שמונה ימים אחרי לידה.
עם עייפות מטשטשת חושים,
היא מקהה את מוחי והכל נהפך לכתמים.
על הרצפה כתמי לכלוך מטרידים
בסדין כתמי פיפי של תינוקת זעירה
ודמעות המותירות כתמי מליחות משתלבות בהרמוניה מוזרה עם כתמי החלב על החולצה…
ומתחתם, מסתתרים כתמי זיכרון האינפוזיה- פראיים וצהובים סגולים..
שמונה ימים אחרי לידה.
העור מתחיל כבר להחלים,
הנפש בוחרת לראות הכל חלקים- חלקים
כתמים- כתמים.
הנה אנו נרפאים.
רק לאט.