זוג עם בת יחידה בים בשקיעה
אמהוּת,  להביא עוד ילד?

להיות זוג עם בת יחידה זה לא מספיק טוב. בשבילי

"…זוג עם בת יחידה. אחת וזהו. לא. לא מבחירה"…. כך כתבתי בפוסט הקודם. לא מבחירה? בתחושה שלי – לגמרי לא מבחירה. אבל יש מי שיאמר (מבחוץ… מתוכי…) שבתי היא בת יחידה, בגלל מה שאני בוחרת. או בגלל מה שאני לא בוחרת.

אני לא בוחרת לאמץ ילד בחו"ל. אני לא בוחרת לאמץ ילד גדול, או ילד עם נכות, כאן בארץ. אני לא בוחרת לקבל תרומת ביצית. אבל אין לי שום תחושה של בחירה. לא בחרתי ב'תסמונת גיל מעבר מוקדם', שעטה עלי כבר בגיל 35. לא בחרתי לא להיכנס יותר להיריון לעולם. לא ללדת יותר לעולם. לא בחרתי. בכלל בכלל לא בחרתי.

הציעו לי אימוץ, טיפולי פוריות, תרומת ביצית, אבל אני לא מעוניינת

כל מי ששמע במהלך השנים האחרונות, שבהן ניסיתי כל מיני דברים, החל בשיקויים הומיאופטיים, דרך עבודה נפשית ועד יוגה ודיקור, הציע לי רעיונות איך לפתור את המצוקה: שקלתם אימוץ? לא יכול להיות שאין טיפולי פוריות…. מה עם תרומת ביצית? משפחה אומנת? אבל אני בוחרת לא. הנה אמרתי: בוחרת.

ואז הוא קופץ, הקול הספקן, האכזר: "אם זה היה באמת כל כך משמעותי בשבילך, היית בוחרת באחד הפתרונות האלו, לא? כנראה שזה לא כל כך חשוב לך" בום. הנבוט הורד על ראשי. עירפו את ראשה! היא לא באמת רוצה. מי אתה בכלל שתגיד לי ככה ???

אני לא רוצה לאמץ ואני לא רוצה תרומת ביצית מאישה אחרת

אני רציתי להיכנס להיריון, ללדת, לגדל את התינוק/ת שלי. אח/ות לבתי. פשוט. לא, אני לא רוצה לאמץ, אני לא רוצה תינוק/ת מביצית של אשה אחרת, אני לא רוצה פרוצדורה, אני לא רוצה 'פרוייקט חיים'. בוחרת לא. אז מה זה אומר עליי? ומה בעצם אני רוצה עכשיו?

נראה לי שעכשיו כל מה שאני רוצה זה להתאבל, להרגיש את האובדן העצום הזה. אני לא רוצה לתקן את זה באף אחת מהדרכים הידועות לי. אני רוצה נס. אני רוצה להפסיק לקוות לנס.

 לפני כמה חודשים היתה לי שיחה קצרצרה עם חברה. אמא לארבעה. זה היה רגע קשה. מדוכא. היא אמרה לי: "אולי תשקלו בכל זאת אימוץ?" הבכי והכעס חנקו אותי מיד. ניסיתי אחר כך למצוא למה. מה שמעתי בתוך המשפט שלה, שחנק אותי כל כך. חשבתי בהתחלה ששמעתי: "זה לא בסדר שאת לא רוצה לאמץ. זה הפתרון הנכון, איזה מין בן אדם את שלא רוצה לאמץ?!"

אבל כשהסתכלתי עמוק עמוק פנימה הבנתי ששמעתי משהו אחר, משהו מכאיב. שמעתי: "את באמת צריכה לתקן את המצב. את צריכה לתקן אותך. את המשפחה שלך. כמו שזה, זה באמת לא מספיק טוב". להיות זוג עם ילדה יחידה זה לא מספיק טוב. בשבילי.

כתבה: אחת וזהו.

