ניתוח קיסרי

זיכרונות ומחשבות בעקבות לידה שנייה

מאת :  יפית שחר

17 בינואר 2016תגובה אחת

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה, עמוד הבית

עולה בי כאב ואושר בו זמנית. כאב על הלידה שלי שלא הסתיימה כפי שקיוויתי, כאב על החודרנות שחוויתי בלידה. נזכרת בחזרה הביתה אחרי כמה ימים מבית החולים. איזו הקלה הייתה זו לחזור, וגם יכולתי להיכנס למקלחת ארוכה ופתאום זה יצא והשתחרר החוצה: בכי שזרם וזרם, כאב ומתח שהשתחררו, ותמונות שרצות בראש: הצירים, הפחד, האפידורל באמצע ציר כואב והאחות שמחזיקה אותי שם שלא אזוז, המרדים, המיילדת שרק הפריעה לי להיות בתנוחה שהגוף שלי ביקש בגלל שהיא לא טובה למוניטור, החום שעלה, הדופק שירד ואז עלה, הרופאים והלחץ, הדולה שהייתה שם בשבילי ותמכה בי אבל לא יכלה להציל אותי מהם…

לא אשמה | לעשות או לא לעשות היפוך עובר?

מאת :  עינת מרמת הגולן 

10 בינואר 2016תגובה אחת

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הלידה הראשונה הייתה בניתוח קיסרי כי התינוקת הייתה במצב עכוז.
שאלו אותי על היפוך ומכל החפירות באינטרנט נראה היה שאם היפוך אז רק אצל מישהו ספציפי בירושלים.
וגם זה לא הכי נעים ואפילו אם עושים היפוך יש מצב שהעובר יחזור לעכוז.
כל הסימנים אמרו לי שלא לעשות היפוך.

כמעט סוף העולם- על הלידה הטבעית שלא קיבלתי

מאת : יפעת פרס

17 בנובמבר 201423 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, ניתוח קיסרי, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה, עמוד הבית

אני רוצה לכתוב על הלידה שבה ילדתי את בתי בכורתי. אני רוצה לכתוב עליה כיוון שהיתה לידה לי קשה מאוד. היה לי קשה תוך כדי, אבל היה לי אפילו יותר קשה אחרי. אני תוהה לגבי הסיבות שמובילות אותי לכתוב עליה לנשים אחרות ולא רק לעצמי כריפוי. אני מרגישה שיש כמה סיבות – אחת היא לשתף, לספר, שתדעו מה עברתי. יש בי רצון לאמפתיה, להבנה, להזדהות. הסיבה השנייה היא כמו צעקה בתוכי, צעקה גדולה וחזקה. זו צעקה של כאב, והכאב הזה מורכב מכל כך הרבה דברים. הכאב הזה רוצה פורקן, הוא מחפש ביטוי, רוצה לצאת לחופשי מתוכי. הסיבה השלישית שאני כותבת היא שאני חושבת שהסיפור שלי ומה שהבנתי ממנו יכולים אולי לפגוש ולתת משהו לנשים נוספות, נשים שילדו, ונשים שלפני לידה.

חווית הלידה שלי

מאת : אמא אנונימית

22 באוקטובר 201418 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, ניתוח קיסרי, סיפורי לידה, עמוד הבית

זהו. הם מספרים לי שרק שוטפים אותי וזה נגמר. שהכול עבר בשלום. יופי. אני לא מאמינה שזה נגמר. אני עייפה מדי וכואבת מדי ורועדת מדי בשביל ממש לשמוח. אחת שתיים ו – שלוש הם סופרים והופ מרימים אותי שניים מהרגליים ושניים מהיידים על מיטת ההזזה. חיה שחוטה חסרת אונים שכמוני. זהו. בדרך לחדר התאוששות. אני מגיעה לשם וקר לי. קפוא לי. הפה יבש. אין לי קול. הרעידות לא מפסיקות. שמישהו יעזור. משהו לא בסדר. הצילו. מישהי באה, שואלת אם כואב. כן אני אומרת בקול חרישי. רוצה משהו נגד כאבים? – כן אני עונה בצרחה שקטה. היא מזריקה לי חומר לירך. האזור רדום אז אני לא מרגישה דבר. זה אמור להקל על הכאב ועל הרעידות.

לידה במתנה – חוויה מתקנת של ניתוח קיסרי

מאת : יעל דימנשטיין

28 באפריל 201416 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

ההחלטה הנכונה עבורי היא קיסרי, אבל, הוא יתנהל אחרת!

