איזה יום שמח לי היום.
יש לי כל כך הרבה מה לספר לכן, על כל הקצוות שהשארתי פתוחים בפוסטים הקודמים. היו כמה התקדמויות מדהימות השבוע….
אבל,
אני לוקחת פאוזה ברשותכן,
כי הדבר שבא לי לדבר עליו הפעם,
זה היום הולדת שנה של תינוקי שלייייייי!!!
אני לא מאמינה שעברה שנה…
אני יודעת שזה נשמע הדבר הכי קלישאתי לומר, אבל אני באמת לא מאמינה.
וזה לאו דוקא מהמקום המחוייך והרומנטי של אם מרי- פופינסית שמתרפקת על ימי האימהות הראשונים,
זה בא ממקום שיש בו (היום) כיף עם האמהות, ויש בו הנאה מהילד, ויש בו את ההרגשה שהוא באמת באמת ה- אוצר שלי,
ואת הידיעה שהוא הכי הכי הכי שבעולם 🙂
(איזה כיףףףף שהגעתי למקום שאני אומרת את הדברים הללו)
אבל זה בא גם ממקום נוסף.
מאותו מקום שלאורך השנה החולפת נשבר בי משהו לא פעם.
היו רגעים שהרגשתי שהזמן פשוט לא זז. קפא מלכת.
היו רגעים בהתחלה שהקושי, והעייפות וההסתגלות לסטטוס החדש היו פשוט לא ניתנים להכלה.
אני זוכרת לא פעם, כשהייתי מאד עייפה, או עם תינוקי צורח, ומישהי יושבת לידי בשיא השלווה ואומרת: ”אין…תהני מזה…. זה עובר כל כך מהר….” והדבר היחיד שבא לי לעשות זה לחנוק אותה במו ידיי….איזה מהר?! את שפויה?!
אז אני באה לומר שלי באופן אישי, זה לא עבר מהר. אבל הדבר הבאמת מפתיע, זה שזה גם לא עבר לאט כמו שחשבתי….
מבינות מה אני אומרת?
זה עבר בדיוק במהירות הנכונה.
כזו שאפשרה לי להסתגל, ללמוד, לראות שלאט לאט אני גם גדלה כאמא, אבל גם כאדם, כאישה.
ראיתי שהבחורה הכיפית, הצחקנית, הסקסית, היצרית, החברותית, לא נעלמה, לא השתנתה- פשוט נוסף לה רובד. וזה נהדר. זה נהדר כי בלי הרובד הזה לא הייתי יודעת לכוון את עצמי למקומות החדשים והנפלאים שמצאתי,לא הייתי יודעת איך לעשות את השינויים שהשגתי, שינויים מדהימים! כאלה שקשורים לחיצוניות, למטרות, לקריירה.
בלי תינוקי לא הייתי מקבלת את הדברים האלה.
בכל אופן, היום הולדת עצמו היה כיףףףףףףף :). באמת שלא ציפיתי. יצא צירוף מקרים מעצבן שפתאום לזה נתקע הרכב, וזאת מתעכבת בעבודה ו…..אוף. גם לילה לפני תינוקי הקיא כל הלילה והעלה חום ממש גבוה, וכבר רציתי רק לבטל. למזלי, אמא שלי שכנעה אותי לא לעשות כן. היא הכינה שולחן מדהיםםםםם כולל מטעמים מכל טוב, ובסופו של דבר באו החברים, הביאו מתנות מושקעות וברכות מקסימות- שזה האמת הכי כיף לקבל, ישבו, צחקו, אכלו, נשארו בסופו של דבר לתוך הלילה ופשוט היה כיףףףףףףף 🙂
זה אולי ישמע מטופש, אבל כל כך עשה לי טוב שלאורך הערב והלילה כמה חברים זרקו בצחוק: “ אם ככה הוא חוגג את גיל שנה…בטוח הילד הזה ידע לחגוג כמו אמא שלו"….
טיפשי נכון? 🙂
אבל לא אכפת לי….כל כך הייתי סגורה על זה שמאז הלידה, מאז שאני כבר לא בליינית כזאת גדולה, לא ספונטנית כמו פעם, הייתי סגורה על זה שאנשים רואים בי מעין מישהי חמודה, אך יבשה שפעם היתה תוססת והיה לי כיף לראות שעדיין, הקסם לא נעלם לגמרי, אנשים עדיין מקשרים את הדמות עם כיף וחגיגות.
ובזכות תינוקי היום גם יש לי חלומות וכיוון כל כך הרבה יותר ברורים.
לפעמים, כשמאד נוח לנו, אנחנו לא נזיז את עצמנו. גם אם ברור לנו שהנוח הזה לא בהכרח לטובתנו.
לי היה מאד נוח וים של כיף, ואני ממש לא מצטערת על זה, שלא יהיו טעויות. זו היתה תקופה מדהימה שחוויתי וניסיתי ולא הייתי משנה בה כלום, אבל הדבר שהיה חסר לי זה כיוון. תמיד הייתי אחת שמצטיינת בלימודים, אבל במעשי- לא מוצאת את הדרייב. ובזכות תינוקי הבאתי את עצמי לתהליך שמיקד אותי.
מאד.
היום יש בי את הכיף, והרצון לחגוג, ולבלות, ולהכיר, ולטייל, ולחוות ויש בי גם את זאת שמצאה גרסה משופרת של עצמה.
שחותרת בפוללללל גז ליעדים שלמדה להציב…..להגשמת חלומות.
איזה יום שמח לי היום!!!
גדלנו בשנה!!!
וגדלנו…. 🙂
עוד אמהות חגגו איתנו יום הולדת:
אמא בת שמונה / לימור לוי אוסמי
היומהולדת הראשון לאמהות שלי / שירה דרוקר
מזל טוב ילד שלי / יעל אוריאן סלנט
* לבלוג של הכי אמיתית
גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.