• להניק מניקה, הנקה, אחרי לידה, הריון, היריון, לידה, תינוקות
    אחרי לידה,  הנקה

    מניקה בשבילי, ולא רק בשבילה

    לא תמיד אני מניקה אותה לפי דרישה. לפעמים אני מניקה כי הציצי שלי מרגיש גדוש. לפעמים אני מניקה כי אני ממש זקוקה לרגע של שקט (אולי הפעם תירדמי?). לפעמים אני מניקה כי בא לי לעצור רגע את כל הטירוף ולהירגע, לתת להורמונים הנעימים להתפשט. לפעמים אני מניקה וכל כך מקווה שהיא תתחבר בקלות ותרצה לינוק, כי אני זקוקה לזה כרגע. אני מבינה יותר ויותר עם השנים כמה ההנקה היא גם…

  • אהבת אם,  אחרי לידה,  עמוד הבית

    "את מוכרת לי מפעם" – או – אני כבר אוהבת את התינוקת שלי?

    נולדה לי בת. וכולם, וגם אני, מאוד עסוקים ב"למי היא דומה". כשיש לה שלוש אחיות גדולות, אז יש הרבה איפה לחפש. היא לא ממש דומה לאף אחת, גם לא לי או לבעלי, גם לא לאיזה סבא או סבתא. היא נראית לי די מכוערת לפעמים. החיפוש הזה, של איזה עיניים מוכרות, או אף דומה, או חיוך או הבעת פנים, אפילו הקפל של הסנטר, הוא כמו רצון גדול למצוא משהו שאני מכירה.…

  • אחרי לידה,  עמוד הבית,  תחושות מגוונות אחרי לידה

    לשחרר או לא לשחרר? זאת השאלה

    מצד אחד, אני מרגישה חופש. ההיפך מתלות, ההיפך מנטל גדול המונח על כתפיי. אני מרגישה שיש כאן שותף אמיתי. אבא מדהים שמסוגל לנהל את המפעל הזה גם כשאני מנוטרלת (דאגה שתמיד מרחפת אצלי מאז שאני אמא - מה יקרה אם חס וחלילה לא אוכל יותר לתפקד? איך ייראו החיים בבית?) הוא עושה זאת בצורה שונה, אבל טובה! ומצד שני, מה? לא צריכים אותי כבר בבית הזה? הכל כל כך  נפלא…

  • אחרי לידה,  עזרה עצמית,  עמוד הבית

    משכב לידה יקר שלי

    שוב זה נגמר לי מהר מדי. כמו לנסות להחזיק חול בכף היד. לא משנה כמה זמן זה נמשך, לא משנה כמה אני מכינה את הכל ואת כולם כדי שיימשך. לא משנה כמה אני מרשה לעצמי לשחרר ולהשתחרר להשתנות, לגדול לבקש ולקבל עזרה, גם אם יש לזה מחיר, אני מוכנה לשלם! זה תמיד נגמר מהר מדי.

  • אמהוּת,  התבוננות עצמית בהורות

    איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים?

    התמונה הזאת תחזיק אותי מעכשיו. ברגעים שבהם אני מאבדת את עצמי היא תזכיר לי. זאת את. זאת האישה שנמצאת שם בתוכך. היא קטנטונת אבל אם תשקי אותה היא תגדל ותגדל, וקווי המתאר של דמותה יתמזגו בשלך. ואני נושמת עמוק. וצועדת את הצעד הראשון בדרך לשם. העלים מתפצפצים תחת כפות רגליי.

  • איפה אני בתוך האמהוּת?,  אמהוּת

    אמא מתקלחת עכשיו

    אמא מתקלחת עכשיו. אמא מתקלחת עכשיו, והמים חמים כל כך, החדר מתמלא אדים וכמעט אי אפשר לראות. מים זורמים על כל הגוף, שוטפים את הלכלוך, מתירים את הקשרים, מרככים את הקשה. המים מרעישים, ואמא כמעט לא שומעת את מה שמחוץ לדלת. את הבכי, את הצעקות, את הריבים. את מה שנפל, ונשבר, ונשפך.