בחיפוש אחר ניתוח "אחר", הבנתי שבעולם ישנה גישה של ניתוחים בגישה טבעית, אחרי חיפוש כיצד זה נעשה בארץ- הגעתי לאישה מיוחדת בשם מליסה בר אילן, שהסכימה לשתף אותי בחוויה האישית שלה והפנתה אותי למקורות נוספים שאוכל לקרוא ולקבל מידע נוסף.

מסיבה קיסרית

מאת : מינדי לוי

18 בפברואר 20147 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

כולנו נכנסים ביחד לחדר ניתוח. אנחנו נפרדים מהכוח עזר עם איחולי הצלחה ומהמיילדת שנראה בהמשך. מגיעים אלינו מרדים ואח חדר ניתוח. נעשתה קבלה לחדר ניתוח. שאלות ותשובות. יש לשירלי כמה בקשות. "אפשרי להישאר עם המשקפיים כדי לראות את התינוק? אפשרי לשחרר יד אחת מהקרש כדי לחבק אותו כשהוא יוצא?" יש פרצופים, יש מבטים, יש מתח, ובסוף יש גם תשובה: "כן, למה לא?" יש ויכוח קטן בין המרדים לאח לגבי המשקפיים ובסוף יש החלטה, סוג של פשרה- כל עוד הדיאתרמיה עובדת אין משקפיים. כשמביאים לה את התינוק- אין בעיה. נשים משקפיים והיא תראה את התינוק שלה. יש הרגשה נעימה של שיתוף פעולה. יש הרגשה של שליטה, של התייחסות והתחשבות.

הניתוח הקיסרי שעברתי

מאת : קרן

3 בספטמבר 20123 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

יונתני שלי בן חצי שנה. חצי שנה של אושר שכמוהו לא תיארתי בחיי (לצד הקושי שגם הוא בלתי ניתר לתיאור…).

אני רוצה לספר לכן על הניתוח הקיסרי שעברתי, כי פתאום כל הרגשות עלו. אולי כי עכשיו שהוא גדל קצת, יש לי זמן להכיל את כל מה שקרה. אין ספק שצריך זמן לעבד את החוויה המפוקפקת הזו שנקראת ניתוח קיסרי. אגב, אני אישית עוד לא חוויתי לידה רגילה, אז אין לי מושג אם זה אחרת או אותו דבר. בכל מקרה, הנה הסיפור שלי.
בשבוע 30 התבשרנו על ידי הרופא שהתינוק במצג עכוז. אין מה לדאוג כמובן, יש לו המון זמן להסתובב. בנקודה זו התחלתי לקוות כל יום שהוא מתהפך לו לכיוון הנכון. עם זאת, עמוק עמוק בפנים ידעתי שאני הולכת לניתוח קיסרי. מודה באשמה- הידיעה הזו הייתה אצלי החל משבוע 14 להיריון!

למה ? למה ? למה ניתוח קיסרי ?

מאת : אמא אחרי לידה

27 במרץ 20122 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

לאחר שלוש ניסיונות של זירוז שלא הצליחו, הוחלט על ניתוח קיסרי. לא רציתי !!!

בכיתי, אבל מצד שני, יש את העובר שבמקרה של מיעוט מי שפיר זה מצב שבו העובר יכול להיות בסכנה, אז הסכמתי לניתוח.

ברוך השם, אני הייתי אחרי. ברוך השם, התינוק יצא בריא ושלם והופפפ, מגיעים הביתה ופתאום אני לבד. בעלי חזר לעבוד ואני כל היום לבד בבית עם הילד. ופתאום אני מסתכלת בראי ורואה את הצלקת ויייייוווווווווו, למה ? למה ? למה ניתוח קיסרי ? או שלא הצלחתי להניק כי הייתי בלחץ.. מה עושים ? למה זה קרה דווקא לי???

הלידה הקיסרית שלי ניפצה לי את כל ה"פנטזיות" על הלידה המושלמת

מאת : נגה אורון שכטר

8 בינואר 20124 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הלידה הקיסרית שלי ניפצה לי את כל ה"פנטזיות" על הלידה המושלמת, בה אני יולדת באופן טבעי, ללא אפידורל, ובכלל לא כואב לי, בעלי תומך בי ואנחנו מתנשקים בין הצירים…

בפועל, הבייבי שלי היתה במנח עכוז, במשקל 4 קילו, ועודף מי שפיר…

אז במקום סיפור לידה, יש לי סיפורי צירים מוקדמים.

