• אהבת אם,  אחרי לידה,  עמוד הבית

    "את מוכרת לי מפעם" – או – אני כבר אוהבת את התינוקת שלי?

    נולדה לי בת. וכולם, וגם אני, מאוד עסוקים ב"למי היא דומה". כשיש לה שלוש אחיות גדולות, אז יש הרבה איפה לחפש. היא לא ממש דומה לאף אחת, גם לא לי או לבעלי, גם לא לאיזה סבא או סבתא. היא נראית לי די מכוערת לפעמים. החיפוש הזה, של איזה עיניים מוכרות, או אף דומה, או חיוך או הבעת פנים, אפילו הקפל של הסנטר, הוא כמו רצון גדול למצוא משהו שאני מכירה.…

  • אחרי לידה,  עזרה עצמית,  עמוד הבית

    משכב לידה יקר שלי

    שוב זה נגמר לי מהר מדי. כמו לנסות להחזיק חול בכף היד. לא משנה כמה זמן זה נמשך, לא משנה כמה אני מכינה את הכל ואת כולם כדי שיימשך. לא משנה כמה אני מרשה לעצמי לשחרר ולהשתחרר להשתנות, לגדול לבקש ולקבל עזרה, גם אם יש לזה מחיר, אני מוכנה לשלם! זה תמיד נגמר מהר מדי.

  • איפה אני בתוך האמהוּת?,  אמהוּת

    אמא מתקלחת עכשיו

    אמא מתקלחת עכשיו. אמא מתקלחת עכשיו, והמים חמים כל כך, החדר מתמלא אדים וכמעט אי אפשר לראות. מים זורמים על כל הגוף, שוטפים את הלכלוך, מתירים את הקשרים, מרככים את הקשה. המים מרעישים, ואמא כמעט לא שומעת את מה שמחוץ לדלת. את הבכי, את הצעקות, את הריבים. את מה שנפל, ונשבר, ונשפך.

  • אחרי לידה,  חברות ובדידות אחרי לידה,  עזרה עצמית

    נשארתי לבד | אחרי לידה

    אני כועסת. על המדינה, על מקום העבודה שלו. איך מפקירים אותי ככה לבד אחרי לידה ? בלי החצי השני שלי? הוא עצוב. הוא כל כך היה שם בלידה ואחריה. מאוד רוצה להיות חלק מהתהליך הזה שאנחנו עוברים יחד מאז הלידה. תהליך שנקטע כך, באחת, כשהוא חוזר לעבוד. בבת אחת חיי היומיום שלנו נפרדים. מעכשיו כל אחד יחיה את החיים שלו. נצטרך גם לפנות מקום להחלפת חוויות ורשמים. אחרת איך נוכל…

  • אחרי לידה,  איפה אני בתוך האמהוּת?,  תחושות מגוונות אחרי לידה

    אני מרגישה שהחיים סוחבים אותי

    הבוקר כשהילה התעוררה והעירה אותי, הייתי עצבנית כל כך. לא הצלחתי לראות עד כמה היא חמודה וחייכנית. רק רציתי לישון. וכמובן שזה לא קרה... אחרי שעה ארוכה של ניסיונות כושלים לחזור לישון, רועי, בעלי, לקח אותה איתו לסלון. נשארתי לבד בחדר. בכיתי. במקום להרגיש שהוא מנסה להקל עליי, הרגשתי שאני בעונש. המחשבה שעברה לי בראש שוב ושוב הבוקר – "אין לי שליטה". אין לי בחירה. בנוגע לשום דבר. אני מרגישה…

  • אחרי לידה

    לא חוזרת לעצמי

    חצי שנה אחרי הלידה, לאט ובהדרגה אני מבינה שכבר לא אהיה מי שהייתי. לא מבחוץ ולא מבפנים. הגוף שלי החלים, כבר לא כואב, כבר יכולה להשתמש בחופשיות בשרירי הבטן שלי, היציבה השתפרה, המשקל חזר להראות מספרים שאני מכירה מפעם, אבל הכול מרגיש שונה. "איזה יופי חזרת לעצמך" אני שומעת הרבה. לא ממש יודעת איך להגיב. להגיד תודה?... אני מבינה שזאת אמורה להיות מחמאה, אבל קשה לי עם הביטוי הזה. כאילו…

× מעוניינת בליווי רגשי לאמהות?