חשבתי שיש לי סיכוי לבת אחרי 2 בנים שהיו לי, והרגשתי אכזבה ענקית שגיליתי שיצא לי שוב בן שלישי. חשוב לי לכתוב על אכזבה ממין העובר, כדי שתדעו שאתן לא לבד ושיש דרך להתמודד עם זה. 

יש לך מאז שאני זוכרת את עצמי, רציתי שתהיה לי בת. רק בת אחת, וכל השאר לא משנה. העיקר שתצא בת.

בת – עם קוקיות בשיער.
בת – שה-כ-ל אצלה יהיה ורוד.
בת – שתשב לצייר איתי ונלך יחד לשופינג.
בת – עם גרבי מלמלה ונעלי לכה אדומות.

בהריון הראשון והשני חשבתי שיש סיכוי לבת, אבל יצא בן

 בהריון הראשון חשבתי שיש סיכוי לבת, אך יצא בן. חמותי חזתה זאת מראש. אמרה לי- "בטוח יהיה לך בן!" וכך היה.

ילד ראשון זה לא ממש משנה מה יוצא. העיקר שיהיה בריא. כמובן שמחתי, התרגשתי, מכל החוויה של האימהות בפעם הראשונה, וכמובן יצא בן מקסים! אך בסתר ליבי, המשכתי לקוות לבת.

בהריון השני שוב חשבתי שיש לי סיכוי לבת, אפילו קצת יותר, הרבה יותר, אך איכשהו ליבי אמר לי שזה שוב בן. וגם חמותי שוב ניבאה לי בן.  תראי שיצא לך עוד בן, בטוח! ואכן צדקה. יצא שוב בן. הפעם התאכזבתי. יצאתי מחדר הרופא לאחר השקיפות העורפית בשמחה מהולה בעצב- שוב בן, אך העיקר שהוא בריא!!!

בן מקסים! באמת! ואני לא סתם אומרת כי אני אמא שלו (אני לא משוחדת בכלל…) אבל בלי קוקיות ובלי ורוד.

בהריון השלישי אמרתי: יש לי סיכוי לבת אחרי 2 בנים. הקפדתי על ימים ותנוחות ועשיתי הכנה רוחנית

בהריון השלישי, אמרתי זהו. עכשיו יש לי סיכוי לבת אחרי 2 בנים. בטוח תצא לי בת! קראתי מרשמים לתזונה, התעדכנתי בטבלה הסינית המנבאת את מין היילוד, הקפדתי על ימים ותנוחות וטמפ' והכנה רוחנית ונפשית והתכווננות ומחשבות ורודות! אפילו חמותי אמרה שהפעם היא לא יודעת מה יצא. אמא שלי הלכה לאיזה מנבא ידוע- שניבא בת.

הכל היה מוכן ומסודר. אפילו שם מושלם לבת חיכה בהמתנה, ואז הלכתי לשקיפות העורפית, הרופא שאל אותי מה יש בבית, ואמרתי 2 בנים. אז הוא שאל אם שלחתי הפעם את בעלי לקורס הכנה  לבנות? ואמרתי שלא, אך נקווה לטוב. עוד הייתי אופטימית.

הרופא אמר:"יש לך בן שלישי". באותו רגע משהו בי התמוטט

אחרי 5 דקות ארוכות של בדיקה- כולי במתח מקשיבה בחצי אוזן על ההסברים מסביב, הוא אומר לי- היית צריכה לשלוח את בעלך לקורס.. יש לך בן.

באותו רגע משהו בי התמוטט. כל התקוות, המשאלות, הציפיות קרסו. כבר לא הקשבתי לאף מילה שאמר אח"כ… במעורפל הבנתי שהכל בסדר, אבל  המחשבות כבר התרוצצו להן- זה בן!

עוד בולבול, עוד ברית, עוד בגדים כחולים ואפורים,  עוד כלי תחבורה בכל הגדלים, עוד מאה כדורים שמסתובבים בין הרגליים, עוד עוגת יום הולדת בצורת מגרש כדורגל.

