אמא, כמה את חסרה לי

מאת :

2 בפברואר 2011 | 18 תגובות

אמא, הילדים קיבלו השבוע מהגן ומבית הספר הזמנות לחגיגת יום המשפחה. ואני – אני לא מוצאת מנוחה.

מתוך אמהות ובנות, לכל אמא

אמא יקרה, כבר שנים אחדות שאני יודעת שארשום לך את מה שמקנן/מתחולל בליבי, בחיי, בנשמתי, בעצמותיי, בגופי, במחשבותיי מאז שאת לא פה.

אמא, אני עצמי הפכתי לאימא ובכך הפכת לסבתא. הפז"מ האימהי שלי מתארך לו מיום ליום. הנכדה הגדולה שלך תחגוג את גיל 7 בקרוב מאוד והנכד הקטן יותר שלך, יהיה בן 4 בעוד חצי שנה בערך.

אמא, הילדים קיבלו השבוע מהגן ומבית הספר הזמנות לחגיגת יום המשפחה. ואני – אני לא מוצאת מנוחה.

אמא, יש לי כ"כ הרבה מה להגיד והמילים – הן יוצאות לאט ובזהירות. אני יודעת או רוצה לחשוב שאת יודעת הכל. אני יודעת ורוצה לחשוב שאת שומרת עליי ועל משפחתי ואחיי – ילדייך, משפחתך, על היקרים לך מכל.

אמא, יותר מאלף שאלות עלו לי בשנים האחרונות. את בטוח שומעת וגם עונה, אך אני שואלת ומחכה לתשובה, לסימן.

אם רק היית פה

אמא, אני כותבת והבטן מתהפכת. קשה להכיל מחשבות ורגש על אדם שלא נמצא באופן מוחשי, קשה לערבב פיזיות עם ריק, הריק שקיים אצלי עמוק בפנים, החלל שחסר שאף פעם לא יתמלא.

אמא, אלף שאלות לי אלייך: איך הייתי בינקותי? איך היה להיות אמא שלי? האם הנקת אותי? איזה קשיים היו לך בתור אם צעירה? כמה אבא היה מעורב כהורה ל-2 תינוקות קטנים? מתי יצאה לי שן ראשונה? ועוד אינספור שאלות.

אמא, הדמיון עובד ללא הפסקה. אם רק היית, הייתי מניחה על כתפך את ראשי בסופו של יום קשה.  אם רק היית, הייתי מחבקת אותך ומקבלת חיבוק אוהב ותומך. אם רק היית, הייתי מתייעצת/נעזרת/ אולי גם לעיתים מתלוננת (כמו כולן).

אמא, אני יודעת שאת צופה בי ומקווה שאת גאה. אולי גם לעיתים שואלת, או תמהה על אופי/דרך ההורות שלי.

אמא, כמה את חסרה. האמהות שלי החזירה אותי להיות הילדה שלך, הבת שלך. היום אני אמא של ליאב ועומרי – ששומעת את המילה אמא כמעט 24 שעות ביממה ובכל פעם – מתמלאת ברגשות עצומים של אהבה לילדיה, ויחד עם זה מוצפת ברגשות חמלה על עצמה על כך שלא יכולה לומר כבר מעל 16 שנה את המילה אמא בהקשר האישי שלה. אמא שאוהבת את ילדיה אהבה ללא גבולות, אך לא פעם נתקפת חרדה ופחד – מלא להיות ! אמא שנותנת מעצמה ככל אם אחרת – אך בתוכה יודעת כי היא לא ככל אם אחרת, אמא שמגוננת על ילדיה ככל אם – אך חרדה ליום שבו "תעלם".

אמא, אני אוהבת אותך

אמא, ידעתי עם השנים לבנות לעצמי חומה מגינה. חומה שתגן על הצרכים שלי כאם, על השאלות והתובנות שלי כאם. יש לי חברות מקסימות ותומכות, יש לי דודה מקסימה (גיסתך), אך אין מזור לחסרונך.

