ילד מקסים שלנו, אני כל כך שמחה שזכינו בך

מאת : ilym

25 במרץ 2011 | 4 תגובות

גיליתי סוג אחר של רגש, האמהוּת. מדהים כמה בשנייה אחת מגיח בנאדם קטן שגורם לך לשכוח מעצמך ולשים את צרכיו קודם כל ולפני הכל

מתוך אחרי לידה, רק אהבה

יהונתן שלנו, כשמך כן אתה, מתנת האל לנו!

עד היום אני עוד לא יודעת מה עשינו כל כך טוב בחיינו שזכינו בך, שבחרת לבוא דווקא אלינו, אבל אני כל כך שמחה שזה כך. חצי שנה מופלאה עברה עלינו, בקול בכי אחד קטן באותו יום בחדר הניתוח הפכת אותנו להורים והפכת את עולמינו לגמרי.

איך אפשר לסכם חצי שנה שכזאת במילים? ובכל זאת אני רוצה לנסות, כי לזמן יש נטייה להשכיח ולטשטש דברים וכל דבר שקשור בך, כל רגע ויום איתך הוא יום ששווה לזכור!

אני לא אשקר, ההתחלה לא היתה קלה

היום ממרומי חצי שנה אחרי לידה אני מבינה שכשנולדת, הרגש העצום ההוא שחשתי היה בעיקר אחריות עצומה וחמלה, חמלה עליך על ששלפו אותך ככה בטרם היית מוכן, חמלה על כך שיצאת בבת אחת לעולם גדול וזר ואתה צריך להתרגל אליו עכשיו, כל כך הרבה להתמודד איתו בבת אחת. כמובן שגם אהבה גדולה, אבל אני יכולה לומר שהיא לא משתווה לאהבה שאני חשה כלפיך היום!

אני לא אשקר,ההתחלה לא הייתה קלה. לא לך ולא לנו. חזרנו הביתה מבית החולים באופוריה גדולה שמהר מאוד נמהלה בפחד ומחשבות של "מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו". סבתא עדה מאוד עזרה לנו-טיפלה בך ועזרה לי להחלים והקלה על אבא שהיה גם קצת בהלם בהתחלה מגודל האחריות העצומה שיש עלינו. גם סבא לאוניד, למרות שלא הרגיש טוב ובדיוק החל טיפולים לצהבת, הצטרף וניסה כמה שיותר לעזור לנו ועל הדרך גם לתת לנו עצות ורעיונות איך להתייעל ואיך הכי טוב שיהיה.

כל יום מגלים מחדש כמה אנחנו ברי מזל

הלילה הראשון היה הלם עבור שנינו, עוד לא ידענו לתפקד ביעילות, וכל פיפס קטן ממך הלחיץ אותנו ואילו אתה, היו לך ריאות בלי עין הרע מהרגע הראשון. בכית כל כך חזק שאני חושבת שכל השכנים שמעו.לקח לנו קצת זמן להתייעל ולהתרגל אבל הצלחנו.

לאט לאט החיים החדשים שלנו הפכו להיות שגרה, אבל עם זאת, כל כך לא שגרתית. כל יום היה משהו חדש, אתה למדת קצת עלינו ואנחנו למדנו קצת עליך.אתה עדיין לומד, גם אנחנו עדיין לומדים וכל יום מגלים מחדש כמה ברי מזל אנחנו שאתה חלק מחיינו.

 ההכרות איתך היא הדבר הכי מדהים שיצא לי לחוות-מדהים כמה שהיית 9 חודשים חלק ממני ואילו עכשיו אתה אדם בפני עצמך, עם אופי ורצונות משלך, יודע לדרוש את מה שאתה רוצה ויודע גם להראות לנו כשאתה מרוצה, יודע לבטא את עצמך בתנועות קטנות, במבט, דברים שרק אמא ואבא יודעים לזהות וזה מקסים אותי כל פעם מחדש התקשורת שהתפתחה בינינו.

גיליתי סוג אחר של רגש, האמהוּת. מדהים כמה בשנייה אחת מגיח בנאדם קטן שגורם לך לשכוח מעצמך ולשים את צרכיו קודם כל ולפני הכל! הרצון לגונן עליך ולדאוג לכל מה שרק תרצה הוא כל כך חזק וגם כשאנחנו עייפים ולפעמים מרגישים שאין לנו כוחות, אנחנו תמיד מוצאים באורח פלא עוד קצת כוח לקום בלילה ועוד קצת כוח לקום מוקדם בבוקר ועוד קצת ועוד קצת. בשבילך, כנראה יש מלאי מיוחד של כוחות להורים וכנראה שזה מלאי גדול במיוחד.

