עייפות אחרי לידה וקושי להירדם בלילה – למה זה קורה?

"אני כל כך עייפה, למה אני לא מצליחה להירדם?
אני גמורה, הגוף שלי גמור, אני מפנטזת על שינה, אבל איך שאני מגיעה למיטה, המחשבות לא מפסיקות לרוץ.  

אני חייבת לישון, אבל המחשבות לא עוזבות:
הייתי סבלנית היום?
הוא אכל כמו שצריך?
הייתי פעילה איתו?
התייחסתי אליו מספיק?

והלילה, מה יהיה בלילה? 
האם הוא יקום כל שעה ? 
האם הוא יצרח? 
אולי הוא יהיה רגוע הפעם? 
שאני אעיר את X או לא אעיר אותו? גם לו יש יום קשה למחרת. 
ואם אני לא אסתדר בלילה, מה אני אעשה? 

המחשבות שלי רצות, דוהרות, ואני גמורה. רק רוצה לישון"

- מתוך הקליניקה -

כל הנשים שפגשתי אחרי לידה והיה להן קושי להירדם בלילה, לא הבינו למה זה קורה להן, למה הן ככה.

זה לא נשמע להן הגיוני שיש פער כזה בין הגוף העייף והמותש, לבין חוסר היכולת להירדם. איך זה יכול להיות שהן כל כך עייפות, אבל נשארות ערות בלילות? הפריע להן שהן לא מבינות את עצמן.

אז, בואו נעשה קצת סדר.

הגוף נמצא במצב דריכות וכוננות לאורך היום

בחודשים שאחרי הלידה הגוף והנפש נמצאים במצב של עוררות גבוהה.

הגוף כאילו נמצא במצב "כוננות" ומפעיל את המערכת הסימפתטית – זו שאחראית על הפעולה, העירנות, ההתמודדות עם איומים ואתגרים- כדי לתפקד ממש טוב.

הגוף נמצא במצב של כוננות, דריכות גבוהה, כדי להיענות לבכי של התינוק/ת, לאתר סימנים של כאב, וכדי לא "ליפול" מעייפות גם כשאת גמורה. אם המערכת לא הייתה בעוררות, אז היה לך קשה לתפקד.

כאן בדיוק נוצר הפער: מצד אחד, הגוף ממש עייף, ומצד שני, יש דריכות מאוד גבוהה.

יש דברים נוספים שמשפיעים על מידת הדריכות של הגוף, כמו:

• כמה התינוק ישן או בכה לאורך היום?
  

• כמה לילות לא ישנת?
  

• האם היה לך מפגש מהנה עם אנשים אחרים או היית לבד? (כשאנחנו עם אנשים שאנחנו אוהבות, אנחנו יותר רפויות).
  

• האם את מאוד מודאגת ממשהו?
  

• האם יש לך כאבים בהנקה או בגוף?
  
• האם מישהו פגע בך?
  
• האם את מתמודדת עם משהו שאין לך פיתרון אליו כרגע?

ועוד ועוד, כמובן.

אחרי לידה- לאורך היום חסרה מנוחה, הפוגה, שיקום, האטה

המערכת של הדריכות והעירנות, המערכת הסימפתטית, עובדת שעות נוספות אחרי לידה.

לפעמים זה מרגיש שאין מנוחה, אין שיקום ואין רגיעה (המערכת הפארא סימפטיתית, מערכת הרגיעה), אלא רק עוד דריכות ועוד דריכות ועוד דריכות. הגוף אחרי לידה מרגיש לפעמים כמו קפיץ שנמתח ונמתח ונמתח ונמתח.

אין הפוגה, אין נשימה, אין הרפייה של הכתפיים והשרירים, אין שקט. יש רק כוננות, רק דריכות, רק מתח, וזה המון המון מתח לגוף (וגם לנפש).

מי שמזהה את עצמה כאישה עם תכונת הרגישות HSP, (אדם רגיש מאוד), יכולה להרגיש את זה במיוחד בתקופה שאחרי הלידה.

כל גירוי- בכי של התינוק, ציוץ שלו, חוסר וודאות, השתנות שמתרחשת בסדר היום, מפעילה יותר את המערכת העצבית שלה, מה שמוסיף לתחושת הדריכות והכוננות.

את המאמר על מהי תכונת הרגישות ואיך היא מתבטאת בהורות, אפשר לקרוא פה.

עם הדריכות של היום, אנחנו מגיעות אל הלילה ומתקשות להירדם

אחרי יום שבו הגוף והנפש נמצאים בעוררות מתמדת, מגיע הלילה- והוא מבקש משהו אחר לגמרי.

