איך לדעת אם אני בדיכאון אחרי לידה
דיכאון אחרי לידה

איך לדעת אם אני בדיכאון אחרי לידה?

אני? בדיכאון אחרי לידה? לא נראה לי. לא חושבת. בעצם … אולי בכל זאת?

איך אפשר לדעת אם אני דיכאון אחרי לידה?
זה הבכי ?
לא – הבכי מגיע מההורמונים המשתוללים.
זה הבלבול ?
לא יכול להיות – הרי ילדתי, אני אימא, סביר שאני אהיה מבולבלת.
זה החוסר אונים ?
אין סיכוי, ברור שיהיה חוסר אונים – הדבר הקטן הזה לא הגיע עם ספר הוראות.
זה החוסר תאבון ?
נו באמת, מצפים ממני לאכול כשאני לא ישנה ?
זה החוסר שינה ?
איך אני אשן אם מעירים אותי בצרחות כל שעה ?
זה תחושת התסכול ?
מממ… בוא נראה. יצור קטן וחסר אונים, בכי שלו גורם לכולם להסתכל עליי במבט של "הנה זו שרוצחת את הילד שלה" – מי לא היה מתוסכל…
אולי… אולי.. אולי זה תחושת הלבד ?
הרי ברור שאני אהיה לבד. מי עוד מבין אותי כרגע ? מי עוד יודע מה אני עוברת ? אף אחד. זה רק אני והוא כאן.
אולי זה העצב ?
אבל הכל מושלם ! יש לי תינוק, מדהים, מתוק, מושלם. למה אני כ"כ עצובה ??

אם זה לא דיכאון, אז למה אני מרגישה שאני רוצה שהכל ייגמר ?
אם זה לא דיכאון, אז למה החיים שלי מרגישים לא שייכים ?
אם זה לא דיכאון, אז למה אני מרגישה שהחיים שלי נגמרו ?
אם זה לא דיכאון, אז למה אני לא מצליחה לאהוב אותו ?
אם זה לא דיכאון, אז למה אני לא רוצה להיות פה. לא, לא רק פה כרגע. פה בחיים. לא רוצה. לא טוב לי.

גם אם זה דיכאון וגם אם לא, יש דרך לצאת ממנו. ויש עם מי לדבר. ויש מי שאוהב. ומי שאיכפת לו. ומי שלא רוצה שתלכי.
ויש תמיכה. ויש עוד נשים כמוך. ואת לא לבד בעולם. ויש מי שמבין.
זה כאן עכשיו, אבל זה לא יישאר בעתיד.

כתבה: מיכל מ.

**

יש קושי בתקופה שאחרי הלידה

אם את אחרי לידה ומתלבטת אם את בדיכאון אחרי לידה, אז אני יכולה להניח שקשה לך. יכול להיות שזה הקושי להסתגל למציאות החדשה, ריבוי המשימות, העייפות שלא נגמרת, חוסר ההנאה או אולי משהו אחר. תהיה הסיבה אשר תהיה, מגיע לך להרגיש יותר טוב. אני יודעת כמה לא קל לדבר על מה שקשה, ומכירה היטב את הבושה שקיימת. אני יכולה להבטיח לך עיניים טובות, וליצור מרחב שבו תוכלי לדבר על מה שאת מרגישה בפתיחות ונוחות. את הפרטים על תהליך הליווי תוכלי למצוא כאן, ואת יכולה ליצור איתי קשר דרך הווטסאפ.

בטח יעניין אותך לקרוא גם: 

אלו כאבים רגשיים יש אחרי לידה, ואיך אפשר להימנע מסבל עודף?

4 Comments

  • לימור לוי אוסמי

    מיכל יקרה,
    אני יודעת שיש כאלו שהידיעה שיש להן 'משהו' מאובחן מביאה להן מידה של הקלה. בתחושה שלי, זה לא ממש משנה והעיקר הוא שמישהו רואה אותך- רואה אם מה את מתמודדת, מה את מרגישה, מה מעסיק אותך ואיך את מעבירה את היום יום.

    האם יש אנשים שקרובים לך ויודעים מה את עוברת ? יודעים את מה שכתבת ומה את מרגישה ? המשמעות של ההקשבה, ההכרה, התמיכה והחיבוק במקומות האלו היא ממש כמו תרופה. היא מרפאת וממלאת את הנשמה בהמון טוב.

    לפעמים התחושה אחרי לידה היא באמת שהחיים נגמרים (כי איבדנו מהחיים הקודמים שלנו כל כך הרבה), שאנחנו עדיין לא ממש אוהבות את התינוק ושאנחנו תלויות בין שתי תקופות חיים- לא שייכות כבר למה שהיה וגם לא שייכות למה שנוצר ומתהווה עכשיו. זה לוקח זמן.

    אחד הדברים שאותי הכי הטרידו זה- ככה זה לתמיד ? ואם לא אוהב אותו ? ואם לא נועדתי להיות אמא ? ואם לעולם לא יהיה לי כיף ? ואם תמיד אני אמשיך לסבול ? ואם אני לא אחזור לעצמי ?
    היום אני יודעת שהתחושות האלו הם חלק מתהליך. חלק מהתהליך של הכניסה לאמהוּת, חלק מהמחשבות של נשים שלא מקבלות הכל כמובן מאליו ורוצות שיהיה להן טוב בחייהן, טוב לפחות כמו שהיה.