  • אחרי לידה,  חברות ובדידות אחרי לידה,  עזרה עצמית

    נשארתי לבד | אחרי לידה

    אני כועסת. על המדינה, על מקום העבודה שלו. איך מפקירים אותי ככה לבד אחרי לידה ? בלי החצי השני שלי? הוא עצוב. הוא כל כך היה שם בלידה ואחריה. מאוד רוצה להיות חלק מהתהליך הזה שאנחנו עוברים יחד מאז הלידה. תהליך שנקטע כך, באחת, כשהוא חוזר לעבוד. בבת אחת חיי היומיום שלנו נפרדים. מעכשיו כל אחד יחיה את החיים שלו. נצטרך גם לפנות מקום להחלפת חוויות ורשמים. אחרת איך נוכל…

  • היריון,  יומן היריון

    מעקב הריון מהחלומות

    פגשנו אצל מאיה המיילדת כבר פעמיים. הילה, התינוקת החדשה בבטן, ואני. זה מקסים, זה מרגש, זה נפלא, זה כל כך נכון... יש רופא שמלווה אותי בהריון הזה, נחמד מאוד, חייכן, מקבל, פניתי אליו עם המון המלצות שאכן הצדיקו את עצמן מבחינת הנחמדות. לפעמים נדמה לי שהוא יודע איך קוראים לי גם בלי הכרטיס :) הוא שואל לשלומי, הוא מעיין בתוצאות הבדיקות שאני מביאה אליו, מקליד במחשב, מדי פעם מתבדח ומחייך.…

  • היריון,  להיערך ללידה ולהורות,  לידה,  לידת בית

    לבחור מהבטן- האם את מממשת את זכות הבחירה שלך בלידה ?

    הבעיה הגדולה בעיניי היא שבמצב הנוכחי, שבו זכויות נפגעות מדי שעה בחדרי הלידה בישראל ובעולם, יולדות כלל לא מודעות לזכויות שלהן. לא מודעות לכך שמבוצעות בגופן פעולות בעלות השלכות עליהן ועל תינוקן, לפעמים ללא הסכמה מפורשת או תוך מסירת מידע לא מדויק שיוביל אותן "לקבל החלטה" אחרת משהיו מקבלות אם היה בידיהן את כל המידע.

  • היריון,  להיערך ללידה ולהורות

    האם נכון בכלל לרצות דברים בהקשר של לידה?

    אני מרגישה היום כשאני חולה היא כמו שהרגשתי בלידה. אין לי שליטה על הגוף שלי. הוא כואב, הוא חלש, קורים לו כל מיני דברים, ואין לי הרבה מה לעשות חוץ מלקבל את זה. זאת תחושה שדי מבאסת אותי. המחשבה האוטומטית היא – תגידו לי מה לעשות כדי שזה יעבור ואני אעשה הכול! אבל היום, כמו בלידה, הדברים כנראה יקרו מאליהם. זה לא בשליטתי ולא נתון להשפעתי או לבחירתי. אני נזכרת…

  • אחרי לידה

    היומולדת הראשון לאימהות שלי

    הילה חוגגת יומולדת ראשון. היא מקבלת המון תשומת לב ומתנות. אני מרשה לעצמי לקחת קצת תשומת לב לעצמי ולחגוג את היומולדת הראשון לאימהות שלי. שנה שלמה עברה מאז הרגע שבו הפכתי לאמא. בתאריכים חשובים בחיי, בחגים, בשמחות, אני אוהבת לנסות להיזכר – איפה הייתי ביום הזה בשנה שעברה? ובזו שלפניה? וכבר מזמן שהתחלתי לפתוח מדי פעם את היומן ולבדוק. הנה, בתחילת אוגוסט 2010 סיפרנו למשפחה שאני בהריון. ב- 23/11/2010 חגגנו…

  • לידה,  לידת בית

    הלידה של הילה נמצאת כאן

    הלידה של הילה נמצאת כאן, בבית, ברחוב, בחוץ, בפנים. היא כל כך נוכחת כאן בשבילי. כל כך עוצמתית ומרגשת. אני זוכרת אותה יום יום, בצורה כל כך מוחשית וקיימת, למרות שעברו כבר 11 חודשים. היא נמצאת כאן בכל הדברים. המטבח שלנו, שכשהתחילו הצירים עוד אפיתי בו עוגיות, ובמהלך הלידה אמא שלי בישלה בו מטעמים שביקשתי ומילאה את הבית בריחות מוכרים ואהובים, המטבח שבו אני מבשלת כעת אוכל שאוכלת גם הילה…

× איך אני יכולה לעזור לך?