אמא לכל החיים

קטגוריות נוספות בנושא אמא לכל החיים:

הרהורים

מאת : אמא לאחת וחצי

17 בינואר 201214 תגובות

מתוך אמא לכל החיים

לא יהיה עוד אחד!

לא יהיה עוד אחד?

אחת זה מספיק? לי זה מספיק.

מי קובע בעצם מה מספיק?

כשאת לא יכולה להוציא כסף על עצמך

מאת : עטרת ליפשיץ

1 בינואר 201221 תגובות

מתוך אמא לכל החיים, זוגיות, פינת ייעוץ

כשאת לא יכולה להוציא כסף על עצמך

זה לא קורה ביום אחד וגם לא תמיד יש סימנים מקדימים שיזהירו אותך שאת עומדת בפני מלכודת. פעמים רבות זה מתחיל רק אחרי הנישואין, שאז המרכיב הכלכלי הופך להיות משותף.

לכסף יש ערך רגשי וסמלי רב מאוד. צורת הניהול הכספי במשפחה יכולה להצביע על דרגת האמון בין בני הזוג משום שבן הזוג המרוויח יותר כסף לא פעם גם יהיה זה שמחליט איך להוציא אותו.

את עשויה למצוא את עצמך בתקופות שאינך עובדת, מרגישה כי לא מגיע לך להוציא כסף על עצמך. למרות שאולי קיבלתם החלטה משותפת שכדאי כי תהיי בשלב הזה עם הילדים בבית ואת משקיעה את רוב זמנך והאנרגיות שלך בגידול שלהם, יתכן כי את עדין מרגישה כי בן זוגך עובד קשה ויש לעזור לו בשל מאמציו הרבים.

הייתה לי לידת תאומים מדהימה ! אז למה אני בטראומה ?

מאת : אפרת פלדמן

20 בדצמבר 20116 תגובות

מתוך אמא לכל החיים, אמהות לתאומים, הריון ולידה, לידה טבעית

הייתה לי לידת תאומים מדהימה ! אז למה אני בטראומה ?

את כולם הלידה הזו עניינה – לידת בזק של תאומים בשבוע מוקדם. "כבר אין זמן לאפידורל" אמרה הרופאה. רציתי לעמוד, לזוז – לא נתנו לי מפחד לצניחת חבל הטבור של התאום השני. הרופאה השכיבה אותי על המיטה, נגעה והרגישה את הראש. את המוניטור חיברו כבר ישר לגולגולת.

"תדחפי" היא אמרה.

"את יכולה" אמרו האחיות.

"אני לא יכולה" צעקתי אני.

בעלי מחזיק לי את היד. רעש והמולה ואני צורחת וצורחת (בקורס הכנה ללידה שלקחנו בהריון הראשון אמרו שזה עוזר). נזכרתי ביפעת חברתי הנהדרת שאמרה שלמילים שאנחנו אומרים יש כוח והחלפתי את הצעקות ב"אני יכולה!".

הרופאה המקסימה אמרה לי שבמקום לצעוק כדאי לי להוציא את האנרגיה ממקום אחר… היא הסתכלה עלי עם העיניים הטובות שלה, הצלחתי להתרכז רק בה בתוך כל ההמולה, דחפתי והופ, בשעה שש וחצי, שעה לאחר הכניסה למיון נולד איתמר. מייד לקחו אותו, שקלו אותו (1730), שיבחו את הרופא שעשה אולטראסאונד הערכת משקל מדוייקת. ביקשתי לנשק אותו – נתנו לי לנשיקה מהירה ומייד לקחו לפגייה.

שוטפים לי את המוח

מאת : לימור לוי אוסמי

11 בדצמבר 201112 תגובות

מתוך אמא לכל החיים, למען שינוי

שוטפים לי את המוח

בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי עסוקה בשאלה "מה שלי" ו"מה לא שלי", מה משפיע עליי מבפנים, מה משפיע עליי מבחוץ והאם אפשר בכלל להפריד בין השניים ?