אנחנו לומדים יחד איתך את סוד הדברים הפשוטים

ילד שלנו, אתה ילד כל כך סקרן, בולע את העולם במבטים שלך. בתוך שני האגמים הכחולים הגדולים שמשתקפים מתוך העיניים שלך, ודרך המבט הזה גם אנחנו לומדים יחד איתך את סוד הדברים הפשוטים. לומדים להעריך את היופי בכל דבר קטן, לומדים להעריך את הקסם בדברים שלנו נראים כל כך מובנים מאליו ואילו אתה, נחשף אליהם בפעם הראשונה. כמו למשל החורים בין התריסים, שמעולם לא העפנו עליהם מבט מיותר ואתה, יכול להסתכל עליהם דקות ארוכות ולגלות דרכם עולם ומלואו.

הפעמים הראשונות שלך, הן גם הפעמים הראשונות שלנו. החיוך הראשון, הצחוק, התהפכות, טעימות ראשונות. את הכל אנחנו חווים יחד בפעם הראשונה, לומדים דרכך ליהנות מהדברים הקטנים בחיים. פתאום כל צעד קטן נראה כמו הדבר הכי גדול ומדהים בעולם והגאווה, הגאווה שממלאת אותנו בכל פעם שאתה עושה צעד נוסף לעבר ההתבגרות שלך, לעבר העצמאות.

כל כאב שלך הופך להיות כאב שלנו

כולם צוחקים עליי כשאני מתלהבת וצווחת מאושר. האמת, שגם אתה צוחק לא מעט ולא מבין על מה המהומה, אבל אין מילים לתאר את גודל הגאווה הזאת, את גודל השמחה שאתה מתקדם ומתפתח. גם את הכאב אנחנו חווים איתך. החיסונים, כאבי הגזים ואפילו סתם צינון. כל כאב שלך הופך להיות כאב שלנו, כאב שמעולם לא הכרתי לפני, כאב בלתי נסבל, כזה שכואב בכל נים בגוף רק מהמחשבה שלא טוב לך!

ילד מקסים שלנו, בעזרתך אנחנו לומדים מהו כוחו של חיוך, מהו יופי הילדות. אתה גורם לנו לשיר שירים שלא שרנו שנים, לדקלם דברים, לברבר שטויות ולהשתטות כמו ילדים. הכל בשביל לזכות לעוד חיוך ממך ולשמוע את הצחוק המתגלגל שלך. צחוק אמיתי ומכל הלב, צחוק שממלא את הלב שלנו באושר שלא ידענו שכמותו מעולם.

כל חיבוק שלך, כל התרפקות שלך מביאה לנו נחת וממלאת את הלב והגוף בחום, באושר שכל יום גדל יחד איתך והנשיקות, אוי כמה אתה אוהב נשיקות!! ואנחנו אוהבים לנשק אותך, כל כך אוהבים!!

עברה "רק" חצי שנה, ואני בכלל לא מבינה איך חיינו כל הזמן הזה בלעדיך!

אני חושבת על הגן ומתמלאת דמעות

אתה ממלא את חיינו בכל כך הרבה תוכן, בכל כך הרבה אהבה, לא ידעתי שאפשר להכיל כמות כזאת של אהבה, לא ידעתי עד כמה היית חסר בחיינו עד שהגעת אלינו.

ואוטוטו תינוקי שלנו, ממש בעוד כמה שבועות בודדים, אתה תלך לגן לראשונה, צעד גדול אחד מתוך רבים שעוד יהיו לפניך, ואני חושבת על זה ועיני מתמלאות דמעות. דמעות של עצב מצד אחד, כי מאוד קשה לשחרר, מאוד קשה לדמיין בוקר מבלי להתכרבל ולהתפנק איתך במיטה, מאוד קשה לדמיין יום בלי הנוכחות שלך בכל רגע ורגע בו. בלי לראות את הזחילה הראשונה, הצעד הראשון, ועוד הרבה דברים "ראשונים" שלך.

ודמעות של השלמה מצד שני, כי אני יודעת שזה חלק מהחיים, השחרור הזה שאני כל כך פוחדת ממנו ואני יודעת שאתה תסתדר מצוין כי כל מי שרואה אותך ישר אוהב אותך!

ואני יודעת שאני רוצה שתמיד תגדל ותתפתח ותהיה אדם בפני עצמך קודם כל, ואנחנו פה נהיה מאחור, בשבילך תמיד!

אבל בנתיים, אתה עדיין התינוקי שלי.

