דאגות וחרדות בהריון ואחרי לידה- האם יש להן מקום?
"יש דופק, למה את לא שמחה? תחייכי""בסקירה ראו שהכול תקין, עכשיו את יכולה לשחרר?""יהיה בסדר, הכול יסתדר. את סתם מדאיגה את עצמך""העובר ייצא, כולן יולדות. זה כואב, אבל תעברי את
היריון הוא הדבר הכי טבעי בעולם, ולפעמים נדמה שבגלל כוח הטבע שבו, יש נטייה לשכוח שנשים עוברות בו חוויות רגשיות, פיסיות ורוחניות לא פשוטות. זה שההיריון הוא פרי בריאת הטבע, לא הופך אותו קל, מהנה ונטול דאגות, אלא לפעמים בדיוק ההיפך. כאן אנחנו מדברות על תחושות של נשים בהיריון, על אובדן היריון והפלה, ועל הכנה רגשית ללידה ולהורות. את מוזמנת.
"יש דופק, למה את לא שמחה? תחייכי""בסקירה ראו שהכול תקין, עכשיו את יכולה לשחרר?""יהיה בסדר, הכול יסתדר. את סתם מדאיגה את עצמך""העובר ייצא, כולן יולדות. זה כואב, אבל תעברי את
בשנים האחרונות ישנה מודעות הולכת וגוברת לכך שתהליכי הריון, לידה והורות אחרי לידה הם לא רק משמחים, אלא גם נושאים איתם כאבים רגשיים, שלא תמיד מדוברים. נשים בהריון ואחרי לידה
הלידה היא אירוע משברי,
כמו נ.צ. על המפה שבו אנחנו מחשבות מסלול מחדש.
ולבסוף תיראה מפת חיינו כמו מפת אוצר,
מתפתלת בין סימון אחד לבא בתור.
מסע קו לקו.
אימהות רבות כל כך יוצאות בתחושות לא פשוטות מהלידות שלהן, כאילו סוחבות איתן משא מכביד להמשך החיים. לפעמים מדובר ברגע אחד מתוך הלידה כולה, שפשוט לא נותן מנוח, לפעמים קיים פער גדול, קשה לעיכול, בין הציפיות שקדמו ללידה לבין מה שהיה שם בפועל, ולפעמים זו חוויה טראומטית ממש, שמכווצת את הגוף והלב בכל פעם שעולה המחשבה על הלידה שהייתה, או על הלידות הבאות.
ראיון אישי עם יעל בשור מחברת הספר "להיפרד לפני שמכירים" על הלידה שקטה שעברה. הנה חלק מהראיון:
"מצד אחד, אני רוצה לעודד ולומר שעם הזמן, הדברים מסתדרים, אפשר לנשום ולהתמודד. מאידך, נשים שנמצאות מיד אחרי לידה שקטה, לא מסוגלות לראות מה יהיה בעוד 'זמן', הן נמצאות בשיא הכאב, האבל, הבלבול, הכעס. לומר להן 'יהיה בסדר' זה בדיוק סוג הדברים שלא אומרים כי מי ששם, צריכה להיות בכאב ובאבדן. אין לי בעצם מה לומר כדי לעודד ואני גם חושבת שאין איך לעודד, ולרובינו קשה להיות במקום שבעצם אין מה לעשות. נשים שחוות לידה שקטה צריכות שיקשיבו להן, שיהיו אמפתיים לכאב שלהן ולא שיגידו להן שיהיה בסדר. (אני מתייחסת לנשים כי זה אתר ייעודי לנשים, הדברים נכונים לא פחות לגברים כי להם גם אין באמת מי שיקשיב והם עוד צריכים 'להיות חזק בשביל האשה')".
חודש תשיעי הוא זמן של בין לבין
את לא כאן ואת לא כאן.
את כבר לא לגמרי בתוך ההריון
ועדיין לא פגשת את התינוקת שלך מחוץ לרחם
את עסוקה בפרידות מהיבטים שונים בחייך
ומצפה לבאות.
יש לך צירי ברקסטון היקס מרובים
שכמו מכינים אותך לבאות
תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,
לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.
בהודעה ל – 052-2835020
תכנים שיעזרו לך להרגיש שפויה ומובנת בהורות