הנקה עם לשון קשורה לתינוק: שמי מיטל ואני בת 29 מפתח תקווה. אני אם לילד חמוד ומקסים בשם הלל. הלל נולד ב-20.10.08. ילד בכור ויחיד שלנו ( לעת עתה ) שנולד בלידה לא ארוכה במיוחד, אבל הסתיימה בואקום ובחתכים כואבים.

בגלל שהיו לי מים מקוניאליים, המיילדת אמרה לי שלא אוכל להניק ישר אחרי הלידה. כששמעתי את זה, ממש בכיתי, כי הייתי מאוד מוכנה להנקה. מאוד רציתי, למדתי הרבה על הנקה בתקופת ההיריון, הכנתי לי חוברת הדרכה עם איורים והסברים על הנקה נכונה וטובה וגם רשימה של יועצות הנקה שאוכל לפנות אליהם אם תהיה לי בעיה.לצערי, כאמור, לאחר הלידה הילד נלקח לבדיקות ולא הנקתי.

כשראיתי אותו לראשונה, לאחר מספר שעות, ניסיתי להניק. ישבתי כמו אמא מנוסה בחדר ההנקה בביה"ח ושאר האמהות שם ממש התפלאו איך אני מחזיקה יפה את הילד בצורה נכונה ושאלו אם מאיפה הניסיון הרב הזה בהנקה. אבל בפועל, הללי שלי לא ינק. לא הרגשתי שהוא יונק בכלל, רק החזיק את השד בפה. גם האחות בביה"ח לא הצליחה לעזור לי והיועצת ההנקה של ביה"ח לא טרחה לבוא לעזור. כשחזרנו הביתה מביה"ח ישר התחלתי לשאוב. מכאן התחילה מסכת ייסורים של שאיבות ארוכות כל שעתיים כולל לילות ארוכים שישנתי ממש עם המשאבה.

"יש לשון קשורה לתינוק שלך"

לאחר כשבועיים, פניתי ליועצת הנקה בשם ענבל בונה ממעגל משפחתי בהוד השרון והיא מייד הבחינה בתופעה של לשון קשורה שיש לתינוק שלי. אציין כי מעולם לא שמעתי על זה למרות כל מה שקראתי ולמדתי על הנקה.

לשון קשורה לתינוק היא תופעה שבה הלשון מחוברת יותר מידי בעור דק לקרקעית הפה וזה לא מאפשר לתינוק ליצור ואקום ולכן הוא אינו יכול לשאוב את החלב מהשד. היועצת ביקשה גם מבעלי לפתוח את פיו ואז אמרה בצורה חד משמעית: " גם לבעלך יש לשון קשורה וזה עבר גם לילד". אחר כך, שסיפרנו את זה לחמותי, מתברר שגם היא לא הצליחה באמת להניק את בעלי לפני 30 שנה ואז אמרו לה שאין מספיק חלב. וזה, כאמור, מסתבר כלא נכון.

יועצת ההנקה הציעה לנו לבצע התרה של הלשון אצל רופא פרטי בשם ד"ר אייל בוצר (נמצא בכפר הירוק). מייד קבענו תור וביצענו התרה אחת. התהליך לא היה סימפטי במיוחד. הללי שלי בכה וירד לו דם. מן הסתם זה לא מראה מלבב במיוחד, אבל הוא נרגע מהר. כשניסיתי להניק בבית, בעזרתה של יועצת ההנקה, שוב לא הצלחתי. היא הראתה לי תנוחות שונות ואף המליצה לי להשתמש בפיטמת סיליקון, אבל טענה ששוב יש צורך לבצע התרה, הפעם גם של השפה העליונה. שוב נפגשו עם ד"ר בוצר וביצענו את ההתרה.

למרות שהתינוק שלי כבר התרגל לבקבוק, אני לא וויתרתי על ההנקה

עבר מעט זמן והללי שלי התרגל לחיים הקלים של שתייה מבקבוק, אבל אני לא ויתרתי. המשכתי לשאוב בכמויות וניסיתי כל פעם להניק. כשהלל היה בן 8 שבועות הצלחתי להניק. הלל התחיל לינוק ב-100% ואני הייתי האמא הכי מאושרת בעולם ! חלום חיי (באותו זמן..) התגשם !

ההנקה מעניקה לי את ההרגשה שאני עושה את הכי טוב עבור התינוק שלי וגם מעניקה לי קירבה וזמן להיות לבד עם התינוק שלי. אבל לא פחות, מקלה לי על החיים. לא צריך לדאוג למים רתוחים, קל לצאת מהבית, לא צריך לדאוג לסטריליזציה ולניקיון הבקבוקים.

בהתחלה, כשלא הצלחתי להניק, הרגשתי מאוד רע עם עצמי. ממש בכיתי שאני לא מצליחה לבצע פעולה שנראית טבעית וקלה. בהמשך, כשהכול הסתדר, הרגשתי תחושת ניצחון! הייתי כל כך גאה שהצלחתי, כל כך שמחתי להניק כשיצאתי מהבית בלי לסחוב בקבוקים ומים מורתחים ולדאוג לסטריליזציה. אין כמו הנקה! מרות כל הקשיים שעברתי אין ספק שאני מרגישה שעשיתי את הטוב ביותר לילד שלי. בדיעבד, הייתי עוברת את זה שוב!

הטיפים שלי למי שמתמודדת עם לשון קשורה לתינוק:

* להיעזר ביועצת הנקה טובה, שמבינה בלשון קשורה לתינוק. יש מלא כאלו.

* להתאזר בסבלנות..

* לדאוג למשאבה טובה כבר לפני הלידה.

בטח יעניין אותך לקרוא גם:

עברתי לתחליף חלב ואני מאוד מרוצה/ אמא שלא מניקה

מה זה ליווי רגשי לנשים אחרי לידה ולמי הוא מתאים?