נשים מדברות אמהוּת

הלידה הקיסרית שלי ניפצה לי את כל ה"פנטזיות" על הלידה המושלמת

מתוך הריון ולידה, ניתוח קיסרי, עמוד הבית

הלידה הקיסרית שלי ניפצה לי את כל ה"פנטזיות" על הלידה המושלמת, בה אני יולדת באופן טבעי, ללא אפידורל, ובכלל לא כואב לי, בעלי תומך בי ואנחנו מתנשקים בין הצירים…

בפועל, הבייבי שלי היתה במנח עכוז, במשקל 4 קילו, ועודף מי שפיר…

אז במקום סיפור לידה, יש לי סיפורי צירים מוקדמים.

שבת בוקר- מתעוררת עם כאב בטן. כאב מוכר של קלקול קיבה והתכווצות בבטן- ואני קמה לשירותים.

חוזרת לישון, ואחרי שעה: שוב כאבים. אז שוב קמה (יותר נכון לומר מנסה לקום אבל יוצא לי מן גלגול כזה מהמיטה כי נורא קשה וכבד לי כבר!) ושוב משלשלת..

ככה איזה 4 פעמים.. וכבר אי אפשר לחזור לישון.

סיפור הלידה של רואי- לידה מחודשת

מתוך הריון ולידה, לידה טבעית, ניתוח קיסרי

13:00 אני מותשת. איתי בחופש כבר 5 ימים ואני מטפסת על הקירות. אבל היום, זה כבר באמת היה קשה. הילד משתעמם בבית לחלוטין, אני דאבה, בקושי זזה מהסלון לשירותים וצריכה למצוא לו תעסוקות בחום הזה של אוגוסט. אתמול עשינו בריכה אצל סבתא. היום נשארנו בבית וזה פשוט קשה, קשה קשה…

איתי עלה לשנת צהריים ואני ניצלתי את הזמן ותקתקתי את הבית- כלים, כביסות, אפילו שטיפה קלה. התיישבתי על המחשב והספקתי להתווכח עם שמוליק. יש לנו מחר, כמו בכל יום שלישי, פגישה עם איתי בבאר שבע ומאוד חשוב לי שהוא יגיע (לפחות פעם אחת) אבל באורח קבע, היציאות של שאר החברים לעבודה לבדיקות וסידורים כאלו ואחרים, חשובות יותר משלנו. אני טעונה ועצבנית אחרי היום המתיש הזה ואומרת לעצמי ש"אחרי היום, אני בטוח יולדת". השיחה איתו מסתיימת במשפטים הבאים (בפייסבוק):

"ואם הייתי יולדת עכשיו? מה הם היו עושים?"

"אוי, נו, אל תגזימי. את יולדת, אני יוצא- לא שואל אף אחד"

"טוב, אני הולכת לנוח" (13:26)

ללדת בחדר ניתוח

מתוך הריון ולידה, ניתוח קיסרי

אני כנראה לעולם לא אדע איך זה מרגיש ללדת, איך זה כשהגוף שלי, לאחר סערה עצומה של התכווצויות ולחיצות, פולט מתוכו תינוק. לא ארגיש איך הוא יוצא מתוכי. כבר לא ארגיש את התחושה של גוף קטן, דביק ולח המונח עלי, גוף אל גוף, כשהוא שואף בפעם הראשונה בחייו אויר אל תוך ריאותיו.

אני כנראה לא אחווה כבר בחיי את צירי הלחץ שדוחפים את התינוק החוצה, ולא את הצריבה כשראשו מבצבץ בין רגלי.

איך גירוד ועקצוץ הצילו את התינוקי שלי ? סיפור הלידה של עילאי

מתוך הריון ולידה, ניתוח קיסרי

הכול התחיל כשבוע וחצי לפני הלידה, בתחילת חודש נובמבר. התל"מ היה 24.11.09, יום לפני יום ההולדת של אבא. מחלה זוועתית של "גרד של סוף ההיריון" (PUPP) תקפה אותי בכל הגוף. גירודים בלתי נשלטים, פצעים כואבים ושום תרופה לא עוזרת להרגיע.

הסבל היה רב מאד. במקום שמחה והתרגשות על כך שהריוני עומד להסתיים בקרוב ושאני עומדת להתאחד עם התינוק שלי ולפגוש אותו, תחושת ייאוש קשה תקפה אותי ורק רציתי כבר ללדת כדי לגמור עם המחלה הזאת. לאחר שבמהלך כל ההריון פנטזתי על לידה טבעית, ללא התערבויות כלל ואולי אף בלי אפידורל, כבר לא היה איכפת לי מכלום ורק התחננתי לזירוז הלידה גם במחיר של לידה כואבת במשך שעות רבות.

אחותי הקיסרית, דברים שיכולים לעזור לפני הניתוח הקיסרי

מתוך הריון ולידה, ניתוח קיסרי

ללדת בניתוח קיסרי, 'סקציה', כפי שתשמעו במסדרונות בתי החולים, זאת גם דרך ללדת ואם כבר אנו יולדות בדרך מקודשת זו, כדאי לדעת כמה דברים שיכולים לשנות את חווית הלידה הזו לחוויה טובה, עם כמה שפחות משקעים.

