אמא, כמה את חסרה לי.
אמא יקרה, כבר שנים שאני יודעת שארשום לך את מה שמקנן/מתחולל בליבי, בחיי, בנשמתי, בעצמותיי, בגופי, במחשבותיי מאז שאת לא פה.
אמא, אני עצמי הפכתי לאימא ובכך הפכת לסבתא. הפז"מ האימהי שלי מתארך לו מיום ליום. הנכדה הגדולה שלך תחגוג את גיל 7 בקרוב מאוד והנכד הקטן יותר שלך, יהיה בן 4 בעוד חצי שנה בערך.
אמא, הילדים קיבלו השבוע מהגן ומבית הספר הזמנות לחגיגת יום המשפחה. ואני – אני לא מוצאת מנוחה.
אמא, יש לי כ"כ הרבה מה להגיד והמילים – הן יוצאות לאט ובזהירות. אני יודעת או רוצה לחשוב שאת יודעת הכל. אני יודעת ורוצה לחשוב שאת שומרת עליי ועל משפחתי ואחיי – ילדייך, משפחתך, על היקרים לך מכל.
אמא, אני מתגעגעת אלייך. אני רוצה לשמוע איך היה לך להיות אמא שלי
אמא, יותר מאלף שאלות עלו לי בשנים האחרונות. את בטוח שומעת וגם עונה, אך אני שואלת ומחכה לתשובה, לסימן.
אמא, אני כותבת והבטן מתהפכת. קשה להכיל מחשבות ורגש על אדם שלא נמצא באופן מוחשי, קשה לערבב פיזיות עם ריק, הריק שקיים אצלי עמוק בפנים, החלל שחסר שאף פעם לא יתמלא.
אמא, אלף שאלות לי אלייך: איך הייתי בינקותי? איך היה להיות אמא שלי? האם הנקת אותי? איזה קשיים היו לך בתור אם צעירה? כמה אבא היה מעורב כהורה ל-2 תינוקות קטנים? מתי יצאה לי שן ראשונה? ועוד אינספור שאלות.
אמא, הדמיון עובד ללא הפסקה. אם רק היית, הייתי מניחה על כתפך את ראשי בסופו של יום קשה. אם רק היית, הייתי מחבקת אותך ומקבלת חיבוק אוהב ותומך. אם רק היית, הייתי מתייעצת/נעזרת/ אולי גם לעיתים מתלוננת (כמו כולן).
אמא, אני יודעת שאת צופה בי ומקווה שאת גאה בי
אמא, אני יודעת שאת צופה בי ומקווה שאת גאה. אולי גם לעיתים שואלת, או תמהה על אופי/דרך ההורות שלי.
אמא, כמה את חסרה. האמהות שלי החזירה אותי להיות הילדה שלך, הבת שלך. היום אני אמא של ליאב ועומרי – ששומעת את המילה אמא כמעט 24 שעות ביממה ובכל פעם – מתמלאת ברגשות עצומים של אהבה לילדיה, ויחד עם זה מוצפת ברגשות חמלה על עצמה על כך שלא יכולה לומר כבר מעל 16 שנה את המילה אמא בהקשר האישי שלה. אמא שאוהבת את ילדיה אהבה ללא גבולות, אך לא פעם נתקפת חרדה ופחד – מלא להיות ! אמא שנותנת מעצמה ככל אם אחרת – אך בתוכה יודעת כי היא לא ככל אם אחרת, אמא שמגוננת על ילדיה ככל אם – אך חרדה ליום שבו "תעלם".
אמא, ידעתי עם השנים לבנות לעצמי חומה מגינה. חומה שתגן על הצרכים שלי כאם, על השאלות והתובנות שלי כאם. יש לי חברות מקסימות ותומכות, יש לי דודה מקסימה (גיסתך), אך אין מזור לחסרונך.
אמא. אני אשקר אם לא אומר שכשאני שומעת חברה או מכרה בת גילי משוחחת עם אמה – או קוראת לה, אני מרגישה שנשמתי יוצאת ממני מרוב קנאה. הפכתי להיות שגרירת האמהות – לחברות שלי – המקטרות על אמהותיהן.
אמא, אני מדברת איתך יום-יום,את לבטח יודעת.
אמא, אוכל לרשום, ולרשום, יש לי עוד הרבה לומר.
אמא, אני אוהבת אותך.
יום משפחה שמח.
** מוקדש לכל האמהות שאיבדו אמהות (גם אבות) וחיות את ההורות תוך למידה והסתגלות ומתוך היתמות.(מוקדש באהבה לרינת, אפרת, אמי ואליעד) שולחת חיבוקים ואיחולי הצלחה.
כתבה: מיטל כהן
**
לנשים בהריון ואחרי לידה ללא אם:
להיות בהריון ואחרי לידה ללא אם זו חוויה הורית שונה, מאתגרת ורגישה במיוחד, שלעתים מבקשת התייחסות ייחודית. ההתייחסות הייחודית לעתים מבקשת יותר זמן לעצמך, יותר חיבור למשפחה, יותר אוזן קשבת, יותר תמיכה רגשית ועזרה פרקטית, ובעיקר לא להיות לבד בתוך כל זה.
אני מציעה לך לבדוק את האפשרות להצטרף לקבוצת פייסבוק וקהילה של אמהות ללא אמא, שם תוכלי להרגיש חלק מקהילה שעוברות אתגרים דומים לשלך, ואם את מחפשת מקום להקשבה ותמיכה רגשית, אשמח ללוות אותך. כאן יש את הפרטים לליווי רגשי לנשים בהריון ואחרי לידה, ואת יכולה להיות איתי בקשר, לימור.