    אני אומרת תמיד שזה תהליך טבעי, אבל גם תהליך טבעי יכול להרגיש כקשה עד בלתי נסבל (כמו תהליך אבל, למשל) ולכן, אנחנו פשוט חייבות עזרה- פיסית ורגשית. כשאנחנו ממוטטות פיסית, יש לנו נטייה לראות שחורות את העתיד והכל מרגיש רע יותר. לא להתפשר על שינה ומנוחה ! זה הכרחי ולא פינוק !

    ותמיכה רגשית- לדבר, לחלוק, לשתף עם נשים ואנשים שאת אוהבת ואוהבים אותך ואת יודעת שיאהבו אותך כמו שאת. ממליצה גם בחום לפנות למעגלי אמהות (אם את צריכה הפנייה, נוכל לעזור לך למצוא) או לליווי אישי. לא לעבור את זה לבד !

    היכולת שלך לדבר על זה, לכתוב על זה ולאוורר את זה היא אחת מהיכולות שיסייעו לך בתהליך ההסתגלות לאם. אל תפסיקי.
    שולחת לך מה זה חיבוק ענק ואוהב וכמובן שמזמינה אותך להמשיך לכתוב,
    אני פה,
    לימור

  • רונית

    ההכנה הכי טובה שעשיתי ללידה הראשונה היא לדעת שאני לא חייבת להתאהב בתינוק מייד אחרי הלידה.
    ההכנה הכי טובה שעשיתי ללידה השנייה היא לדעת שאני לא חייבת להתאהב במס' 2 מיידית, ואפילו מותר לי גם לכעוס על מס' 2.
    לקח לי יותר מחודש עד שיכולתי להגיד שאני אוהבת את הבכורה שלי.
    לקח לי יותר משלושה חודשים עד שיכולתי להגיד שאני מחבבת את מס' 2 שלי.

    אני נורמלית.
    אלו תחושות נורמליות לחלוטין.

    אמהות יקרות, הקפידו לישון ולאכול אוכל מזין והכי חשוב, תמצאו אוזן קשבת שתוכל להכיל את הקשיים שלכן ותוכל לעזור לכן לראות את המציאות (כי מחסור של שעות שינה עושה נזקים נוראיים ליכולת שלנו להתמודד עם דברים)

  • תמר קלר

    מיכל היקרה,
    תודה על השיתוף, הפתיחות והרצון לקבל עזרה – זה בעצם הצעד הראשון להתחזקות.
    דיכאון אחרי לידה בד"כ מאובחן כשבועיים-שלושה אחרי הלידה. ומכל השאלות ברשימה שהעלית אף פעם ההתיחסות היא לא לשאלה אחת ויחידה בלבד – בד"כ -התשובות תהיינה: כן- לחלק מאוד גדול מתוך השאלות ובאותו זמן כלומר: אם העלית וזיהית למשל-14 תחושות קשות ואת כולן או 10 מהן את מרגישה בעוצמה בכל יום ובגלים לאורך היום על גבי תקופה ארוכה ובגדול אין שיפור והתחושה הכללית היא של נפילה יותר ויותר – ההמלצה תהיה לגשת לאחות טיפת חלב/רופאת משפחה לשתף ולקבל עזרה וטיפול. חשוב לציין שדרכי הטיפול היום מגוונות ולא מדברים רק על טיפול תרופתי, את ההחלטה לכיוון טיפול כדאי לקחת לאחר התייעצות עם הרופא/אחות ושיחה עם בן הזוג או דמות שקרוב/ה אליך – כמו כן מה שאת מתחברת אליו הכי טוב – תלוי גם בעוצמת התחושות ובהשפעה שלהן על :התפקוד היומיומי , שמחת החיים ,וההקלה הנפשית. עלי לציין שטיפול תרופתי יכול להביא לנקודת זינוק ומשם אפשר לעבור לשלב הבא ולטיפול אחר,
    איתך ובשבילך , תמר

  • גליה גינרמן

    מיכל,

    כמו שתמר אמרה, כדאי לפנות לרופא משפחה לייעוץ ומשם להמשיך הלאה.
    לפעמים מדובר בדכדוך די רגיל שכמעט רוב היולדות חוות אותו בשלב זה או אחר. אבל אם הדכדוך לא עובר ורק מחמיר, כדאי מאוד לטפל.

    ולא צריך להתבייש. רק לאסוף את הסביבה התומכת, להסביר להם כיצד את חשה ולבקש עזרה.
    עזרה יכולה להיות לא רק בדאגה מתמדת למצבך, אלא בעזרה ממש כמו – עזרה בניקוי הבית, כלים, בישול אוכל, טיפול בילדים האחרים ועוד ועוד.

    שלך,
    גליה

    תמר, לגבייך, חבל שלא השארת פרטי התקשרות, כי בעצם את הכשרת את עצמך לטפל בנושא זה ואת עושה זאת מצויין!

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

× רוצה להתמודד אחרת עם האתגרים בהריון ואחרי הלידה?