אחרי לידה,  הנקה

גמילה מהנקת לילה | זה מרגיש כמו פרידה ראשונה

 

זה מרגיש כמו פרידה ראשונה.

נגה בת שנה ושלושה חודשים. זה לילה ראשון בלי הנקת לילה. עוד אפילו לא גמילה מוחלטת מהנקה, למרות שגם זה כבר באופק. אני לא מצליחה להירדם. חרדה מהבכי שעוד יבוא, מהכעס שלה, מתחושות האשמה שלי, מהריבים הפוטנציאלים עם בן זוגי. אבל מעל הכל, מרגישה שאני עומדת בפני הפרידה הראשונה מהבובה שלי, פרידה שטומנת בחובה, כמו זרע, את עץ הפרידות שעוד יבואו ככל שהיא תגדל. אני יודעת שזה נכון לה, לי, ולאבא שלה. אני יודעת שהגיע הזמן.

כבר כמה ימים מהדהדים לי בראש שרידים של שיר שלמדתי בעל פה פעם, כשלמדתי לבגרות באנגלית. נשארו לי רק 2 מילים ממנו בזיכרון, ותחושה מעומעמת על מה הוא מדבר. סוף סוף הצלחתי למצוא אותו בגוגל. השיר, של C Day Lewis שנקרא Walking Away נגמר במשפט

 

Perhaps it is roughly

Saying what God alone could perfectly show –

How selfhood begins with a walking away,

And love is proved in the letting go.

 

אני נפרדת יחד עם נגה מהנקת הלילה, ויודעת שיהיו עוד כל כך הרבה רגעים כאלה. רגעים של גדילה, של נפרדות, של עצמאות שלי ושלה. ואני כל כך מקווה להצליח להיות האמא האוהבת שאני רוצה להיות ולתת לה לגדול. וכל כך רוצה לחבק אותה חזק ולהשאיר אותה בחיקי, קטנה, תלויה בי, רק שלי. רוצה שתגדל ותפרח, ותהיה כל מה שהיא רק תרצה, ומפחדת מזה כל כך. אני אוהבת אתך נגי שלי. מקווה שנעבור את כל הפרידות האלה בשלום , ושנמצא יחד את המקום שלנו יחד. תמיד.

 

עוד אמהות כותבות:

לבד במלכודת ההנקה / אמא מניקה

יכול להיות שההנקה היא לא חלום האמהות שלי? / אוסי הורביץ

צריך תנאים להנקה / אוסי הורביץ

אמא בקליטה / הילה גלסר

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