שבת בוקר- מתעוררת עם כאב בטן. כאב מוכר של קלקול קיבה והתכווצות בבטן- ואני קמה לשירותים.

חוזרת לישון, ואחרי שעה: שוב כאבים. אז שוב קמה (יותר נכון לומר מנסה לקום אבל יוצא לי מן גלגול כזה מהמיטה כי נורא קשה וכבד לי כבר!) ושוב משלשלת..

ככה איזה 4 פעמים.. וכבר אי אפשר לחזור לישון.

סיפור הלידה של רואי- לידה מחודשת

מאת : עוזית קלאורה-נעים

18 בנובמבר 20118 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

13:00 אני מותשת. איתי בחופש כבר 5 ימים ואני מטפסת על הקירות. אבל היום, זה כבר באמת היה קשה. הילד משתעמם בבית לחלוטין, אני דאבה, בקושי זזה מהסלון לשירותים וצריכה למצוא לו תעסוקות בחום הזה של אוגוסט. אתמול עשינו בריכה אצל סבתא. היום נשארנו בבית וזה פשוט קשה, קשה קשה…

איתי עלה לשנת צהריים ואני ניצלתי את הזמן ותקתקתי את הבית- כלים, כביסות, אפילו שטיפה קלה. התיישבתי על המחשב והספקתי להתווכח עם שמוליק. יש לנו מחר, כמו בכל יום שלישי, פגישה עם איתי בבאר שבע ומאוד חשוב לי שהוא יגיע (לפחות פעם אחת) אבל באורח קבע, היציאות של שאר החברים לעבודה לבדיקות וסידורים כאלו ואחרים, חשובות יותר משלנו. אני טעונה ועצבנית אחרי היום המתיש הזה ואומרת לעצמי ש"אחרי היום, אני בטוח יולדת". השיחה איתו מסתיימת במשפטים הבאים (בפייסבוק):

"ואם הייתי יולדת עכשיו? מה הם היו עושים?"

"אוי, נו, אל תגזימי. את יולדת, אני יוצא- לא שואל אף אחד"

"טוב, אני הולכת לנוח" (13:26)

ללדת בחדר ניתוח | ניתוח קיסרי

מאת : נטע רותם ימניצקיי

8 בספטמבר 201116 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

אני כנראה לעולם לא אדע איך זה מרגיש ללדת, איך זה כשהגוף שלי, לאחר סערה עצומה של התכווצויות ולחיצות, פולט מתוכו תינוק. לא ארגיש איך הוא יוצא מתוכי. כבר לא ארגיש את התחושה של גוף קטן, דביק ולח המונח עלי, גוף אל גוף, כשהוא שואף בפעם הראשונה בחייו אויר אל תוך ריאותיו.

אני כנראה לא אחווה כבר בחיי את צירי הלחץ שדוחפים את התינוק החוצה, ולא את הצריבה כשראשו מבצבץ בין רגלי.

איך גירוד ועקצוץ הצילו את התינוקי שלי ?| גרד של סוף ההיריון PUPPP

מאת : אמא ענבר

18 ביולי 201114 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הכול התחיל כשבוע וחצי לפני הלידה, בתחילת חודש נובמבר. התל"מ היה 24.11.09, יום לפני יום ההולדת של אבא. מחלה זוועתית של "גרד של סוף ההיריון" (PUPP) תקפה אותי בכל הגוף. גירודים בלתי נשלטים, פצעים כואבים ושום תרופה לא עוזרת להרגיע.

הסבל היה רב מאד. במקום שמחה והתרגשות על כך שהריוני עומד להסתיים בקרוב ושאני עומדת להתאחד עם התינוק שלי ולפגוש אותו, תחושת ייאוש קשה תקפה אותי ורק רציתי כבר ללדת כדי לגמור עם המחלה הזאת. לאחר שבמהלך כל ההריון פנטזתי על לידה טבעית, ללא התערבויות כלל ואולי אף בלי אפידורל, כבר לא היה איכפת לי מכלום ורק התחננתי לזירוז הלידה גם במחיר של לידה כואבת במשך שעות רבות.

לקראת ניתוח קיסרי? טיפים שיכולים לעזור לך

מאת : עידית סברדליק

28 ביוני 201127 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

ללדת בניתוח קיסרי, 'סקציה', כפי שתשמעו במסדרונות בתי החולים, זאת גם דרך ללדת ואם כבר אנו יולדות בדרך מקודשת זו, כדאי לדעת כמה דברים שיכולים לשנות את חווית הלידה הזו לחוויה טובה, עם כמה שפחות משקעים.

