איזדורה דנקן
אמהוּת,  התבוננות עצמית בהורות

איזדורה, מה באת להזכיר לי?

שבוע שעבר חלמתי חלום שלא זכור לי לפרטיו. הדבר היחיד שאני זוכרת ממנו הוא את איזדורה דנקן רוקדת על במה. האמת? לא ידעתי שאני עדיין זוכרת את השם שלה ואני לא בטוחה שבחלום ממש ראיתי את פניה, אבל קמתי עם הידיעה שאיזדורה דנקן רקדה את אחד מריקודיה החופשיים על במת החלום שלי.

איזדורה דנקן? מה עשית בחלום שלי? ניסיתי להיזכר מה אני יודעת על איזדורה דנקן והדבר היחיד שעלה בי הוא מין ריקוד חופשי כזה, עם צעיפים, שאני יודעת לא נראה לי בזמנו יפה ומיוחד כל כך. אל איזדורה דנקן נחשפתי בנעוריי ולמדתי עליה שהיא רקדה מין ריקוד חופשי שלא היה מובן. כנערה לא התחברתי אל הריקוד החופשי, שנראה לי כ'סתמי' ואולי אפילו נחות.

היום, בשיחה עם המדריכה שלי, איזדורה שוב עלתה והפעם הבנתי שכנראה היא באה אליי להגיד לי משהו. הלכתי לאינטרנט לקרוא עליה קצת, בתקווה להבין קצת יותר מה היא רצתה להגיד לי, ולמה פתאום אישה מהמאה הקודמת החליטה להופיע בלי התרעה. 

מסתבר שאיזדורה דנקן הייתה אישה מהפכנית בזמנה. היא הייתה רקדנית שלא אהבה או התחברה אל נעלי הפוינט, שנחשבו בזמנה לשיאו של הריקוד. היא הרגישה שנעלי הפוינט מכוערות וכובלות והרגישה שרקדן צריך להיות בקשר ישיר עם הרצפה ולא מנותק ממנה. מתוך התחושות המבעבעות שלא נתנו לה מנוח, היא החליטה בצעד שנחשב מהפכני בזמנה: להוריד את נעלי הפוינט ולהתחיל לרקוד יחפה. פשוט ככה.  

חיפוש אחר הדרך שמתאימה לה לבטא את הקול הפנימי

קראתי והתחלתי להתרגש. איזדורה? לא זכרתי שהיית מהפכנית. בטח הייתה לך המון שלווה ואמונה עצמית בדרך שלך, כדי להחליט שלא מתאים לך לרקוד בדרך שנחשבה בזמנו ליפה ומקובלת ולהחליט שאפשר לרקוד גם אחרת. איזדורה דנקן סברה שהבלט הקלאסי הוא סגנון החונק את הרקדן וראתה אותו כריקוד מלאכותי ולא חלק מהטבע. כדי לאפשר לעצמה להתחבר אל הטבע ואל עצמה, היא החליפה לא רק את הנעליים, אלא גם את הבגדים. בתוך עולם של טוטו ונעלי פוינט היא בחרה לרקוד יחפה בתוך טוניקות גדולות יווניות (טוגות).

כחלק מהחיבור אל האדם הרוקד ואל הטבע שאנו חיים בו, היא חשבה שהכובד האנושי קיים בנו ובטבע ושלא צריך לנסות להתעלם ממנו על ידי התנתקות ממנו בעלייה על נעלי הפוינט. כמה שאני מתחברת. גם אני מרגישה שהכובד הוא חלק מהחיים ושלא צריך לנסות ולהתנתק או להתעלות עליו. גם אני מרגישה שכדאי לדבר עם הכובד, לבטא אותו ולתת לו נוכחות, כי הכובד הוא חלק מהחיים שלנו.

גם אני רוצה להוריד את נעלי הפוינט ולרקוד יחפה בעולם

איזדורה לעולם רקדה יצירות שלה בלבד ולא הסכימה לרקוד על פי כוריאוגרפיות של יוצרים אחרים, מפני שהאמינה שהמחול הוא דרך לביטוי אישי פנימי. אני חושבת שאיזדורה מאפשרת לי להבין טוב יותר למה בשלב מסוים לא אהבתי ללכת לחוגי בלט או מודרני, שאמרו לי אילו תנועות לעשות ומתי. אני חושבת שגם אני הרגשתי מבפנים שאני צריכה את החופש לנוע בדרך שלי, כדי לבטא את מי שאני ולא כדי להיראות טוב מבחינה טכנית על הבמה. רק רציתי להביע את מה שאני ואת מה שאני מרגישה ולא הצלחתי לעשות את זה במסגרת הכללים הנוקשים.