כולם מדברים על לידה נרתיקית, אבל הס מלהזכיר לידה בניתוח קיסרי. לאחר שמיעה וקריאת אין ספור חוויות לידה בניתוח קיסרי ומניסיון שלי של שלוש לידות בניתוח, שניים חירום והאחרונה מתוכננת מראש, החלטתי להעלות על הכתב כמה טיפים לחוויית לידה טובה יותר.

מתהפכת לי הבטן כשאני מדברת על הלידה

מתוך הריון ולידה, ניתוח קיסרי

עד היום, כאשר מדברת על לידת בני השני (לפני ארבע שנים) מתהפכת לי הבטן ומרגישה תחושה לא נעימה מנסה להזדחל שוב פנימה.

את ביתי הבכורה ילדתי בלידה טבעית. אומנם 3 ימי אשפוז מרובי זירוזים, אך החוויה עצמה נתפסה בעיניי כטבעית. עם ביתי העברתי שנתיים קסומות בבית (סיפור בפני עצמו, עברתי תאונה שבה שברתי חולייה בעמוד השדרה) בקושי רב הפקדתי אותה בידי המטפלת וחזרתי למחזור העבודה.

שלוש שנים לאחר מכן , אחרי שלוש הפלות, גיליתי שאני בהריון ושמחתי מאוד.

אחרי הניתוחים הקיסריים שעברתי, אני רוצה לידה נרתיקית

מתוך הריון ולידה, ניתוח קיסרי

בחודש שביעי התחלתי להבין שהלידה, המילה הזו, שעד עכשיו רק ריחפה באוויר, כבר די קרובה ואמיתית, ואם אני רוצה שתהיה כמו שאני רוצה, הגיע הזמן להתכונן. אז כתבתי מכתב לעצמי ולגל הדולה המקסימה שלי, בו סיפרתי על פחדיי, ועל הרצון שלי להתגבר עליהם.

התחלתי גם לקרוא המון בפורומים, יותר מכרגיל, והגעתי למסקנה שאני לא רוצה בית חולים, בכלל לא רוצה. מכיוון שהיה לי ברור שאף מיילדת לא תיקח VBAC2 (לידה וואגינלית אחרי 2 ניתוחים קיסריים) בלידת בית, חשבתי על לידה ללא עזרה, רק אני, אבא, וגל אם תהיה מוכנה.

לידה, דיכאון ולידה מחדש. חלק א'

מתוך אמהות אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, הריון ולידה, ניתוח קיסרי

בטרם הייתי אם, בפנטזיות שלי ובסיפור שסיפרתי לעצמי, הייתי אם מדהימה ובעיקר מאושרת. האמהוּת הייתה לי לטבע עוד הרבה לפני שהייתי אם, הענקה, תמיכה, טיפול ונתינה לזולת היו לי לערך עליון. במשך שנים אני מטפלת באנשים ובנשים בפרט, מלווה ותומכת בנשים בתהליכי פריון, הריון ולידה. לא יכולתי כבר לחכות שזה יקרה גם לי, שגם אני אצטרף לחגיגה.

ואז קרה מה שקרה.

רק לא ניתוח קיסרי ! אין מי שיעזור לי, מי יטפל בי ?

מתוך הריון ולידה, ניתוח קיסרי

לקראת סוף ההריון אני ובעלי עברנו קורס מזורז של הכנה ללידה בטיפת חלב – ידעתי את כל התנוחות הלידה, כל הנשימות, רק על דבר אמרה לי האחות "על זה עדיף שלא נדבר" – ניתוח קיסרי- "שלא תגיעי לזה" כן, נכון, לא רוצה לדעת, לא אופציה (חבל…).

ניתוח קיסרי- לא דרמטי, לא סוחף, לא מפתיע

מתוך הריון ולידה, ניתוח קיסרי

אנחנו נוסעים לנו לחדר הניתוח ואבא שלך לידי מחזיק את היד, וסבא וסבתא הולכים מאחור ומסתכלים עלינו…בכניסה לחדר הניתוח המשפט האחרון שאמרתי לסבא וסבתא היה "בא לי לקום מפה ולברוח"! וככה אנחנו נכנסים עם אבא פנימה והדלתות נסגרות מאחורינו….

הלידה עצמה ממש לא הייתה ארוכה, ההרדמה נעשית בזריזות, רוני מחזיקה לי את היד כי אבא לא יכל עדיין להכנס בשלב הזה…היא התחילה לעבוד צ'ק צ'אק (והמרדים אפילו אמר שאני מורדמת מצטיינת..) , אבא נכנס ומתחילים…אני לא זוכרת על מה דיברנו, רק זוכרת שאבא ליטף לי את הראש ואני כל הזמן שאלתי למה אתה כבר לא בחוץ ולמה אני לא שומעת אותך בוכה…