות את האומץ שבי ו"להיבהל קדימה"-  מצב בו אני נבהלת ובכל זאת בוחרת באומץ לצעוד קדימה, בשונה מהמצבים בהם אני נבהלת ונסוגה לאחור.

כיצד לחצות דרך הפחד?

דמייני לעצמך את הפחד כמו מעבר צר וחשוך, קצת בדומה לתעלת הלידה. כשאת נמצאת בתוך המעבר, יש חושך מוחלט. אי אפשר לראות כלום. למה לך להיכנס? האינסטינקט הראשוני זה לרצות לצאת משם, נכון? רק שמהעבר השני של המעבר יש משהו אותו את רוצה יותר מכל- התינוק המדהים שממש עכשיו נמצא בדרכו אלייך. גם הוא פוחד. הוא צריך אותך איתו. עיניו נשואות אליך בשאלה-" אמא, כדאי לי לבוא? זה בטוח עבורי לעבור את המעבר החשוך הזה? את תהיי איתי כל הזמן?" 

הקשר הישיר הזה עם התינוק והחיבור אליו בהריון ובלידה מאפשר לחצות את כל הפחדים, אפילו הגדולים ביותר. זה הנר שיאיר את דרכך במעבר החשוך. כן, יש פחד. כן, לפעמים הוא משתק. יש דבר אחד שיכול למוסס את כל הפחדים והוא- אהבה. בכל פעם שיש פחד ואת בוחרת "להיבהל קדימה", את מגדילה את האהבה, את מגלה כוחות חדשים בתוכך שלא ידעת שיש בך. הכוחות האלה שתאספי בלידה יהיו לך לשימוש רב באמהות שלך.

סיפורו של פחד בלידה

לפני כשנה קיבלתי טלפון באמצע הלילה ממישהי שהכרתי והייתה בלידה הרביעית שלה. בעלה דיבר איתי ושאל אם אני יכולה לבוא, כיוון שאשתו בקושי גדול ולבד. זו הייתה לידה ללא מיילדת ולא היה מתוכנן שאהיה בה. גרתי קרוב אליהם והסכמתי לבוא.

כשהגעתי, הוא הוביל אותי לחדר המקלחת שם היא הייתה. הוא לא נכנס מכיוון שהם חזרו בתשובה ושמרו נגיעה. כשנכנסתי היא הייתה בתוך חדר קטן וחשוך בתוך בריכת מים. היא הייתה מבוהלת. כל ציר שהגיע היא צרחה מכאבים. ראיתי שהיא בצירים חזקים מאוד ושכל הגוף שלה נעול. בעדינות התקרבתי. ניסיתי להסביר לה שמה שקורה עכשיו זה שהתינוקת שלה ממש קרובה אליה ושממש בקרוב היא תצא.

"לא, לא רוצה" היא צעקה, "אני לא יכולה, אני לא יכולה, אני לא רוצה אותה". הרגשתי בתוכי שהתינוקת הזאת לא תצא עד שאמא שלה תסכים. אמרתי לה "היא מחכה לך שתתני לה יד. היא לבד עכשיו. היא צריכה אותך איתה. היא צריכה שתעזרי לה." המשכתי לדבר איתה ולחבר אותה בחזרה לתינוקת שלה תוך כדי שהצירים המשיכו לבוא בקצב מסחרר. לפתע הייתה הפוגה של כדקה. האמא התחילה לדבר עם התינוקת שלה.

"בואי אהובה, בואי כבר, תצאי אליי, בואי ילדה שלי". כל הגוף שלה השתנה. היא הפסיקה להיאבק בפחד ובכאב. הם לא נעלמו, פשוט כבר לא היו העיקר. העיקר היה התינוקת שלה. בציר הבא הראש יצא ולאחריו כל הגוף. תינוקת יפייפיה נולדה לאויר העולם כחצי שעה אחרי שהגעתי.