כבר מאז שגלעד שליט שוחרר מהשבי, אני רוצה לכתוב משהו שקשור לזה. חודשיים הדבר הזה מתבשל אצלי בבטן.

הדבר היכה בי אחרי כשקראתי את הכתבה שהתפרסמה במוסף של 'ידיעות אחרונות' על האישה שהיתה אחראית על יחסי הציבור במאבק לשחרורו של גלעד שליט. ידעתי שמשפחת שליט שכרה את שירותיו של משרד יחסי ציבור וגם חשבתי שהדבר הכרחי, אבל לא שיערת בדעתי עד כמה הדבר משפיע עליי ברמה היומיומית.

במשך תקופה ארוכה הבטן שלי כאבה. כאבתי את השבי של גלעד שליט, ייסרתי את עצמי ואת סובביי על כך שהוא נמצא שם והעולם ממשיך. הרגשתי שקשה לי נפשית להיות פעילה במאבק יחד עם המשפחה ולהיות במגע ישיר עם העוול הזה, אך מצד שני גם היה לי קשה נפשית שלא לעשות כלום מלבד להתלונן. כל יום שלא עמדתי בצומת עם שלט, כל יום שלא הפגנתי ולא מחיתי על העוול, ייסרתי את עצמי והלקיתי את עצמי. ימים רבים הרגשתי רע, חשבתי על מה הייתי עושה אילו הבן שלי היה נלקח בשבי, איך הייתי מתמודדת. חשבתי על המדינה שלנו ועל זה שלא בא לי לקחת חלק ממנה. חשבתי שכמו אביבה, גם לי זה היה יכול לקרות, וזה הפחיד אותי. מאוד.

להיות אמא לילד אחד

מאת : אמא לילד אחד

8 בדצמבר 201115 תגובות

מתוך אמא לכל החיים

להיות אמא לילד אחד

ישראלית שגרה בארצות הברית מזמינה אתכן לשתף על הבחירה או האילוץ להיות אמא לילד אחד. היא אמא לילד אחד שלא מבחירה, אך היא תשמח לשמוע מכן על העליות והירידות, על ההחלטה להיות אמא לילד אחד וכל מה שעולה.

תובנות אחרי לידה שניה – הנקה

מאת : אוסי הורביץ

30 בנובמבר 201110 תגובות

מתוך אמא לכל החיים, אמהות אחרי לידה, אמהות חד הוריות, הנקה, למען שינוי

תובנות אחרי לידה שניה – הנקה

אם יחידנית מחליטה לא להישאר עם בת אחת, רוצה עוד אחת, ליצור משפחה מורחבת וכן ליצור עבור הגדולה שותפות.

בלידה הראשונה חוויתי דיכאון לאחר לידה. חויה זו לא עצרה אותי מלהיכנס להריון שני, אלא נתנה לי אפשרות לבדוק את יכולותיי.

אני אחרי לידה (כמעט שלושה שבועות) ויש לי תובנות רבות על המון דברים.

אז אתחיל מן ההתחלה – הנקה בבית חולים.

לבנות לעצמך ולילדייך חיים חדשים

מאת : עטרת ליפשיץ

23 בנובמבר 2011תגובה אחת

מתוך אמא לכל החיים, זוגיות

אלימות רגשית מוגדרת כתהליך ארוך ומתמשך, שבו אדם אחד מתערב באופן שיטתי בתוך עולמו הפנימי והרגשי של אדם אחר, במחשבותיו, רגשותיו, תפיסת עולמו ותכונותיו האישיות. אלימות מסוג זה מתרחשת בדרך כלל בין אנשים קרובים, בני משפחה ונסתרת מעיני כל בשל מופעיה שאינם נראים כלפי חוץ, ואינם ניתנים לאבחנה.

