אמהוּת,  להביא עוד ילד?

פחד לפני ילד שני

אני מפחדת.

אני מודה, אני מפחדת פחד מוות.

לא מהלידה עצמה ולא מהכאבים. מהתהליך שלפני ואחרי.

 

ההריון הקודם היה קשה. היה לי קשה נפשית. לא התרגלתי לעצמי, לא אהבתי את עצמי, לא מצאתי את עצמי.

לא יכולתי לישון, לאכול, לנשום. הרגשתי שאני נחנקת. לזה התווספו חוסר התחושות. לא התחברתי אליו, לבייבי. לא הרגשתי שום קשר אימהי או אחר אליו. הייתי מוצאת את עצמי יושבת ורואה בראש את הסצינה מהנוסע השמיני, שהיצור מתפרץ לה מהבטן החוצה.  ההרגשה הזו התעצמה עם כל משפט "נו, מתרגשת?" ואני בחורה חזקה, סגרתי את העולם בפני ובפני התחושות שלי. כלפי חוץ הייתי מדקלמת את התשובות שמקובל לתת. "בטח…". ללחץ הזה התווספה כל בדיקה אפשרית לפי הספר… כולן יצאו תקינות, אבל ההמתנה לכל בדיקה ולכל תוצאה גמרו אותי סופית.

ואז הגיעה הלידה. הכנתי את עצמי לזה שזה לא קל, ואולי לא נעים, אבל חוויה. ילדתי בלידה ללא אפידורל, לידה מכשירנית. הדבר הכי טראומטתי שעברתי בחיי. הרגשתי שהצוות היה לא מקצועי וניהל מאבקי כוח וידע על חשבון רגלי הפתוחות לפניו. הרגשתי שלא מקשיבים לי. הרגשתי לבד.

הדבר שהיה לי הכי חשוב בעולם זה להניק. את הבייבי לא קיבלתי, אלא רק יומיים אחרי עקב לידה מכשירנית, מים מקונייאלים וצהבת נורא גבוהה. כשקירבתי אותו אליי בניסיון כושל להניק הוא צרח. אז הרגשתי בתחתית הבור. הילד שלי, שאמור לאהוב אותי ללא תנאי ואני אותו, לא מוכן שאני אחלוק איתו את האקט הכי אימהי ואינטימי בעייני שיש.

 

אני כבר חושבת על ילד שני. ורוצה אחד בכל מאודי. ופוחדת. פוחדת פחד מוות לחוות את אותה החוויה. ההנקה היא עדיין אחד הדברים שהכי חשובים לי ואכולת חששות שגם בילד הבא זה לא יקרה.  מפחדת מצוות רפואי שלא קשוב אליי. שלא מבין אותי. שמתווכח לי מעל הראש בעוד הבייבי בירידות דופק דרסטיות בכל ציר.

מפחד מההגעה הביתה והתסכול של תחושת הכישלון עוד לפני שהתחלנו. עוד לפני שבכלל נקשרנו.

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

בשם אלוהי השחלות/ לי-את דנקר

מאוד קשה לי עם השעון שמתקתק / אביגיל

לא מסוגלת לחשוב על להביא עוד ילד לעולם / אמא אנונימית

תביאו שניים, תביאו שלושה, תביאו ארבעה ילדים / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים לקראת ובתהליך ההורות

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

9 Comments

  • Avatar

    אמא אחת

    היי אמא
    הפחד שלך ברור ומובן. הסברת אותו כל כך יפה. היה לי עצוב לקרוא אותך אבל אני חושבת שאת בדרך הנכונה, שאולי מפה דווקא מהחויות הלא קלות שעברת, תוכלי בפעם הבאה להתנהל אחרת.
    נכון שלא הכל תלוי בך.ובעיני זו ידיעה שמאד משחררת אותנו בתור אמהות שנוטות לקחת תמיד את האחריות והאשמה בעקבותיה…
    בכל מקרה אני פה מקשיבה..תמשיכי לכתוב זה משחרר. זה עוזר לעבד את הדברים. להבין מה את רוצה ומהרצון הזה להאמין שבסבב ב', בילד הבא הדברים יהיו אחרים. את כבר תהיי אחרת.

    אמא שמבינה אותך מאד.

  • Avatar

    אימוש

    היי אמא,
    יכולה להתחבר מאוד לחששות שלך משום שאנחנו נמצאות באותה נקודה.גם אני אחרי לידה טראומטית ואחרי קיסרי, בעיות ל"ד עם התקפים ודכאון ועוד…ועדיין רואה את הילדה שלי ורוצה עוד כמה כאלו (((: למרות הקשיים של הגידול והחינוך…ואני עוד עושה זאת ללא עזרה כמעט… ולי יש פחדים גם מההריון+לידה ופוסט לידה ורק להישאר בחיים מתחוך תחושת אחריות לילדה שלי ….ועדיין…הילדה היא זו שמוחקת הכל וגורמת למחשבות המקוריות לצוץ (((:

