חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מה אפשר לעשות כשהצרכים של הילד מתנגשים עם הצרכים שלך?

לא פעם אנחנו מרגישות שהרצונות והצרכים של הילדים משתלטים על המרחב המשותף ואנו חשות כעס ומרמור. אבל, למה בעצם ? מדוע הצרכים של הילד תופסים את רוב המרחב המשותף שלנו ?התשובה לכך מורכבת.

האם המכוונות הגבוהה לצרכים ולרצונות של הילדים היא תמיד הכרחית? רצויה? איזה מסר אנחנו מעבירות בכך לילדים?

חלק מהמכוונות לילד היא כנראה ביולוגית, מה שנקרא יצר אימהי, המופיע גם אצל חיות. יש כמובן גם את הרצון לעשות טוב לאדם אחר שאנחנו אוהבים, במקרה זה הילדים.

אבל יש עוד גורם, לא פחות חזק, שבמקרה של בני אדם אני חושבת שיש לו משקל רב יותר מהחלק הביולוגי (מה גם שבדרך כלל לא מדובר בצרכי הישרדות) וזו הסוציאליזציה שלנו. כלומר, האופן בו חינכו אותנו שאימהות צריכות להתנהג.

מיתוס "האם הטובה": לדאוג קודם כל לצרכים של הילד

כאן נכנסים לתמונה מיתוס "האם הטובה" והאידיאולוגיה של "הילד במרכז" ושניהם מתכנסים לכלל אחד פשוט שקובע שתפקידה של האם לדאוג קודם כל לצרכים של הילד. מדובר בצרכים פיזיים, רגשיים, שכליים, חברתיים ועוד.

למרות המהפכה הפמיניסטית ושחיטה של הרבה פרות קדושות, מיתוס "האם הטובה" עדיין משפיע על האופן שבו החברה תופסת את אידיאל האמהות. המיתוס מחלחל למודל האימא האידיאלית של כל איש ואישה וכך מתגבשות הציפיות כיצד "אמא טובה" צריכה לנהוג, לחשוב, להרגיש, להיראות וכו'. האקסיומה הזו משחררת את האם מהתלבטויות רגשיות ומוסריות לגבי איזון הצרכים שלה מול הצרכים של הילדים.

במקום ההתלבטות, המיתוס מציע כלל אצבע ברור, שאם את פועלת לפיו – את יכולה להיות בטוחה שאת פועלת "נכון".

מיתוס "האם הטובה" הוא עתיק יומין, ובכל תקופה הוא כולל מדד קצת שונה העונה על השאלה מהם הצרכים של הילד אותם צריך לספק.

יש מעט מאוד מחקרים שבודקים מה האמא צריכה

בעידן הנוכחי, ישנם מעט מחקרים הבודקים מה האמא צריכה.

בעידן הנוכחי, המאופיין באידיאולוגיה של "הילד במרכז", קיימים הרבה צרכים שהפכו להיות "חובה" של ההורים לספק אותם.

מחקרים ממגוון פרופסיות וגם גורמים כלכליים קובעים מהם הצרכים של הילד וכיצד ניתן לתרום להתפתחותו התקינה. כמובן, קיימות פרקטיקות הממליצות כיצד ליישם את הידע שנצבר.

לעומת זאת, ישנם מעט מאוד מחקרים שבודקים מה האמא צריכה (או מה ההורים צריכים), מהם התנאים להתפתחות בריאה וטובה של האם, כיצד החוויה שלה משתנה ומתפתחת ככל שהילדים גדלים ואיך תהליך זה משליך על הצרכים המשתנים שלה.

כיוון שהמחקר כל כך מוטה לטובת הילדים, הצרכים שלהם מקבלים נוכחות ותקפות שמקנים להם משקל רב במערכת היחסים מול הוריהם. בזכות האידיאולוגיה של "הילד במרכז" ומיתוס "האם הטובה", האם מלכתחילה יודעת יותר לגבי מה הילד צריך לעומת מהם הצרכים שלה.

כשהילד יודע מה הוא רוצה, אבל האמא לא כל כך יודעת מה היא רוצה

כשהילד יודע מה הוא רוצה (או לפחות חושב שהוא יודע) והאם לא כל כך יודעת מה היא רוצה או שהיא יודעת, אבל מרגישה שהיא קודם כל אחראית ודואגת לרווחתו של הילד, אך טבעי הוא שלתוך המרחב המשותף נכנסים בקלות כל המאוויים והצרכים של הילד ואילו האם נותרת עם תחושת עייפות, ריקנות, שעמום ולעיתים כעס ומרמור.

אני שומעת תיאורים כגון: "אני מסיימת את אחר הצהריים עם הילדים פשוט מותשת, כאילו סחטו אותי ושאבו ממני כל טיפת אנרגיה". או "אני נותנת לו הכול, איך הוא מעיז להתנהג ככה?". חלקן מתארות איך הן מסיימות את "בילוי" סוף השבוע פשוט ריקות. כאשר האם נותרת בתפקיד של מספקת צרכים הדבר מחבל באינטימיות ובהנאה שיכולה להיווצר בין שני סובייקטים.

