איפה אני בתוך האמהוּת?

‘איפה אני בתוך האמהוּת?’ היא שאלה שעולה בנו כשאנחנו מתחילות להרגיש שקופות, בלתי נראות, מעין כלי סטטיסטי בתוך המשחק שנקרא ‘ההורות’. כשהשאלה הזאת עולה, מעניין להסתכל עליה, לחקור אותה, ללמוד את עצמנו בתוכה.

תעזבו אותי בשקט

אני רוצה חופש.

חופש מהכל.

אני מרגישה בזמן האחרון שאני לא מסוגלת כבר להיות אימא.

שקשה לי.

שאני רוצה להיות לבד.

לבד לבד לבד

קראי עוד »

אמא מתקלחת עכשיו

אמא מתקלחת עכשיו.

אמא מתקלחת עכשיו, והמים חמים כל כך,

החדר מתמלא אדים וכמעט אי אפשר לראות.

מים זורמים על כל הגוף, שוטפים את הלכלוך, מתירים את הקשרים, מרככים את הקשה.

המים מרעישים, ואמא כמעט לא שומעת את מה שמחוץ לדלת.

את הבכי, את הצעקות, את הריבים.

את מה שנפל, ונשבר, ונשפך.

קראי עוד »
קריסה אימהית

קריסה אימהית

ביום שישי האחרון הגעתי לקריסה אימהית.

מינון יתר של אמהוּת.

כזה שלא חשבתי שכבר יגיע, כי הרי אני כבר מודעת ודואגת לעצמי וכאלה.. אבל זה הגיע. גם אליי. כמובן שלא בפעם הראשונה.

קראי עוד »

להיות

רוצה להעלם.

להזרק במדבר ולשמוע רק רוח. לראות את הכוכבים בלילה, להיטמע בהם.

בלי הבכי שמוציא אותי מדעתי. בלי להרים ולערסל ולהרדים ולהניק. בלי לנקות את האוכל שנזרק על הרצפה. בלי לדאוג כמה שהוא רזה. בלי הבלגן בבית שמתחדש כל יום מחדש. בלי לקום בלילות. בלי להיות עייפה.

רוצה להעלם.

להיות גרגר אחד במדבר הגדול, חלק ממשהו, שייכת.

ללא הבדידות שמלווה אותי מאז הפכתי לאמא, החיפוש אחר עיניים פנויות בג’ימבורי או בגינה, אולי יהיה עם מי לדבר, גם אם זו שיחת חולין על בני כמה הילדים. רוצה לחיות בלי העיניים השיפוטיות, המבקרות, המעירות, פשוט חייבות להעיר שצריך להלביש יותר או פחות ואיפה הכובע, ומה, הוא עוד לא יודע למחוא כפיים, כמה להניק ואולי הוא רעב.

קראי עוד »

זהו, נגמר החופש

זהו, נגמר החופש. לא נעים לומר, אבל כל כך חיכיתי לרגע הזה, אני מסיימת את חג החירות השנה בתחושה קשה של עבדות.

איך בכלל הגעתי למצב שהפכתי לשונאת חופשים ? אני, שכל כך חיכיתי שיגיע החופש ובמיוחד חופש פסח שכבר ייתן את הארומה לקראת החופש הגדול.

התקופה הזאת של השנה טעונה בכל כך הרבה סמלים שטופחים על פניי כמו סטירות לחי.

קראי עוד »

אני מרגישה שהחיים סוחבים אותי

הבוקר כשהילה התעוררה והעירה אותי, הייתי עצבנית כל כך. לא הצלחתי לראות עד כמה היא חמודה וחייכנית. רק רציתי לישון. וכמובן שזה לא קרה… אחרי שעה ארוכה של ניסיונות כושלים לחזור לישון, רועי, בעלי, לקח אותה איתו לסלון.

נשארתי לבד בחדר. בכיתי.

במקום להרגיש שהוא מנסה להקל עליי, הרגשתי שאני בעונש. המחשבה שעברה לי בראש שוב ושוב הבוקר – “אין לי שליטה”. אין לי בחירה. בנוגע לשום דבר.

אני מרגישה שהחיים סוחבים אותי. שאני לא מחליטה שום דבר. שאני נגררת, נשלטת, חסרת חוט שדרה. סדר היום שלי נקבע ומנוהל על ידי אחרים. וזאת כל כך לא אני…

קראי עוד »

אני ממליצה לך להתעדכן בתכנים ובאירועים החדשים:

מי אני ?

נעים להכיר, אני לימור ויצרתי את האתר הזה כדי לאפשר לנשים להרגיש יותר טוב בהורות שלהן.

אני מלווה רגשית נשים בהריון ואחרי לידה  ועוזרת להן להתמודד עם הקשיים הרגשיים האופייניים, אך לא מדוברים.

אני מאמינה שאת יכולה להרגיש טוב יותר בהורות שלך.

אשמח ללוות אותך,

לימור 

צרי קשר

תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,

לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.

בהודעה ל – 052-2835020

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× מרגישה אתגר רגשי בהריון ואחרי לידה?