מחזק אותי לקרוא על איך אישה אחת שבוחרת שלא מתאים לה להלקות את עצמה על שאינה מתחברת אל הקונצנזוס, אל מה שמקובל ואל מה שצריך, אלא פשוט מורידה את הנעליים ומתחילה לרקוד בדרך אחרת. לקרוא על אישה שמחליטה לא להיכנע למה שמרגיש לה כמו דרישות חברתיות דכאניות. היא בוחרת שלא לצאת למהפכות משנות עולם, אלא משנה את עולמה הפרטי בפשטות מעוררת השראה. בוחרת להשתחרר מהכבלים שמצרים את צעדיה ותנועתה ופשוט ממשיכה לרקוד בדרך ששמתאימה לה.

 גם אני רוצה להוריד את נעלי הפוינט וחצאית הטוטו שלי ולרקוד יחפה בעולם. לרקוד יחפה מכבלים של "נכון" ו"רצוי" ו"כדאי" ולרקוד את היצירה האישית הפנימית שלי שמבטאת אותי באופן אותנטי, יחד עם הכובד ומעוף החיים. לרקוד יצירה שהיא האמת הפנימית שלי.

מה איתך ? גם לך יש נעלי פוינט שהיית רוצה להשיל ?

אשמח לשמוע אתכן בתגובות,

לימור

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית נשים אחרי לידה ובהורות, בכרכור ובשיחות וידאו. יוצרת האתר.

052-2835020 Medabrot.imahut@gmail.com

אם את אחרי לידה, זה יכול לעניין אותך:

ליווי רגשי אחרי לידה
"אני אמא לתינוק, האם מה שאני מרגישה הוא נורמלי?"
הרצאה דיגיטלית
שיתופים אישיים ומקצועיים על תחושות של נשים אחרי לידה

דף הפייסבוק של נשים מדברות אמהות

לימור לוי אוסמי

מלווה רגשית נשים אחרי לידה ובהורות, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'. נפגשת עם נשים בכרכור ובשיחות וידאו. אפשר ליצור איתי קשר בהודעה - 052-2835020 ואשמח לתאם שיחה.

5 Comments

  • Avatar

    גילי

    לימור יקרה, זרקת אותי בחטף אל איזדורה דנקן. גם בחלומי היא הופיעה לפני שנים רבות, וכישפה אותי. לנצח חלק מנפשי יהיה קשור בה. אישה חופשיה וטראגית. כתבו עליה ספר, אולי זה היה יומנה, "זכרונותיה של רקדנית". הספר ממש מתאר את הבעיטה הזו בכבלי המוסכמות ואת המחיר הכבד שהיא שילמה כפורצת דרך. הדהמת אותי בחיבור הזה. לילה נפלא. גילי

  • לימור לוי אוסמי

    לימור לוי אוסמי

    מדהים אותי שגם את חלמת עליה. באיזה אופן היא כישפה אותך ?

    • Avatar

      הילה גלסר

      הי לימור
      מה שכתבת על איזודורה מרגש ובועט כשלעצמו
      סוף סוף אני עוצרת להגיב ברוב הפעמים יש לי זמן לקרוא
      ואז שאני רוצה להגיב אני חייבת לרוץ לאנשהו והתגובה נשארת איתי.
      אני חושבת שאנו כנשים ואני מאמינה בזה בכל כוחי עולות שלב ומסכימות להשיל את נעלי הפוינט והטוטו אז הנשים שעשו זאת לפנינו -אימהותינו הקדומות עולות אלינו ומחזקות אותנו.
      מביחנתי {ולא איכפת לי כמה זה הזוי}איזודורה שומרת עלייך בדרכך ויודעת מה את עושה…
      ואני מרגישה שעלינו להמשיך את דרכן ולעלות כל הזמן עוד ועוד עד כי לבסוף נהיה חופשיות מבלי לשלם את מחיר הבדידות והכאב כמו שחשו אימהותינו…
      שיהיו עוד תזכורות ועוד תגליות
      וגם אני אשמח לביקור מאיזודורה
      שלך
      הילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× ליצירת קשר ופרטים על ליווי רגשי בהורות