לפני שנהייתי אמא לא חשבתי לא ידעתי

לפני שנהייתי אמא, לא חשבתי ש… (משהו שרק אמהות יכולות להבין)

לפני שנהייתי אמא לא חשבתי שקיימת השעה 6 בבוקר ביום שבת.

לפני שנהייתי אמא החלטתי לצאת לסרט, ויצאתי. בלי לדאוג לבייבי סיטר, בלי לחשוב איך לארגן את הילדים בזמן, בלי להכין את הבית, הבקבוקים, והמוצץ ספייר.. פשוט יצאתי.

לפני שנהייתי אמא קראתי ספרים. הרבה ספרים. בשקט, ברוגע, בערב, בלי להירדם אחרי 2 עמודים.

לפני שנהייתי אמא, היתה תחתית לסל הכביסה (באמת, היא היתה שם!).

לפני שנהייתי אמא, הלק בציפורניים החזיק לי יותר מאחה"צ אחד.

לפני שנהייתי אמא, יכולתי כשחליתי, להתכרבל עם שמיכה מול טלוויזיה, לשתות תה בשקט, לישון שינה מבריאה באמצע היום, ולא לבשל, לנקות ולטפל בעוד 3 קטנטנים שחולים יחד איתי.

לא ידעתי לבשל, לאפות, או מה זה לחץ בוקר

לפני שנהייתי אמא לא ידעתי לבשל. לא ידעתי לאפות. לא ידעתי מה זה מידה מעל 38.

לפני שנהייתי אמא, הוצאתי את המייבש כביסה מהבית כי חוץ מלתפוס מקום, לא הבנתי מה השימוש שלו…

לפני שנהייתי אמא, לא עברה כל יום מחדש סופת הוריקן בתוך הבית. סופה  אשר מרוקנת את כל תכולת המגירות, ארונות, ושידות  על השטיח בסלון…

לפני שנהייתי אמא, החשבון בסופר פארם אף פעם לא עלה על 100 שקל.

לפני שנהייתי אמא, אף פעם לא חזרתי מ"שופינג" בקניון עמוסת שקיות, ששום דבר בהן לא בשבילי..

לפני שנהייתי אמא, חוץ מראש השנה ופסח, לא חגגתי שום חג…

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי איפה נמצא בסופר אגף החטיפים.

לפני שנהייתי אמא,  חשבתי ש"לחץ בוקר" מדובר רק בפקקים.

אבל –

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה אושר זה לספר סיפור לפני השינה ולשיר לילה טוב לאוזניים קטנות ומשתוקקות…

לפני שנהייתי אמא, לא חשבתי כמה מרגש לעבור הכל שוב בפעם הראשונה- גלגול, זחילה, הליכה.

לפני שנהייתי אמא, לא חייכתי וצחקתי כל כך הרבה במשך היום.

לפני שנהייתי אמא, לא הכרתי כל כך הרבה שכנים, אמהות וילדים בשכונה.

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כשביד אחת מוחזק תינוק, כמה מאות דברים אפשר לעשות ביד השנייה.

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שהקול הכי יפה בעולם הוא- של הילדים שלך צוחקים…והריח הכי טוב בעולם הוא זה שמסניפים מהצוואר של התינוק שרק קם מהשינה.

לפני שנהייתי אמא, לא הערכתי את אמא שלי כמו שאני מעריכה אותה היום.

"אני אוהבת אותך, אמא" – לא חשבתי שאפשר להיות מאושרת ממשפט אחד קטן

לפני שנהייתי אמא, לא חשבתי שאפשר להיות כל כך מאושרת ממשפט אחד קטן של הילד שלך: "אני אוהב אותך, אמא".

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי עד כמה אפשר לאהוב עוד יצור עלי אדמות בצורה כל כך עוצמתית, וטהורה ומרגשת ומפחידה.

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שיש בתוכי כל כך הרבה כוח, לעמוד במצבים בלתי אפשריים. כמו לידה. ו"חופשת" לידה….

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי עד כמה אפשר לדאוג כל כך רק מעליה של 3 מעלות במדחום… וכמה הכל מסביב מתגמד עד שהן יורדות סוף סוף…פתאום הבנתי ש"העיקר הבריאות" זו לא סתם קלישאה.

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שאפשר ליהנות כל כך כשמניחים עלי כובע של פיראטים, תוקעים לי חרב ביד, ומאלצים אותי להיות "קפטן הוק".

