אמא מתקלחת עכשיו

מאת : שירה דרוקר

17 במרץ 2014 | תגובה אחת

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

אמא מתקלחת עכשיו.

אמא מתקלחת עכשיו, והמים חמים כל כך,

החדר מתמלא אדים וכמעט אי אפשר לראות.

מים זורמים על כל הגוף, שוטפים את הלכלוך, מתירים את הקשרים, מרככים את הקשה.

המים מרעישים, ואמא כמעט לא שומעת את מה שמחוץ לדלת.

את הבכי, את הצעקות, את הריבים.

את מה שנפל, ונשבר, ונשפך.

את הילדות שצועקות "רוצה את אמא",

את אבא שעונה "אמא מתקלחת עכשיו".

הריח של הסבון ממלא את האוויר, ואמא נושמת אותו פנימה ונרגעת.

הגוף כבר נקי, ומספיק, וכבר צריך לצאת,

אבל אמא רוצה עוד להישאר. עוד לשכוח.

אמא מתקלחת והדלת נעולה, כדי שאף אחד לא יכניס את הבחוץ פנימה.

הגוף כבר נקי, ומספיק, וכבר צריך לצאת,

אבל אמא רוצה עוד להישאר. עוד לשכוח.

כאן במקלחת אמא לבד.

כאן אמא קצת לא אמא.

קצת רק אני.

לבלוג של שירה דרוקר

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים בפייסבוק  ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

תגובה אחת ל- “אמא מתקלחת עכשיו”

  1. היי שירה,
    מתחברת במובן שגם עבורי המקלחת (והאמבטיה!)היא ממש משאב שמאפשר לי לעשות ריסטרט, להיות עם עצמי, לאפשר למחשבות לעלות, לנקודות מבט חשובות להגיע, זמן היצירה הכי טוב בעולם.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

פיצולים

מאת : לימור לוי אוסמי

25 במרץ 20146 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כמו לנוע בטירוף בחוג זומבה

אבל לא להזיז אצבע מחוצה לו,

כמו להירגע ולשכוח מהכול בזמן מדיטציה

אבל לעצור את הנשימה מהרגע שהיא מסתיימת,

כמו לצאת לחופשה בחו"ל

אבל לחיות במרוץ ביומיום,

ימים ראשונים אחרי לידה- שיעור בהישרדות

מאת : דלית לוי

13 בספטמבר 201110 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

בימים האחרונים הבנתי שאמהות היא התמודדות תמידית, עם הסתגלות לימים ראשונים. אפשר אולי להגיד על זה על החיים בכלל, אך זה עולה ביתר שאת לאחר יצירת חיים חדשים.

אצלי זה התחיל בימים הראשונים של ההבנה שאני עומדת ללדת (שבוע 37 – מצג עכוז), ואז הימים הראשונים לאחר הלידה, הימים הראשונים של ההנקה, הימים הראשונים בבית – על כל אחד מאלה אפשר לכתוב סיפור נפרד.

לידת בית: החלטות הראש והלב

מאת : ענת הר-לב אור

21 בספטמבר 20107 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, לידת בית, סיפורי לידה

בלידות הבית הקודמות שלי לוויתי על ידי מיילדות בית (בכל לידה מיילדות אחרות), ובסופו של דבר בחרנו להיות מלווים בהריון וללדת במרכז לידה טבעי בפורייה "הלוחשות לתינוקות" של רותי ורוזי. הבחירה הייתה נהדרת. אך בסופו של דבר, ברגע "האמת", כשהחלו הצירים האמיתיים (שבוע לפני כן הייתה התחלה של "לידה" אך ללא התפתחות ,וכך תרגלנו על יבש את מהלך העניינים) , הבחירה הסופית הייתה שונה.