פעם כתבתי שנולדת הרבה מעבר לממוצע וזה נכון, כך גם נשארת. ילד כל כך גדול אבל בעצם תינוקי כל כך קטן שלי.תינוקי כל כך קטן שלנו.

אז עכשיו אתה תצא לדרך חדש , אנחנו נצא לדרך חדשה והיא כאילו לחוד אבל בעצם היא הכי הכי ביחד! ואנחנו נגדל ונתפתח ונמשיך ללמוד, כל אחד לחוד אבל בסופו של יום, תמיד ביחד, כמשפחה.

כי תמיד ולפני ה-כ-ל, אנחנו אמא ואבא שלך!

אמהות נוספות משתפות על האהבה הגדולה לילדים:

שלו שלי, אתה עושה אותי אמא / רקפת לרר

אהבה ועוד / ניצן רדזינר

כמה אהבה / אפרת דבוש נאור

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

4 תגובות ל- “ילד מקסים שלנו, אני כל כך שמחה שזכינו בך”

  1. איזה מרגש לקרוא, תודה

  2. כרמית דויטש הגיב:

    מקסים ומרגש!
    ממש כיף לקרוא!

    אני הייתי ממליצה גם לכתוב דברים כאלה במחברת ולתת לו כשיגדל,
    זה משהו שיכול לחזק אותו וללוות אותו בחייו הבוגרים 🙂

  3. Shira Hersonsky הגיב:

    So nice! Good Luck with the gan. It is a little hard at first, but will be worth it later on …

  4. כשהם חולים זה בהחלט חוסר אונים נורא. את גם אף פעם לא יודעת כמה באמת כואב ולא נוח להם, ומתי הגיע הזמן לתת תרופה. וככל שהם גדלים הכאבים הופכים להיות גדולים ומדאיגים יותר. זה תהליך שצריך לעבור יחד עם הילד. הם יודעים טוב מאוד מתי אנחנו חרדתיים, וכמה שהוא לומד להיות עצמאי אנחנו צריכים ללמוד לסמוך עליו ולשחרר – אחרת הוא עוד ישלם 400 שקל לשעה כדי להאשים אותנו שוב ושוב… תרופות נוגדות חרדה זה יותר זול…. 🙂

    בכל אופן,
    ברכות ובהצלחה עם הגן.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

האפידורל הוא משאב. לידה טבעית, מסע אישי. חלק 12

מאת : לימור לוי אוסמי

3 ביוני 201118 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

אישה ואושייה יקרה אמרה לי לפני זמן מה שבהחלט ניתן להסתכל על האפידורל בלידה כאל משאב עבור האישה, משאב המאפשר לה לא להישאר זמן רב בתחושה הזאת של ה"יותר מדיי" המציפה ומאיימת לפרק מבפנים. האפידורל הוא לא חולשה או חוסר הצלחה, אלא הבנה חשובה של הגוף שיש משהו שהוא לא יכול לשאת יותר ושהדבר הזה יכול להציל אותו. בזמנו, ההסתכלות הזאת נראתה לי בעיקר מעניינת, היום אני מבינה אותה יותר.

ספרי, איך זה כשגוף יוצא דרך גוף ?

מאת : מאיה הובני שטיינמן

19 במאי 201110 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

איך זה כשיש לך זמן את לא ממש כותבת ודווקא עכשיו בשיא העייפות באה לה מתת כתיבה. חמישה ימים אחרי לידה, אני מתעקשת על הכתיבה הזאת הפזורה, הסתורה, זו שחייבת לפרוק רגשות טריים. אומרים שזאת הכתיבה מסוג הנחות ביותר, זאת הכתיבה המשוללת אינטרוספקציה פנימית התבוננות פנימה אמיתית, אבל אני חשה שאני צריכה לכתוב קרוב, במקום הכי אותנטי, שאוכל אח"כ לספר משהו משמעותי לילדים שלי.

אז אולי לא נלחמתי למען השלום, או עשיתי מספיק למען העולם, לפחות אספר על פלא הבריאה, על הלידה המדהימה של יותם, שנולד בעין הסערה ב-12.12.10.

עשרה חודשים בלי שינה- זו הישרדות !!

מאת : הכי אמיתית

8 במאי 201122 תגובות

מתוך אחרי לידה, רוצות לישון!

אם פעם היו אומרים לי שטיול עם תינוק בעיר יעשה לי כל כך טוב, אם היו אומרים לי שלבלות איתו אחר צהריים רגוע ימלא אותי אושר, אם היו מתארים לי איך אעוף באוויר מכל תזוזה קדימה בהתפתחות המוטורית, מכל נכונות לפתוח עוד טיפונת את הפה ולאכול משהו מלבד בקבוק מטרנה….