אמא. אני אשקר אם לא אומר שכשאני שומעת חברה או מכרה בת גילי משוחחת עם אמה – או קוראת לה, אני מרגישה שנשמתי יוצאת ממני מרוב קנאה. הפכתי להיות שגרירת האמהות – לחברות שלי – המקטרות על אמהותיהן.

אמא, אני מדברת איתך יום-יום,את לבטח יודעת.

אמא, אוכל לרשום, ולרשום, יש לי עוד הרבה לומר.

אמא, אני אוהבת אותך.

יום משפחה שמח.

מוקדש לכל האמהות שאיבדו אמהות (גם אבות) וחיות את ההורות תוך למידה והסתגלות ומתוך היתמות…………(מוקדש באהבה לרינת, אפרת,אמי ואליעד)
שולחת חיבוקים ואיחולי הצלחה.

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

עוגת השוקולד הראשונה שלי כאמא / אמא

חודש לפני הלידה / אמא לעצמי

אמא יקרה לי / אמא לעצמי

האבל על אמא התפרץ אחרי הלידה/ אמא ויהי מה

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

18 תגובות ל- “אמא, כמה את חסרה לי”

  1. אוסי הגיב:

    וואו!!!!!!!!!!!
    אין מילים.
    חיבוק גדול.

  2. מיטל הגיב:

    תודה אוסי. חיבוק חזרה.

  3. אפרת הגיב:

    אחותי…הרסת אותי לגמרי…

  4. תודה שכתבת ובחרת לשתף.
    קראתי ובכיתי,
    שולחת חיבוק ענק ענק

  5. רינת בן עטר הגיב:

    כפרה עלייך…אוהבת אותך מיליונים….

  6. שושי הגיב:

    לקח לי קצת זמן להצליח להרגע ולהגיב
    את גדולה שהצלחת להביא את הדברים על הכתב
    כתבת את מה שיש לי בלב מאז שנולדו לי שני ילדיי בת 4 ובן 3 חודשים ואימי לא הספיקה להכיר
    אילו הייתי יודעת שילדיי ירגישו כלפיי את מה שאני מרגישה לאימי אז הצלחתי בתפקידי

    חיזקי ואימצי,

    אני מרגישה שכאילו מצאתי אחות שותפה לרגעים הקשים

    תודה

  7. אפרת הגיב:

    תודה שהצלחת לשים הכל במילים.

  8. ליאת הגיב:

    אחרי כל הדמעות שזלגו מעיניי כעת אני מצליחה לכתוב לך שאת פשוט גדולה מהחיים ואני גאה בך!!! באמהות המדהימה שיש בך ובכל מה שאת מעניקה לילדייך המדהימים הן מבחינה ריגשית והן מבחינה חומרית – תובנה אהבה חום ורוך…….
    חיזקי ואימצי ………אוהבת אותך הכי בעולם…. (אפילו הצלחת לרגש את טוש)

  9. שירלי יהלום כהן הגיב:

    עם עיניים מוצפות דמעות חייבת לומר לך שריגשת אותי עד לנימי נשמתי! הצלחת להביע בצורה כל כך יפה אמיתית ומוחשית את האובדן שלך… אך גם מתוך האובדן הזה התפתחת להיות מי שאת היום, ועם תובנות חכמות ונכונות כל כך… בטוחה שאת אמא נפלאה!
    מאחלת לך רק אושר ושמחה.

  10. חני יעקובוב הגיב:

    אוי אוי אוי כמה מזדהה , כאילו אני כתבתי את זה, זהו יום האם הראשון שלי, ויום האם הראשון שאני לא מפסיקה לבכות , לא יכולה ולא רוצה להפסיק, רוצה לכאוב את האובדן ….אמא אמא כמה געגועים ואיזו הרגשת החמצה….מבינה אותך מאוד ומזדהה אין הרבה מילים, כי אין מה שישלים את החסר….