כולם מדברים על לידה נרתיקית, אבל הס מלהזכיר לידה בניתוח קיסרי. לאחר שמיעה וקריאת אין ספור חוויות לידה בניתוח קיסרי ומניסיון שלי של שלוש לידות בניתוח, שניים חירום והאחרונה מתוכננת מראש, החלטתי להעלות על הכתב כמה טיפים לחוויית לידה טובה יותר.

מתהפכת לי הבטן כשאני מדברת על הלידה| ניתוח קיסרי

מאת : יפית רכס אפוטקר

15 ביוני 201125 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

עד היום, כאשר מדברת על לידת בני השני (לפני ארבע שנים) מתהפכת לי הבטן ומרגישה תחושה לא נעימה מנסה להזדחל שוב פנימה.

את ביתי הבכורה ילדתי בלידה טבעית. אומנם 3 ימי אשפוז מרובי זירוזים, אך החוויה עצמה נתפסה בעיניי כטבעית. עם ביתי העברתי שנתיים קסומות בבית (סיפור בפני עצמו, עברתי תאונה שבה שברתי חולייה בעמוד השדרה) בקושי רב הפקדתי אותה בידי המטפלת וחזרתי למחזור העבודה.

שלוש שנים לאחר מכן , אחרי שלוש הפלות, גיליתי שאני בהריון ושמחתי מאוד.

אחרי הניתוחים הקיסריים שעברתי, אני רוצה לידה נרתיקית

מאת : נורית מלאכי

7 ביוני 2011תגובה אחת

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

בחודש שביעי התחלתי להבין שהלידה, המילה הזו, שעד עכשיו רק ריחפה באוויר, כבר די קרובה ואמיתית, ואם אני רוצה שתהיה כמו שאני רוצה, הגיע הזמן להתכונן. אז כתבתי מכתב לעצמי ולגל הדולה המקסימה שלי, בו סיפרתי על פחדיי, ועל הרצון שלי להתגבר עליהם.

התחלתי גם לקרוא המון בפורומים, יותר מכרגיל, והגעתי למסקנה שאני לא רוצה בית חולים, בכלל לא רוצה. מכיוון שהיה לי ברור שאף מיילדת לא תיקח VBAC2 (לידה וואגינלית אחרי 2 ניתוחים קיסריים) בלידת בית, חשבתי על לידה ללא עזרה, רק אני, אבא, וגל אם תהיה מוכנה.

רק לא ניתוח קיסרי ! אין מי שיעזור לי, מי יטפל בי ?

מאת : אמא ויהי מה

4 באפריל 20116 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

לקראת סוף ההריון אני ובעלי עברנו קורס מזורז של הכנה ללידה בטיפת חלב – ידעתי את כל התנוחות הלידה, כל הנשימות, רק על דבר אמרה לי האחות "על זה עדיף שלא נדבר" – ניתוח קיסרי- "שלא תגיעי לזה" כן, נכון, לא רוצה לדעת, לא אופציה (חבל…).

ניתוח קיסרי- לא דרמטי, לא סוחף, לא מפתיע

מאת : ilym

15 בפברואר 20110 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

אנחנו נוסעים לנו לחדר הניתוח ואבא שלך לידי מחזיק את היד, וסבא וסבתא הולכים מאחור ומסתכלים עלינו…בכניסה לחדר הניתוח המשפט האחרון שאמרתי לסבא וסבתא היה "בא לי לקום מפה ולברוח"! וככה אנחנו נכנסים עם אבא פנימה והדלתות נסגרות מאחורינו….

הלידה עצמה ממש לא הייתה ארוכה, ההרדמה נעשית בזריזות, רוני מחזיקה לי את היד כי אבא לא יכל עדיין להכנס בשלב הזה…היא התחילה לעבוד צ'ק צ'אק (והמרדים אפילו אמר שאני מורדמת מצטיינת..) , אבא נכנס ומתחילים…אני לא זוכרת על מה דיברנו, רק זוכרת שאבא ליטף לי את הראש ואני כל הזמן שאלתי למה אתה כבר לא בחוץ ולמה אני לא שומעת אותך בוכה…

טרום ניתוח קיסרי…

מאת : ilym

14 בפברואר 20110 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הרופאה בודקת שוב ושוב ושוב…ואז שואלת אותי אם אני אגלה שאתה שוקל 3.900 אם אהיה מוכנה ללדת אותך רגיל במקום ניתוח קיסרי…אני עונה שבלי היסוס ואבא שלך וסבתא עדה קופאים במקום (אחר כך סבתא סיפרה שהיא מאוד חששה מזה, אבל לא יכלה להגיד לי כלום כשראתה שהפנים שלי התמלאו תקווה..)