  • Avatar

    אילת

    אני ממש מבינה אותך לא פשוט לעבור מה שאת עברת.
    נראה לי שאת לוקחת אחריות במצב שלא אפשרי.וזה מלחיץ כי אי אפשר לקחת אחריות בלידה. כל רגע משהו יכול להשתנות לטוב /לרע.
    הבטחון צריך להיות בבורא העולם שנמצא איתך ברגעים האלו והוא עוזר לך במצב. תורידי את הלחץ מעצמך ותתני מקום ל מלך העולם. תבקשי במילים שלך ותרגיעי את עצמך כי את בידיים טובות.
    גם חברה טובה יכולה מאוד להרגיע. יש ספר שנקרא הכנה רוחנית ללידה. לי הוא מאוד עזר בזמן הצירים והלידה להרגע יש שם תרגילים וחשיבה ללידה. תנסי השיג את הספר ולהתאמן בו.
    תזכרי שאת שותפה בדבר הגדול ביותר להוריד נשמה לעולם. והילד הזה יגדל ויעשה המון אור בעולם!בזכותך!

  • Avatar

    עינב בן יוסף

    אמא יקרה
    ריגשת אותי בכנות שלך, גם לי היו שני הריונות מאוד קשים, מהולים בפחדים מכל הסוגים , אחרי הלידה הראשונה , השבועות הראשונים היו כל כך קשים, 3 חודשים כמעט ולא ישנתי, ולא כי הקטן היה בעייתי, אני הייתי כל כך בלחץ מגודל האחריות , לקח לי זמן לחזור לנשום, להתחבר וקצת להרגע
    אחרי הלידה השנייה ציפיתי למשבר, לטירוף קל… והמשבר לא הגיע, אני יכולה כמעט להבטיח לך שבילד השני הכל שונה, את אחרת, בטוחה, הכל ידוע, הדרך מוכרת, את תהני מהר יותר
    מאחלת חוויה מתקנת בהריון ובלידה, תמשיכי לכתוב, לפרוק, יש מי שמקשיב

  • Avatar

    אמא צעירה

    נמצאת בדיוק במקום שלך,פחד,פחד מעוד 5 חודשים במיטה,חיה מעירוי לעירוי,בלי להתאפר בקושי להתקלח,שנאה עצומה לאוכל,למגע,פחד מעוד דיכאון הריון,מעוד דיכאון אחרי לידה,פחד מעוד כאבים מתפרים פנימיים וחיצוניים,פחד מעוד שנה של לקום כל שעתיים ,ברצף!,פחד מעוד דרך ארוכה כמו הגיהנום לשיקום עצמי, פחד שוב לשכוח מי אני…ופחד ממה יגידו…

  • Avatar

    רחלי פומפס

    שלום יקירה .
    איזה יופי את כותבת , משתפת , מתחלקת . מתרגשת לשמוע .

    אין לך מושג כמה שותפת לצרה ישנם בקרבינו .

    תהיה חזקה .

    בתור תומכת כאיש מקצוע . תרומתי לשיפור הרגשתך ולו במעט .היא ההמלצה להמשיך לדבר ולקבל לקראת הלידה עזרה כול שהיא .

    חיבוק חם

    רחלי פומפס

  • Avatar

    יפעת

    הי.
    מאוד איתך. רק עכשיו כמעט שלוש שנים אחרי אני מתחילה להרגיש ניצוצות של "אני" בתוך כל הסיטואציה האמהית המשפחתית המקצועית…ועכשיו שמתאים להמשיך הלאה אני קפואה ומפחדת או אם לדייק מוכת אימהומשתתפת כמעט בכל מה שכתבת. ולפני שבועיים פתאום קמתי בבוקר עם תשובה. התייאשתי. הגעתי למסקנה שהתחושות האלו הן כל כך עוצמתיות שאין לי דרך לשאת אותן או לפייס אותן. הגעתי למסקנה שאם אני רוצה להמשיך הלאה אני צריכה להגיע ללב דרך הראש ולא ההיפך כמו שתמיד עשיתי. החלטתי מה התאריך שבו אני מתחילה לנסות כי החלטתי שאני רוצה שלילד שלי תהיה אחות או אח או שניהם. ואני רוצה עוד ילדה או ילד אחד לפחות. לעכשיו אני מתעלמת, כשאהיה על הרכבת שוב אתמודד עם מה שיגיע. לא יודעת איך ולא מתעסקת בזה. אני מאמינה שאני היום חכמה יותר ומורכבת יותר בזכות זה שאני אמא אז זה בטח יעזור לי איכשהו…:-)
    שלוח חיבוק חם ומחזק.

  • Avatar

    ד.ד.

    אני כל כך מבינה. הילד שלי עדיין קטן, ועדיין אני מפחדת מהרגע הזה. שאני אחליט שצריך עוד אחד. אני אומרת אחליט כי לא נראה לי שזה יבוא מהלב, אלא מהשכל. הלידה בהחלט היתה הטראומה הכי נוראית שעברתי בחיי, טיפולי הפוריות, הדיכאון שאחרי. ואני אומרת לעצמי, שזה בסדר, ילד אחד. שאם אני לא אהיה מסוגלת לעבור את הדרך הזאת שוב, זה לא יהיה נורא. אני בטיפול אצל פסיכולוגית, אבל רחוקה מלהשתחרר מהטראומה הזאת. אומרים ששוכחים. הלוואי שיכולתי לשכוח. חיבוק חזק ובהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