  11. דנה קנטר הגיב:

    לצערי אני מבינה בדיוק מה שאת אומרת. גם אימי נפטרה לפניי הרבה שנים, הרבה לפניי שלאחותי או לי היו ילדים ( כשחושבים על זה היינו ילדות בעצמנו) . אני מתגעגעת לאמא שלי כמעט מידי יום ותוהה איך היה אם היא הייתה פה, וכמה היא הייתה שמחה להכיר את הנכדים שלה אבל… אני מספרת לילד שלי על סבתא שלו,סבתא רחל שהייתה רופאה וכלכך אהבה ילדים אבל הוא קטן מידי מלהבין אז אני מנסה להיות לו אמא כמו שאמא שלי הייתה לי .

  12. מיטל הגיב:

    תודה על כל התגובות המרגשות….מחמם את הלב תחושת ההזדהות העצומה הזו….

    אשמח אם תפיצו…………..בטוח שיש עוד אימהות שצריכות לקרוא………….

    לימור, תודה על שנתת את הבמה……………..

  13. שירן הגיב:

    שתדעי מאמי אני אוהבת אותך המון המון……….
    את אדם מאוד חזק אני לא מכירה אנשים כמוך………
    מי ייתן שתמיד תהיי מאושרת עם משפחתך…….
    שתזכי לראות את את נכדייך ונינייך בעזרת השם…….
    ותמדי תמיד תהיו בריאים…נשיקות

  14. אורנה הגיב:

    רק להגיד תודה שהצלחת לנסח בצורה כל כך מדוייקת את מה שאני מרגישה כל יום

  15. מיטל הגיב:

    לכל הבנות שהגיבו על הPOST…מה דעתכן להזיז עיניינים קדימה….לכולנו מכנה משותף מסויים….ולהיות אם ללא אם הוא כן BIG DIL…ומי כמוכן יודע כמה זה BIG DIL…ויש ההממווווןןןןןןן מה לדבר על זה בינינו….
    למי שיש רעיונות – אשמח לשמוע……
    cohen.home@gmail.com
    או בפייסבוק – מיטל כהן (כהן-ברו)

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אמא ספורטיבית !! בנגיי, וולטרן, כרית חימום וחיוך גדול

מאת : ליטל אוהב ציון

27 בינואר 20118 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא

לפני שבועיים כתבתי איך אני וספורט לא ממש חברים טובים, תיעדתי את רשימת מנויי לחדרי הכושר בסביבה ויכולתם אפילו להציץ אל ארון הבגדים שלי למדף בגדי הספורט שלרובם עדיין מחובר טיקט….. על הטור הזה קיבלתי הרבה מיילים ושיחות טלפון מחברים, בעיקר חברות, שצחקו ובעיקר הזדהו…וכאילו קיבלו ממני אישור להתבטל….

הפחד הגיע והתחיל לחלחל כבר בבוקר שאחרי הלידה – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

19 בינואר 20115 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

אחרי הלידה, ההתאוששות והפרידה מהמשפחה, הגעתי למחלקת היולדות בשעה 21:00. בבוקר הציף אותי פחד, פחד גדול עמוק וסודי – האם אצליח לזהות את הבת שלי ? צעדתי לכיוון חדר הילודים, הגוף כבד וכואב מהטראומה של אמש (הלידה) והראש עובד שעות נוספות. בחשש נכנסתי לחדר ולהפתעתי, ברגע ראשון קלטתי אותה, ילדתי היקרה, "הנה אמא שלך זיהתה אותך, […]

אמן אמן שזה לא הריון- העולם השתגע!!

מאת : רינה רונן

20 בספטמבר 201111 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

הרגשתי שהעולם משתגע – אני מחכה לתשובה לבדיקת הריון? השתגעתי? ואני יושבת ומתפללת לאלוהים שחלילה זה לא יהיה הריון?

עשיתי הרבה תטא הילינג בלי להתחשב בטובתי העליונה והגבוהה ביותר- ישר ציוויתי- אלוהים שלא יהיה הריון, רק לא הריון!!!