3 ימים לפני ניתוח קיסרי

מאת : ilym

11 בפברואר 20113 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

משם ההערכות רק גדלו עוד ועוד והנושא נסגר סופית- אין לידה רגילה, קיסרי.

אז, נכון ! אלפי נשים עושות את זה, ונכון! זה לא סוף העולם…אבל אתה הרי יודע כמה אמא מפחדת ממחטים..ופה, טוב מיותר לספר שזה קצת יותר רציני מבדיקת דם…כל כך הרבה דמעות הזלתי, כל כך הרבה מחשבות עברו לי בראש, לא הבנתי איך מההריון הכי נפלא ותקין בעולם הגענו למצב שבכלל לא מדברים איתי על לידה רגילה אלא על קיסרי. כל כך כאב לי שהתכוננו ועשינו הכל להיות מוכנים ללידה ובסוף בכלל לא תהיה לנו הזדמנות אפילו לנסות ליישם כל מה שלמדנו.

כרוניקה של אשמה בעקבות הלידה

מאת : אמא אשמה

6 בפברואר 20116 תגובות

מתוך אחרי לידה, ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

עברו כמעט 3 שנים מאז הלידה של בני הבכור, לידה שלצערי כללה כל סיבוך אפשרי, הייתה ארוכה, מתישה, מפחידה, טראומתית והסתימה בניתוח קיסרי חירום בהרדמה מלאה.

בשנים שעברו מאז הפכתי שוב ושוב בראשי את השתלשלות האירועים ובדקתי מה יכולתי לעשות אחרת, מתוך ההבנה שאת שנעשה אין להשיב ומתוך מידה נכבדת של חמלה כלפי עצמי בהקשר של מאורעות אותו היום

אמא שלי ילדה בקלות, אז חשבתי שגם אני בטח אלד ככה

מאת : אמא אושרת

19 בנובמבר 20108 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

מתחילים לדבר איתי על ניתוח קיסרי.

אני מרגישה בחלום רע. מה לי ולניתוח קיסרי? תראו כמה תחת יש לי! לא יכול להיות שהאגן שלי צר והילד לא עובר!!

כל הזמן דיברו על זה שאני 1.50 מטר והתינוק גדול. אבל לעזאזל מה הקשר הגובה לעצמות האגן??

אני מתחילה לבכות.. לא רוצה ניתוח קיסרי.

מתקשרת למדריכת כלות שלי שתעודד אותי. ולבת דודה של בעלי שעברה קיסרי שתגיד לי שזה לא כזה נורא.

אני רוצה לידה נרתיקית אחרי הקיסרי שעברתי" – חלק 2

מאת : אמא אלסנדרה

4 בנובמבר 20105 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

בפוסט הקודם דיברתי על הלידה הקיסרית הראשונה שהיתה לי, על הכניסה להריון ועל הרצון ללדת לידה נרתיקית בלידה הזו. אחרי שההריון נקלט  למדתי ,חקרתי, שתיתי פטל וסרפד, עשיתי דמיון מודרך, הלכתי למפגש נהדר של פורום הריון ולידה ועברתי טיפול . לקחתי את בעלי איתי למפגש נוסף שילמד להיות גם פעיל בלידה, ביקשתי מקפלן את דו"ח […]

אני רוצה לידה נרתיקית אחרי הניתוח קיסרי שעברתי" – חלק 1

מאת : אמא אלסנדרה

3 בנובמבר 20104 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הלידה של אורי הייתה חוויה מאוד קשה,לידה שהחלה מירידת מים ,צירים מועטים, אפידורל,פיטוצין,אין ספור אנשים שנכנסו ויצאו מחדר הלידה,חוסר תקשורת בינינו לבין הצוות הרפואי ולבסוף ההכרזה על מצוקת עובר וניתוח קיסרי חירום.

במהלך הניתוח הקיסרי מאוד פחדתי. ילדה לבד, בת 24, עוברת ניתוח קיסרי חירום ,הרדמה חלקית, זרועות קשורות לצדדים, מסך כחול ואני בוכה…הזיכרון החזק שלי משם הם הרופאים שמדסקסים ביניהם לאן לצאת לחופשה…אני עם בטן פתוחה, בוכה,