לא דמיינתי את הצורך חזק להתרחק מהבית

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שקיימת בכלל התלבטות אם  לזרוק דף עם כמה קשקושים צבעוניים עליו…

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי לאיזה טונים הקול שלי יכול להגיע, כמה חסרת סבלנות אני יכולה להיות לפעמים, ובכלל בכלל בכלל לא הכרתי את המושג "רגשות אשמה"…

לפני שנהייתי אמא, אף פעם לא היה לי צורך כל כך חזק להתרחק מהבית. וגם אף פעם לא הרגשתי צורך כל כך חזק לחזור אליו אחרי דקה וחצי שהתרחקתי ממנו.

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי איזה תחושת סיפוק מרגישים כשעוד 3 ביסים נכנסים לפה קטנטן וסרבן.

לפני שנהייתי אמא, אף פעם לא מצאתי את עצמי מנדנדת את עגלת הסופר בתור לקופה…

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה דברים אפשר להסביר בתירוץ אחד בלבד- "זה ההורמונים אחרי לידה…" וגם למשוך את זה כמה שנים טובות.

לעקוב אחרי חבורת נמלים בגינה זה מרתק

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה דברים אפשר לעשות באחה"צ אחד- בישולים, חוגים, הסעות, חברים, החתלות, אמבטיות, שיעורים, בקבוקים, ונשימה…

לפני שנהייתי אמא, לא יצא לי לזמזם לעצמי בלי לשים לב- שירים של "רינת בארץ המילים".

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שכזה מרתק לעקוב אחרי חבורת נמלים בגינה.

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה עצבים ומחשבות נאצה יכולים להיות על המסכן שהתקשר הביתה אחרי שסוף סוף הצלחתי להרדים את הקטן … (לא קשור בכלל שאני שכחתי לסגור את הטלפון…)

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שספיידרמר (ספיידרמן) אוכל פפפון (מלפפון), וש"אבא הוא ילד מאד מעצבן"..

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי ששום דבר לא ישתווה להרגשה שהילד שלך מחבק אותך. ומניח עליך ראש…ואת רוצה לחכות עם הרגע הזה עוד קצת, ועוד קצת, לפני שיגדל…

לפני שנהייתי אמא, לא הרגשתי צורך להתפלל להודות ולאמר 20 פעמים ביום "טפו, טפו, טפו" על הקסם הזה שיש בעולם.

לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי מה זה להיות אמא.

ועכשיו כשאני יודעת- לא אחליף את זה לעולם!

* שירלי יהלום כהן אמא ל- 3 בנים, פיזיותרפיסטית התפתחותית של ילדים ותינוקות וגם מטפלת בשיטת  ורדי באיזור המרכז. לשאלות התייעצות וטיפול לגבי התפתחות תינוקות וילדים אפשר לפנות לשירלי לטל- 052-6733770 yahalom55@hotmail.com

דף הפייסבוק של נשים מדברות אמהוּת

מי אני ?

נעים להכיר, אני לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר ומלווה רגשית נשים בהריון, אחרי לידה ובהורות. אני בת 45, נשואה, אמא לשניים (16,9) ואוהבת העמקה, מוסיקה מקפיצה, לצלם, ולהיות בחברת נשים משובחות.

אני אוהבת להיפגש וללוות נשים רגישות (תכונת הרגישות) שחוות את ההורות בעוצמה, שמרגישות רגשות שלפעמים מכניסים אותן ללופים מחשבתיים, והן לא יודעות עדיין איך להתמודד איתם.

אם את מרגישה צורך במרחב עבור עצמך בזמן ההריון, אחרי לידה ובהורות, מקום שבו תוכלי להיות כפי שאת, להבין מה עובר עלייך ולקבל כלים להתמודדות, אז תהליך ליווי רגשי בהורות יכול להתאים לך. 

את יכולה לקרוא את הפרטים על תהליך הליווי, לשים לב אם את מתחברת למהות ולצורך, וליצור איתי קשר על כל שאלה שעולה בך.

כדי לקרוא עוד קצת עליי, אפשר לקרוא בבלוג שלי או על מי אני

אשמח לפגוש אותך, לימור. 

רוצה להתעדכן בתכנים החדשים?

צרי קשר

אנחנו עדיין לא מכירות, אבל את יכולה להרגיש בנוח לשאול אותי כל שאלה.

חשוב לי שתדעי שהשאלה שלך נשמרת אצלי
באופן חסוי ואני שומרת על הפרטיות שלך באופן הדוק.

אני פה.

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× איך אפשר לעזור לך?