הנקה עם לשון קשורה: רק אחרי 8 שבועות הצלחתי להניק

מאת : מיטל ברו

9 באוקטובר 2010 | 9 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

שמי מיטל ואני בת 29 מפתח תקווה. אני אם לילד חמוד ומקסים בשם הלל.

הלל נולד ב-20.10.08. ילד בכור ויחיד שלנו ( לעת עתה ) שנולד בלידה לא ארוכה במיוחד, אבל הסתיימה בואקום ובחתכים כואבים.

בגלל שהיו לי מים מקוניאליים, המיילדת אמרה לי שלא אוכל להניק ישר אחרי הלידה. כששמעתי את זה, ממש בכיתי, כי הייתי מאוד מוכנה להנקה. מאוד רציתי, למדתי הרבה על הנקה בתקופת ההיריון, הכנתי לי חוברת הדרכה עם איורים והסברים על הנקה נכונה וטובה וגם רשימה של יועצות הנקה שאוכל לפנות אליהם אם תהיה לי בעיה.לצערי, כאמור, לאחר הלידה הילד נלקח לבדיקות ולא הנקתי.

כשראיתי אותו לראשונה, לאחר מספר שעות, ניסיתי להניק. ישבתי כמו אמא מנוסה בחדר ההנקה בביה"ח ושאר האמהות שם ממש התפלאו איך אני מחזיקה יפה את הילד בצורה נכונה ושאלו אם מאיפה הניסיון הרב הזה בהנקה. אבל בפועל, הללי שלי לא ינק. לא הרגשתי שהוא יונק בכלל, רק החזיק את השד בפה. גם האחות בביה"ח לא הצליחה לעזור לי והיועצת ההנקה של ביה"ח לא טרחה לבוא לעזור.

כשחזרנו הביתה מביה"ח ישר התחלתי לשאוב. מכאן התחילה מסכת ייסורים של שאיבות ארוכות כל שעתיים כולל לילות ארוכים שישנתי ממש עם המשאבה.

"לאפרוח יש לשון קשורה, מעולם לא שמעתי על זה"

לאחר כשבועיים, פניתי ליועצת הנקה בשם ענבל בונה ממעגל משפחתי בהוד השרון והיא מייד הבחינה בתופעה של לשון קשורה שיש לאפרוח שלי. אציין כי מעולם לא שמעתי על זה למרות כל מה שקראתי ולמדתי על הנקה.

לשון קשורה היא תופעה שבה הלשון מחוברת יותר מידי בעור דק לקרקעית הפה וזה לא מאפשר לתינוק ליצור ואקום ולכן הוא אינו יכול לשאוב את החלב מהשד.

היועצת ביקשה גם מבעלי לפתוח את פיו ואז אמרה בצורה חד משמעית: " גם לבעלך יש לשון קשורה וזה עבר גם לילד". אחר כך, שסיפרנו את זה לחמותי, מתברר שגם היא לא הצליחה באמת להניק את בעלי לפני 30 שנה ואז אמרו לה שאין מספיק חלב. וזה, כאמור, מסתבר כלא נכון.

יועצת ההנקה הציעה לנו לבצע התרה של הלשון אצל רופא פרטי בשם ד"ר אייל בוצר (נמצא בכפר הירוק). מייד קבענו תור וביצענו התרה אחת.

התהליך לא היה סימפטי במיוחד. הללי שלי בכה וירד לו דם. מן הסתם זה לא מראה מלבב במיוחד, אבל הוא נרגע מהר. כשניסיתי להניק בבית, בעזרתה של יועצת ההנקה, שוב לא הצלחתי. היא הראתה לי תנוחות שונות ואף המליצה לי להשתמש בפיטמת סיליקון, אבל טענה ששוב יש צורך לבצע התרה, הפעם גם של השפה העליונה.

שוב נפגשו עם ד"ר בוצר וביצענו את ההתרה.

למרות שהלל כבר התרגל לבקבוק, אני לא וויתרתי

עבר מעט זמן והללי שלי התרגל לחיים הקלים של שתייה מבקבוק, אבל אני לא ויתרתי. המשכתי לשאוב בכמויות וניסיתי כל פעם להניק. כשהלל היה בן 8 שבועות הצלחתי להניק. הלל התחיל לינוק ב-100% ואני הייתי האמא הכי מאושרת בעולם ! חלום חיי (באותו זמן..) התגשם !

ההנקה מעניקה לי את ההרגשה שאני עושה את הכי טוב עבור התינוק שלי וגם מעניקה לי קירבה וזמן להיות לבד עם התינוק שלי. אבל לא פחות, מקלה לי על החיים. לא צריך לדאוג למים רתוחים, קל לצאת מהבית, לא צריך לדאוג לסטריליזציה ולניקיון הבקבוקים.

