דרך אם – אימהות היא הכוח

מאת : ד"ר אראלה שדמי

1 בספטמבר 2015 | תגובה אחת

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, ספרים לאמהות, קוראות לשינוי

 

אימהות עבורי היא כנראה החוויה המשמעותית, המורכבת והעשירה ביותר שחוויתי מעולם, הניסיון המזוקק ביותר של אהבה והכלה של "האחר/ת", שהוא/היא הן שונה ממני והן הקרובה ביותר אלי. אימהות היא המקום שבו למדתי לדעת את עצמי בדרך הטהורה ביותר האפשרית. היא המקום שבו החברה והטבע ואנכי מחוברים בדרך יוצאת דופן.

אולם, מאז סימון דה בובואר הפכה האימהות לבעיה, הבעיה, עבור נשים, מקור הדיכוי של נשים. עבודה – כמו גם גלולות למניעת הריון והפלות – הפכו לסמל של שחרור האישה. מה שפמיניסטיות אלו אמרו הוא בעצם ששחרור של גברים קשור לאי יכולתם לתת חיים ולכן אנו נדרשות לנתק בין אימהות לנשיות ולראות בעבודה את "הארץ המובטחת".

נשים רבות הלכו והולכות בדרך הזו – אך שחרור? אין. הן פגשו שם אפליה, אלימות מינית, עול כפול ומכופל, העסקה פוגענית ועוני. למעשה, עבודה הפכה לכלא עבור המוני נשים (כמו גם גברים) וההבטחה לאיזון בין בית לעבודה – לא נמצאה (וגם לא תימצא כי אינה אפשרית). העבודה הפכה כיום לדת שסוחטת את לשד עצמותנו. האימהות נדחקה לפינה – כבעייתית, כלא מתאימה לעולם החדש, עוד מעט לא נחוצה כלל (עם הרחם המלאכותית שמעבר לפינה) – או כעניינן של נשים עניות ונשות הדרום הגלובלי.

במקום זאת, הספר "דרך אם" – בעקבות הנשים שכותבות בו ורבות אחרות – מציע לנכס מחדש את השרידים, הרוחניות, התרבות, הידע והמשאבים של המורשת המטרנלית, במקום אימוץ המורשת הפטריארכאלית; להנחיל לתרבות מונחים של נתינה אימהית ודאגה מטריארכאלית; לייחס את עצמנו לאם – האם הממשית והסימבולית כאחת, להתחבר מחדש לאם ובעצם, לכל האימהות שלנו, וכמובן, לאימא אדמה, האם הראשונית של כולנו – ואין בכך משום מהותנות או הכחשה של קשיי אימהות ועוולות שנעשו על ידי  האימהות או דחייה של הבוחרות בלא-אימהות. דרך זו פתוחה לכל, כולל כמובן לגברים.

בעקבות ההכרה במלכוד האימהות ובקסם האימהות כאחת, אך גם בעקבות ההכרה במגבלות השיח על משפחה, עבודה ופמיניזם וכדי להציע דיון שונה מהמקובל, משחרר וחלופי באמת, אני דוחקת בכולנו לצאת מחוץ לשיח הפטריארכלי- קפיטליסטי האירופוצנטרי ובייחוד מחוץ לכלא של המשפחה הגרעינית וכבלי עולם העבודה, ששיח דכאני זה מטיל על כולנו. בהשראתן של כמה כותבות בספר זה, שהמפגש עמן שינה ללא הכר את ההבנה שלי, את החשיבה והגישה הפוליטית שלי – האסטרטגיה שאני מאמצת היא להציב את האימהות דווקא במוקד הדיון הפילוסופי, הבלשני, הערכי, הסוציולוגי והכלכלי. לשון אחר, להמשיג ולהכליל את האימהיות כפרקטיקה אנושית משמעותית, כהיגיון כלל-אנושי אשר משתקף ומתגשם בכל מקום ותחום שאנו מתקשות אולי להכיר בו בשל הזלזול והנטייה להמעיט בערכה של האימהיות, אשר מאפיינים את הפטריארכיה הקפיטליסטית אשר כולנו שבויות בה.

 

http://www.resling.co.il/book.asp?book_id=833

 

ד"ר אראלה שדמי היא אקטיביסטית למען נשים, שלום ושינוי חברתי בדרך לפוסט-קפיטליזם. אראלה שדמי

היתה ראש התכנית ללימודי נשים ומגדר במכללת בית ברל. ייזמה עם חברות את הקמת "קול האישה " – מרכז פמיניסטי בירושלים,

ותנועת השלום "האם החמישית". מעורבת היום בקידום כלכלת הנתינה והקמת קהילות מטריארכאליות-אקולוגיות  בישראל.

שדמי היא גם קרימינולוגית המתמחה בחקר משטרה ושיטור בישראל.

 

 

ספרים מעניינים נוספים לאמהות

פוסטים ומאמרים נוספים על קריאה לשינוי חברתי

 

צילום תמונת פרופיל:  דליה נתן

Trackbacks/Pingbacks

  1. קהילות משתלבות - אם נרצה - 08/03/2019

    […] הבייביסיטר והשמירה על ילדים מעלה את נושא ההורות ובמיוחד האמהות, ועד כמה החברה שלנו מאפשרת לאמהות להיות …, וזאת מבלי לוותר על הקשר עם הילד, ומבלי למסור אותו לידי […]

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אני ? בכנסת ?

מאת : לימור לוי אוסמי

2 באוגוסט 201115 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

אתמול הייתי לראשונה בכנסת. כן, כנסת ישראל.

הגעתי לשם במסגרת הכנס לחקיקה מגדרית של 'מתפקדות: הלובי לשוויון בין המינים'. חקיקה מגדרית ? מה לי ולכנס חקיקה מגדרית? שאלה טובה, אך מסתבר שיש דברים שאת חשיבותם ומשמעותם מבינים רק בדיעבד.

אז, למה יצאתי למסע בכלל ? לידה טבעית- מסע אישי.חלק 4

מאת : לימור לוי אוסמי

29 באוקטובר 201020 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

מהמקום שאני נמצאת בו, שאני פוגשת אמהות אחרי הלידה, אני רואה שאותן אמהות ששמעו את האמירה הזאת בקורס הכנה ללידה, במשפחה או מחברות, מגיעות ללידה במחשבה של "אני יכולה. כל אישה יכולה. זה הטבע שלנו ללדת ללא אפידורל. אם נשים אחרות יכולות ללדת בלי אפידורל, אז גם אני יכולה". ואז- הלידה לא מתפתחת לפי התכנון, האכזבה והתסכול בשיאם והנה, עוד מתכון ללידה טראומטית (כאילו שחסרים מתכונים…).

מהרהורי ליבי- שיחה עם הגמד הקטן שבתוכי

מאת : מיכל

15 ביוני 20142 תגובות

מתוך אחרי לידה

מהרהורי ליבי :

היי.
היי.
מי את?
מישהי.
אה. ומה שלומך?
קשה.
שמה?
אני פה עם הבת שלי, מחכה שהיא תירדם.
אה. מה קשה?
אני רוצה לצאת מהחדר והיא לא נרדמת.
אה. מה יש מחוץ לחדר?
שקט.
אה. אבל גם בחדר פה שקט.
כן. אבל אני לא יכולה לעשות כלום.
ומה תעשי מחוץ לחדר?
אנוח קצת.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)