אלימות רגשית מתבטאת ביצירת תנאים סביבתיים על ידי המתעלל, אשר מתעלמים ומכחישים את רגשותיה ומחשבותיה של הקורבן או גורמים לה להרגיש חסרת ערך. אלימות מסוג זה נוטה ללבוש צורות שונות אך מטרתה אחת, והיא לפגוע בכבוד העצמי, ובתחושת הערך העצמי של האדם כלפיו היא מופעלת.

שמש גדולה

מאת : חגית מנדרובסקי

12 בנובמבר 20117 תגובות

מתוך אמא לכל החיים, אמהות ללא אמהות, אמנות נשית

שמש גדולה

השיר נכתב במהלך ההריון עם בני, נועם, ופורסם לראשונה בבלוג שפתחתי בקפה דה מארקר. לאחרונה שיכתבתי אותו בעקבות תהליך ריפוי וגדילה עוצמתי ומיוחד שעברתי עם שושנית לופו פייגנברג, מקימת עמותת 'אמהות ללא אמהות'.

כשזכיתי לשמוע שירים שהלחין, עיבד ושר טל אופק, חבר מהפייסבוק, הצעתי לו שילחין גם את השיר הזה והתוצאה המופלאה לפניכם.

זה היה כיף גדול עבורי לבחור ציורים אינטואיטיביים שציירתי במהלך העבודה עם שושנית ולהפוך אותם לקליפ שמלווה את השיר. התוצאה עבורי היא חגיגה של היותי אם, הן לבני והן לעצמי.

טוב עכשיו

12 בנובמבר 20117 תגובות

מתוך אמא לכל החיים, אמהות וקריירה

בימים האחרונים אני שמה לב לתחושה חדשה אצלי. לטוב, ממש טוב.

כמובן שעכשיו מתבקש להוסיף את כל החמסות הנמצאות ביקום בתוספת של שום בצל וכל מיני. כשאני מתוודה על הטוב הזה, פתאום צץ לו גם רגש כזה שמת מפחד שברגע שאני אתוודה שטוב עכשיו, משהו יבוא ויטרוף את הקלפים. פחד..

ובאמת, אני מרגישה בימים האחרונים תחושה שחדשה לי. אין משהו במציאות שהשתנה באופן דרמטי בימים האחרונים, אך התחושה הפנימית השתנתה. גם היא לא השתנתה באופן דרמטי, אבל היא התפתחה קצת ופתאום, זה כמו שינה את הכל. פתאום טוב. הטרדות נשארו אותן טרדות, היום יום נשאר אותו יום יום והכל בעיקרון אותו דבר, אבל משהו בי יותר רגוע, יותר שלו, יותר טוב.

חברות היא מצרך נדיר, בעיקר כשאנו הופכות לאימהות

מאת : לימור גריף

6 בנובמבר 2011תגובה אחת

מתוך אמא לכל החיים, אמהות אחרי לידה, אמהות אחרי לידה משתפות

חברות היא מצרך נדיר, בעיקר כשאנו הופכות לאימהות

מעולם לא הייתי טיפוס עמוס חברות, תמיד נדדתי בין קומץ של חברות טובות, כל אחת במידתה, שהתחלפו, התעגלו והתמזגו חייהן בחיי עם השנים, עם הלידות, התפתחויות ובעיקר אימהות.

כשהפכתי זהותי מרווקה – נשואה לאמא, העניין החברתי הפך לאישו מרכזי בחיי. חשתי צורך בשיתוף, באחווה, שמא אומר האחווה הנשית, רציתי להקשיב וללמוד, להעביר את מה שעומד בליבי לאחרות ולהפך, ליצור מערכת מאוזנת של קחי ותני שבדרך כלל מפרה ומלכדת.


הרשמה למגזין השבועי של האתר

שם מלא

:

דוא"ל *

:

בלחיצה על "שלחי" הינך מאשרת קבלת תכנים מהאתר www.medabrotimahut.co.il