בהתחלה, כשלא הצלחתי להניק, הרגשתי מאוד רע עם עצמי. ממש בכיתי שאני לא מצליחה לבצע פעולה שנראית טבעית וקלה. בהמשך, כשהכול הסתדר, הרגשתי תחושת ניצחון ! הייתי כל כך גאה שהצלחתי, כל כך שמחתי להניק כשיצאתי מהבית בלי לסחוב בקבוקים ומים מורתחים ולדאוג לסטריליזציה. אין כמו הנקה !

למרות כל הקשיים שעברתי אין ספק שאני מרגישה שעשיתי את הטוב ביותר לילד שלי. בדיעבד, הייתי עוברת את זה שוב !

הטיפים שלי

* להיעזר ביועצת הנקה טובה. יש מלא כאלו.

* להתאזר בסבלנות..

* לדאוג למשאבה טובה כבר לפני הלידה.

עוד אמהות כותבות:

סיפור אי הנקה עם צביטה קטנה בלב/ אמא מויאלית

הנקה שהצליחה רק עם הילד השלישי/ רלי

עברתי לתחליף חלב ואני מאוד מרוצה/ אמא שלא מניקה

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

9 תגובות ל- “הנקה עם לשון קשורה: רק אחרי 8 שבועות הצלחתי להניק”

  1. רונית הגיב:

    כל כך הרבה אנשים בכלל לא מודעים שבעיה של לשון קשורה. אמהות שלא מצליחות להניק בגלל זה, אמהות שבגיל חצי שנה אומרות שנגמר להן החלב, ובכלל זה בגלל לשון/שפה קשורה.
    אצלנו יועצת הנקה פרטית בכלל לא זיהתה שיש לשון קשורה, רק בגיל 7 חודשים פתאום האוצר לא הצליחה יותק לינוק ואז גילינו שיש לה לשון ושפה קשורה.

    ממליצה בחום לדאוג ליועצת הנקה טובה שתבוא כמה שיותר קרוב ללידה לוודא שהתינוק יונק טוב ושאין בעיה של לשון/שפה קשורה (אגב, לשון קשורה גם יכולה בין היתר להשפיע על מעבר למזון מוצק)

  2. אפרת ארנון הגיב:

    נשמע שעברת מסיכת עינויים וגם הלל.
    גם אני לא שמעתי על לשון קשורה, עד רגע קריאת סיפור ההנקה שלך.
    לי היו חוויות קשות עם ההנקה עם הראשונה שלי, שהתעקשתי כמוך רק להניק אותה, אך לצערי היו פעמים שנאלצתי לתת לה תמ"ל. היא נולדה קטנה ולא היה לה כח לינוק. בהמשך הסתבר שהיא לא אחזה נכון את הפיטמה, וזה תוקן לאחר שהלכתי ליועצת הנקה בגיל 5 שבועות. במקרה גם ממעגל משפחתי. אם אני לא טועה זאת הייתה אמא של ענבל. הייתי מניקה ושואבת סביב השעון. כיוון שלא הייתה לי מנוחה ורוב הזמן היא ינקה ממני או שאבתי, גם השאיבות שלי לא ממש היו אפקטיביות והייתי שואבת בקושי 10-20 מ"ל. זה היה מעין כדור שלג… היא הייתה קטנה- חסרת כח ואחיזה לא נכונה בתחילה, הביאו לכך שהיא לא ינקה מספיק והייתה כל הזמן רעבה, לכן רצתה לינוק כל הזמן. הגוף שלי לא הספיק לייצר חלב בין הנקה להנקה/שאיבה. ובנוסף, הייתי כל הזמן במתח ולחץ ונתונה לביקורת של הסביבה שגם משפיעים על ייצור החלב.
    לשמחתי היא ינקה עד גיל שנה ושמונה חודשים.
    את הבת השניה שלי אני עדיין מניקה והיא כבר בת שנה ועשרה חודשים. אך אצלה כבר הייתי מנוסה ומההתחלה התעקשתי שתאחז נכון את הפיטמה.

    אני שמחה לשמוע שיש עוד אמהות שיעשו הכל בשביל להניק את ילדיהן.

    כל הכבוד ובהצלחה בהמשך…

    חג שמח!

  3. חן טיסון הגיב:

    סיפור כ"כ מרגש.
    כל הכבוד על ההתמדה, את מעוררת השראה בסיפורך 🙂

  4. ורד לב הגיב:

    כל הכבוד לך על ההתמדה והנחישות.
    זה ממש לא מובן מאליו (בתור יועצת הנקה שרואה כל מיני מצבים).
    אין ספק שיעוץ הנקה חיוני במצבים הללו, לשם זיהוי המצב והפניה לטיפול במקום שמכיר אותו.
    לצערי, נתקלת לא מעט במצבים בהם אנשי מקצוע מבטלים את המצב הזה כלאחר יד, פשוט כי אינם יודעים עליו מספיק ולכן לא מעבירים את המסר להורים. וחבל.
    ניתן למנוע את ההחמרה במצב וגם לדאוג שתהיינה חוויות טובות מההנקות.
    תהנו לכם!