כוחה של אהבה

שוב ושוב אני רואה את הדבר הזה מתרחש בלידה. את הנס הזה בו פחד הופך לדחף, בו בזכות הפחד האישה פוגשת את כוחותיה ואת האהבה שלה לתינוק שלה. פחדים עולים. זה בסדר. אין צורך להילחם בהם, רק להקשיב למה שהם באים לספר. בפחד יש כוח אדיר. יש לפחד את הכוח לשתק מצד אחד ולדחוף קדימה מצד שני. השתמשי בכוח שלו בלידה. אל תנסי לסלק אותו. הפחד הוא חלק מהחיים. במקום להשקיע מאמץ מיותר בלנסות לסלק אותו, השקיעי את האנרגיה בלהביא את האהבה שלך אל תוך הלידה, את הקשר האישי והמאוד מיוחד עם התינוק שלך. האהבה בכוחה לחצות את כל הקירות ולמוסס את כל הפחדים.

 

** רות לונה לב- מלווה אנשים בתהליכי שינוי וצמיחה במעברי החיים. מרפאה אינטואטיבית, מתמחה בליווי הריון, לידה והנקה, אמא לזוהר ואלייה, אישה במסעה בחיים. מתגוררת בפרדס-חנה ומלווה לידות מתל-אביב ועד חיפה lunarut@gmail.com     www.rutlev.com  054-5339509.

** לפוסטים נוספים בנושא הכנה רגשית ללידה ולימים שאחרי הלידה.

תגובה אחת ל- “מפחדת מהלידה ? על תפקידו של הפחד בלידה והפיכתו מאויב לחבר”

  1. ענת הגיב:

    וואו איזה פוסט נהדר!
    אני כל כך מתחברת למה שכתבת על המעבר דרך הפחד.
    כמו שכתבת – השיח בתחום הלידה הוא סביב חיזוק הביטחון בתהליך הלידה וחשיבה חיובית כאמצעי ל"מניעת" הפחד או ל"גירוש" הפחד,
    אבל כל כך נכון שצריך לדבר את הפחד, לעבור דרכו.

    אני רק אוסיף שלא תמיד אפשר לדבר את הפחד או לעבור אותו. לפעמים זה תהליך למידה ארוך שעם כל הפתיחות והרצון, מתקדם בקצב שלו, מלידה ללידה.

    תודה לך!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

זהו. אני לא מניקה.

מאת : שירה דרוקר

3 בספטמבר 20124 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

זהו. אני לא מניקה. היה נדמה לי שזה יימשך לנצח, אבל כנראה שבאמת לכל דבר יש סוף…

הגעתי למקום שכבר לא היה לי טוב. והרגשתי שגם לה זה כבר לא טוב במתכונת הזאת.

נהייתי עצבנית, כאב לי, הציק לי.

תודה לך, סוניה פרס

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בפברואר 201113 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כשקראתי את אורח חייה של סוניה פרס אחזה בי אותה התפעמות. קיבלתי מין תחושה כזו שהנה, זה קורה, זה מתרחש. יש בקירבנו נשים שבוחרות לחיות את חייהן בדרך אחרת ממה שמקובל, ממה שמצפים, ממה שנהוג, ממה שנכון, ממה ש'טוב', רק מתוך מתן כבוד אמיתי לבחירה האישית והרצון האישי שלהן, שבתקופתן נחשב לקצת אחרת מהמקובל.

מה הקשר בין חנות בגדים, שומנים ונשים אחרי לידה ? (ולא מה שאת חושבת)

מאת : לימור לוי אוסמי

15 באפריל 201316 תגובות

מתוך אחרי לידה, גוף ומשקל, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, קוראות לשינוי

זה מה שקורה לנו, לכולנו, כשהמציאות פשוט מותאמת רק לחלק של האוכלוסייה, אל החלק 'האידיאלי' של האוכלוסייה ובוחרת להתעלם ולהפוך למוקצות את מי שלא נכנסת לקטגוריה הצרה והמצומצמת של האידיאל.
ואתן יודעות מה, זה לא מתאים לי, כי בא לי לעוף על עצמי, איך שאני, כמו שאני, באיזו שמידה שאני. בא לי שיהיה לי מבחר חנויות לנשים מהממות כמותי שרוצות להרגיש מטופחות ויפות ולאהוב את עצמם כפי שהן, בלי להרגיש חרא כל פעם שהן פוגשות מכנסיים.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)