דווקא ניסיתי בובות וקניתי מטבח לשחק, והראיתי להם את סינדרלה והיפהפייה הנרדמת, וקניתי בגדים אדומים, ועשיתי להם קוקו בשיער,  אבל אין מה לעשות, הגנים עושים את שלהם- והכדורגל, פיראטים, סמי הכבאי וספיידרמן ניצחו, ובגדול.

ו-3 ילדים זה בחלט מכובד, ולא נראה לי שיהיו עוד…ויצא עוד בן…

יצא שוב בן: אני מתביישת להודות, אבל הפעם בכיתי ממש

יצאתי מהבדיקה, והפעם- אני מתביישת להודות- בכיתי. בכיתי ממש. כל הדרך הביתה. בכי תמרורים. בכי שהכיל בתוכו את האכזבה והצער וההפסד של כל הוורודים שתכננתי לקנות.

ותוך כדי הבכי, אני אומרת לעצמי- איזה מטומטמת אני. מה אני בוכה? מה אני מרגישה אכזבה ממין העובר? אני צריכה להודות שהעובר בריא, ושיש לי ילדים כאלה מקסימים ובריאים! ומה זה משנה מה המין, העיקר הבריאות! העיקר שבורכתי בילדים!

וכעסתי על עצמי שאני בוכה. אבל לא הצלחתי לעצור את הדמעות… הן פשוט יצאו. ויצאו. ויצאו… כשהגעתי הביתה- הפסקתי לבכות. החלטתי שיותר אני לא בוכה! ובאמת מאז לא בכיתי… אבל בלב נשארתי עם אכזבה גדולה.

כל המשפחה והחברים מיד ניסו לנחם אותי. כשסיפרתי להם מה יצא, הם אמרו: "לא נורא, העיקר הבריאות". הם התכוונו לטוב אבל המשפט הזה כ"כ הרגיז אותי… מה לא נורא? לא אומרים 'לא נורא' כשמבשרים על תינוק. צריך לומר 'יופי, נפלא, מזל טוב!'

אכזבה ממין העובר: רציתי להגן על העובר שלי, כדי שלא ירגיש לא רצוי

ופתאום התעשתתי, רציתי להגן עליו מפני האכזבה שלי, לא רציתי שחלילה ירגיש שהוא לא רצוי, והחלטתי שיותר אני לא עצובה! צריך פשוט לשמוח שבא תינוק!!!! אפילו שהוא בא עם בגדים כחולים…

גם היו לי כמה חודשים טובים להתרגל לרעיון, לעבד אותו בראש ואפילו לקבל אותו… רק אמרתי לבעלי שעכשיו צריך לקנות כלבה הביתה- שתאזן קצת את יחסי הכוחות.

יצא בן שלישי מקסים! כשהוא יצא. ההתאהבות היתה מיידית! כל העולם ומלואו היה בתינוק היפהפה הזה ! ושכחתי לגמרי שהוא "בן". כי זה היה כל כך לא חשוב פתאום, .ומאז האהבה אליו רק מתעצמת וגדלה.

ואני- אני שמחה! יש לי שלושה בנים, נפלאים ומקסימים, שלא אחליף אותם בשום בת שבעולם!

רק שחברה מבשרת לי שהיא בהריון עם בת- אני שמחה  סוף סוף יש לי תירוץ להסתובב באגף היפה, הגדול והורוד! של החנויות….

** כתבה: אמא ל 3. המייל שלה: yahalom55@hotmail.com

איך להתמודד עם אכזבה ממין העובר?

אם גילית עכשיו את מין העובר ואת מרגישה אכזבה, את לא לבד. הנה מילים שיכולות לתמוך בך:

ואם את כבר יודעת את מין העובר מספר חודשים, ועדיין מרגישה אכזבה. גם אז, את לא לבד. הנה כמה מילים עבורך:

האם אכזבה ממין העובר פוגעת בקשר העתידי עם התינוק או התינוקת?

אולי יעניין אותך גם:
"זה קרה לי, ובגדול" – על אכזבה ממין העובר