אלטרנטיבה

אז איך אני יכולה להרגיש יותר נוכחת עם הצרכים והרצונות שלי במפגש עם הילדים?

השינוי מתחיל ממודעות והפניית קשב למה שקורה בתוכי ומה שקורה ביני לבין הילד במפגש איתו. איך אני היום? מה מצב הרוח שלי? מה המצב הפיזי שלי? איך הייתי רוצה לבלות עם הילדים היום? מה יהיה לי נעים? רגוע? משמח? למה אני זקוקה היום ואיך אני יכולה לקבל את זה במפגש עם הילדים? מה צריך להשתנות כדי שהמפגש עם הילדים יענה גם על הצרכים והרצונות שלי? מה הילדים שלי בדרך כלל רוצים וצריכים? איך הם היום? באיזה מצב רוח? מה הם רוצים וצריכים היום? התשובות לא תמיד מובנות מאליהן ודורשות זמן של מחשבה והתלבטות.

לעיתים קיים קונפליקט בין הצרכים של האם והילד. מדובר בקשר עם "אחר", שגם אם הוא הילד שלנו, יכול להיות מאוד שונה מאיתנו באישיות, בצרכים, ברצונות וכו'.

מצב של קונפליקט מזמין בדיקה באופן של ניסוי וטעייה, דיאלוג, משא ומתן פנימי ו/או חיצוני (עם הילד) ולעיתים התייעצות עם אנשים קרובים או אנשי מקצוע. האם בוחנת את חשיבותם של הצרכים שלה ולומדת מתי ואיך היא יכולה להתגמש לטובת ילדיה ומתי ההתגמשות היא מוגזמת וגובה מחיר כבד מדי או גורמת לה "לדחוף בחזרה" ו"לחטוף בחזרה" את המרחב המשותף. היא בוחנת כמובן גם את הצרכים של ילדיה ובודקת מתי הם יכולים לוותר, לשנות או לדחות אותם ומתי זה בלתי נסבל עבורם.

התהליך שאני מתארת מתרחש לעיתים באופן טבעי ונוצר איזון שבו גם האם וגם הילד חשים שרוב צרכיהם החשובים נענים בתוך הקשר. אך לעיתים הוא משתבש. כאשר יש תחושה שהתהליך תקוע, יש ערבוב ואי בהירות לגבי מה את רוצה וצריכה בקשר עם הילדים ומה הם רוצים וצריכים מהקשר או שיש תחושה שלא ניתן לשלב, להתגמש ולהיות בדיאלוג מול הילדים, כדאי למען שיפור איכות החוויה ההורית והאימהית בפרט, לפנות לייעוץ וליווי מקצועי.

תהליך השינוי

תהליך השינוי, אם נעשה באופן עצמאי או בעזרת ליווי מקצועי, מאופיין באי-וודאות רבה בהתחלה. זאת, כיוון שאת לא מסתמכת יותר על הנטייה האוטומטית שלך וקיימת התלבטות לגבי הבחירות החדשות.

האם הבחירה החדשה מוסרית? הוגנת? חינוכית? אילו השלכות יהיו לה בטווח הארוך? הקצר? מאידך, דווקא כיוון שהקשר עם הילד הוא כל כך אינטנסיבי ומשמעותי, הוא מזמן לך אפשרות להיכרות מעמיקה יותר עם עצמך ועם ילדך. ההתמודדות המודעת עם קונפליקטים והתלבטויות יום יומיות מסייעת לך לשכלל את היכולת להביע את רצונך ולהיות בדיאלוג עם האחר. היא גם מפתחת את יכולת הגמישות והיצירתיות שלך.

האמהות הופכת מתפקיד שלא ברור מי הגדיר אותו ליצירה אישית. את מגבשת מדד פנימי שמנחה אותך איך לבחור באותו הרגע. זו הזדמנות להרגיש שאת מעצבת ובוחרת את הדרך שלך להיות אמא. דרך שמתאימה למי שאת, למי שהם ילדיך, לערכים, ולאמונות שלך. זו הזדמנות לצאת מהדפוס האוטומטי ולפעול מתוך חופש בחירה.

הערה לסיום: המאמר מתאר חוויה של אמהות כיוון שזהו העולם הקרוב אלי באופן אישי ומקצועי. עם זאת, אין לי ספק כי תחושות דומות עשויות לאפיין אבות רבים.

* ליטל גרין, פסיכולוגית ועובדת סוציאלית קלינית, מטפלת במבוגרים, נוער וילדים ומדריכה הורים, 052-3921876, litalgreen@gmail.com

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

ואיפה אני בתוך האמהות? / ליטל גרין

להפסיק להספיק/ מאשה טרכטנברג

לפרק משפחה בשביל הצורך שלי? /  אמא אנונימית

ועכשיו לכתוב / הדר צפריר ריגר

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

קבלי בחינם תכנים שיעזרו לך להרגיש מובנת:

צרי קשר

תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,

לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.

בהודעה ל – 052-2835020

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× ליווי תהליכי צמיחה לאמהות רגישות