הלילה מזמין רגיעה, מנוחה, ביטחון ושקט. כדי שנוכל להירדם, הוא צריך שהמערכת הפאראסימפתטית תיכנס לפעולה — זו שמאטה, מאזנת, ומסמנת לגוף שהכול בסדר עכשיו.

המעבר הזה, מהיום הדרוך אל הלילה השקט, הוא חד במיוחד אחרי לידה. לפעמים קשה מאוד לעבור אליו באופן טבעי, והגוף פשוט לא “נכנע” לשינה.

אם ביומיום הרגיל (לא אחרי לידה) יש גם ככה מעבר בין האנרגיה של היום העירני לבין הלילה הרגוע, אז ביומיום של אחרי הלידה המעבר הזה הוא חד במיוחד, ולפעמים קשה לעשות אותו באופן אינטואיטיבי וקל.

מה שנשים מרגישות הרבה פעמים זה שעד שיש שקט והתינוק/ת שלהן הולך/ת לישון, אז המחשבות מתחילות לרוץ. מחשבות על מה היה היום ומחשבות על מה יהיה בלילה, והמחשבות רצות במהירות במרווח הזה, ש'אמור' להיות בו שקט.

אבל, עכשיו אנחנו מבינות – זה שהתינוק ישן, לא אומר שהדריכות של הגוף נגמרה. כשהגוף בדריכות, זה לוקח זמן לחזור לאיזון, לשקט, לרוגע. זה לא לוקח שנייה, בבת אחת. אנחנו לא מתג הפעלה שאפשר לכבות אותו ולהגיד: "זהו, עכשיו את רגועה ובשקט, כי התינוק ישן'". הגוף עדיין נמצא באיזו דריכות וכוננות, שלוקח לה זמן להתמתן.

לא רק התינוק זקוק לזמן מעבר ('טקס מעבר') בין העירות לשינה, אלא גם את זקוקה לאחד כזה.

לפעמים המעבר ההדרגתי שיעזור להירגע יהיה: מקלחת חמה וארוכה, לדבר עם חברה או עם בן הזוג, לפרוק רגשות בכל דרך, לאכול משהו טעים ומזין, פעילות גופנית מתונה ומרגיעה, חיבוק, מגע, להריח ריח נעים ולנשום אותו עמוקות, נשימות מודעות עם דגש על נשיפה. מוסיקה טובה ומרגיעה – כל מה שמשדר לגוף ולנפש שלכן: "אפשר לנשום, אפשר להירגע, אפשר לעשות הפסקה".

המעבר הזה לא אמור להתרחש בקלות אם אתן לא רגילות אליו, וזה הגיוני אם ייקח לכן זמן להבין מה יעזור לכן להוריד הילוך, ומה יתמוך בכן כשאתן עצבניות ומתוסכלות מזה שהגוף לא נרגע.

הנחייה קולית (הרפייה, מדיטציה) למעבר הדרגתי אל הלילה

יש הנחייה קולית שהכנתי uיכולה לרכך קצת את הדריכות של הגוף מהיום שחלף, ולווסת את הגוף לקראת השינה.

בהנחייה הקולית אני נמצאת אתכן ברגעים האלה, שלקראת הלילה והכניסה לשינה, שלפעמים מרגישים נורא לבד. ההנחייה רגועה ונינוחה ומכוונת לרגע הספציפי הזה של המעבר ההדרגתי בין היום אל הלילה, במיוחד לנשים אחרי לידה.

היא מיועדת למי שרוצות לשמוע קול מרגיע שילווה אותן ברגעים האלה, שרוצות לקבל נראות והכרה למה שעובר עליהן, שרוצות לנסות לנוח ולהרפות את הגוף, בקצב שלהן, לאט, ועם הרבה מקום לנשימה ורוך.

ההרפייה היא כ 25 דקות, ואשלח לכן אותה באופן אישי, לכל מי שמעוניינת.

התשלום הוא תשלום פתוח, לפי מידת הרצון והיכולת.

עם ההנחייה הזו או בלעדיה, מאחלת לכן המון רכות וחמלה לרגעים האלה.

ואם אתן קוראות ועולה צורך לתהליך אישי שרואה את כל הרבדים שלכן, אפשר ליצור איתי קשר.

אמן שיהיה לילה טוב,

שלכן,

לימור לוי אוסמי, מטפלת Cbt-ACT לאמהות.