  5. מיטל הגיב:

    מיטל, כל הכבוד…חבל שלא יצא לנו לשוחח על זה…..
    חידשת לי הרבה. יישר כח על הרצון, התעוזה והנחישות…
    נשיקות להללי

  6. ענת הגיב:

    איזה קטע, משהו משך אותי להיכנס לאתר היום בלילה שלא כהרגלי והכתבה שלך אישרה לי את התחושה. את לא מבינה כמה עזרת לי.
    התינוקי שלי בן 7 שבועות והלשון שלו קשורה ביותר, שלושה שבועות הנקתי אותו עם פיטמת סיליקון וזה עבד טוב עד שהוא הפסיק לינוק טוב. בגלל שהיא קשורה מאוד הוא עובר 3 ניתוחים. האחרון עוד חודש. בינתיים אני שואבת ומשלבת תמ"ל. הסביבה שלי לוחצת עליי להפסיק להילחם ולתת לו רק מטרנה ואני ממשיכה לשאוב. הם רואים אותי נלחמת עם הפצעים הנוראיים בהתחלה והפימפומים של המשאבה.אבל עכשיו הכתבה גם נתנה לי את המוטיבציה להמשיך לשאוב ולהיות אופטימית שעוד חודש ההנקה תתייצב. תודה יקירה!!

    • ענת, בהצלחה רבה.
      כל החלטה שתחליטי- לזכור שזאת החלטה שלך בלבד ולא של האחרים. תמיד אפשר לשמוע, להתייעץ וזה אף רצוי, אבל ההחלטה והשלכותיה היא שלך לגמרי.

  7. קסוקה הגיב:

    האם תוכלי לפרט מה עשית בדיוק לאחר התרת הלשון כשהתינוק כבר היה רגיל לבקבוק? אני נמצאת במצב דומה. התרת לשון בגיל 6 שבועות.. האם ניסית להניק לפני שנתת בקבוק, אחרי, תוך כדי.. כמה פעמים ביום שאבת והאם התינוק היה מוכן להתחבר לשד בתקופה הזו וכמה זמן נמשכה התקופה שבין ההתרה להנקנ מלאה?

  8. הדס הגיב:

    הבעיה היא שניום אין במחלקת היולדות כירורג שמתיר לשונות וצריך להשתחרר מבית החולים ןללכת לרופא עם טופס 17 או פרטי. בינתיים יש קשיים בהנקה ואפילו התגברות צהבת של הילוד כי אין מספיק חלב שיפריש את הצהבת החוצה. צריך להכניס את השירות של התרת לשונות בחזרה לבתי החולים שיהיה זמין לילודות. העיקר משרד הבריאות מעודד הנקה.. נראה אותם פותרים בעיה פשוטה כמו זאת.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מתי נולד- סיפור הלידה של מתי (לידת בית)

מאת : סשה חזנוב

14 באפריל 2013תגובה אחת

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

כבר זמן מה וליתר דיוק חצי שנה ו-10 ימים שמתי, מתתיהו, הוא חלק מהמשפחה שלנו וזה שהפך את השלישייה שלנו לרביעייה וקבע את היחס בין גברים לנשים אצלנו בבית על שלושה לאחת. רק עכשיו אני מחליטה לעצור את הכל ולכתוב. אני כותבת עליו אבל אני בעיקר כותבת אליו. דרככן. ההיריון איתו היה חצי מתוכנן, כלומר […]

איך הצלחתי להתמודד עם הדיכאון אחרי לידה ? חלק ב'

מאת : אמא ש

31 בינואר 20118 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

באמת היו דברים שהיו צריכים טיפול, תמיד יש. אבל לא ידעתי שהנפש היא זו שחולה באמת. כל טיפול, הוביל אותי לזה שאחריו. פגשתי בדרכי נשים נפלאות שעשו עמי חסד. בגוף ובנפש. ולמרבה הפלא לא היו אלה החברות הקרובות שמכירות אותי כל כך טוב. היו אלה נשים זרות לחלוטין. הזרות הזו היתה טובה, היא אפשרה לי לקלף לאט לאט את הקליפות, להיחשף. והחשיפה כאבה.

מחשבות על אבל לגיטימי

מאת : אפרת דבוש נאור

1 באוקטובר 201115 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, מקצועניות מדברות, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

כשאני מדברת על מוות, אני לא מדברת רק על מוות גשמי של אדם יקר שאובד, אלא על המוות שאנו פוגשות במעגלי החיים, על הצער שנולד ממוות שאין לו קבר ואין לו שיבה, על הריק של נשים רבות שחודש אחרי חודש מגלות ששוב אינן נושאות חיים ברחמן, על אמהות לעוברים שלא יזכו לסיים את מסעם לעולמנו ועל לידות שקטות. על הכאב של חלום הלידה שהתנפץ, על החלל הגדול שנפער בנו ובגופנו