**

אם את רוצה להמשיך לקרוא על ההתמודדות הרגשית של להיות זוג לבת יחידה שלא מבחירה, אז יעניין אותך לקרוא את השיתופים": משפחה שלמה (?) עם בת יחידה וגם באיזו משפחה של 'אבא, אמא, שני ילדים' אני כל כך מקנאה? במידה ואת מרגישה שהיותך אמא לבן או בת יחידים מעסיק או מטריד אותך, אם בעקבות המציאות עולות בתוכך מחשבות ורגשות שלא נוחים או קשים לך, אם היית רוצה למצוא דרך שטובה ומתאימה לך יותר להתמודדות, אז ליווי רגשי לאמהות יכול להתאים לך. את יכולה ליצור איתי קשר הווטסאפ. שלך, לימור.

8 Comments

  • אוסי

    יקירתי, אני מחבקת אותך ורוצה להגיד לך שאת לא "אחת וזהו" את ה- אחת!!!

    לעיתים משהו בוחר בנו הגם שברור לנו שאנו לא בוחרות בו!
    לעיתים יש לנו התמודדיות הבוחנות את היכולות שלנו..
    מסכימה כי יש זמן לאבל וכאב. חווי אותו ותני לו להיות שם רק כך תמצאי את הדרך שלך להמשך.

    לא מכירה אותך אבל מרגישה שאני אוהבת אותך.
    חיבוק גדול
    אוסי

    • אחת וזהו

      מרגישה במקום הנכון.
      הפוסט הזה לא נכתב כל כך מזמן, וכבר אני מרגישה הרבה יותר בנוח בתוך 'אני בוחרת'…
      לא בחירה במובן החופשי והמאושר. בחירה במובן הכאוב, בחירה מתוך מה שיש. הפוסטים הבאים כבר מתבשלים. תודה.

  • אחת וזהו

    לפני חודשיים החלטתי לנסוע לקורס ויפאסה בחצבה. היה מקום רק בקורס של פברואר. נרשמתי. זה הרגיש לי עוד ה-מון זמן. ועכשיו פברואר כאן. בחודשיים האלו עברתי כמה פעמים משמחה והתרגשות ללחץ ועצבנות….הלוך ושוב. ככל שזה התקרב השמחה פחתה. עכשיו היא חוזרת. אני נוסעת.
    אשמח לקרוא את תגובותיכן כשאחזור, ולפרסם את הבלוג הבא. תודה לכולן.

  • אביטבול דוריס

    קודם כל אפתח בחיבוק וחיזוק ענקי יש מיקרים בעולם הזה שלא נבין ולא נדע מדוע לי זה קורה ולכן גם לא נישאל כי תשובה לא נקבל אינני מאמינה גדולה אבל כולנו יהודים ובתוך תוכנו יש אפילו במעט שכאשר הגענו לעולם הזה לכל אחד יש את הייעוד שלו וכנראה ייעודך להביא ילד אחד ויחיד ותו לא יש גם כאלה שגם לא מצליחות להביא לעולם ולו אחד אז עצה לי אליךתקשיבי לנישמע מי ביטנך ולא לנישמע מסובביך הרי הלשון היא ללא עצמות ותמשיך להיתגלגל זכית ולו באחת ויחידה תהני ממנה ותחוי אותה ועימה הנני ילדה יחידה אומנם אומר ואציין בתור ילדה יחידה לא נעים לחיות לבד ולא לחוות שותפים נוספים לחייך לא אומר שאין השלכות שליליות לגדול לבד לאומת אם עוד אחים אבל במיקרה שלך זה כבר לא תלוי בך זה רצונו של הוא במרומים שמנהל לנו את החיים לא כפי שאנחנו רוצים ומתכננים אלא כפי שהוא ייעד אותנו הייתה דוקטורית בבית חולים שניידר לילדים שאמרה לי מישפט שלקחתי אותו לתשומת ליבי לכל החיים אנחנו מתכננים את חיינו אבל יש אחד שהוא מעלינו קובע איך חיינו יתנהלו אז תביני שיש התנהלויות חיים בעל כורחנו ולא בידיינו חיזקי ושימחי במה שיש לך אחת או אחד יחיד ומיוחד !!!!

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

× רוצה להתמודד אחרת עם ההריון ואחרי הלידה?