בטח אתם שואלים מי זאת עידית. ובכן אני עידית, נעים מאוד, אני אישה, בת 40, רעיה ושותפה לחיים של אהוד ואמא לנריה בן הארבע, הילה בת השנתיים ושחר בן השלושה חודשים. היום גמלה בליבי ההחלטה לשבת ולכתוב לעצמי מכתב הודיה, כי הבנתי שיש לי הרבה על מה להודות לעצמי.

הכל התחיל כשלקחתי את בני הבכור, נריה, לרופאת השיניים ושם שאלו אותי על ילדיי. כשעניתי שילדתי שלושה ילדים בתוך פחות מארבע שנים ואת כולם בניתוח קיסרי, התגובה הייתה : "ואוו… כל הכבוד ", ואז פתאום משהו שידעתי התבהר בבת אחת: הבנתי, שבאמת מגיע לי 'כל הכבוד' מעצמי על המשפחה שהקמתי בזמן כ"כ קצר וגם 'כל הכבוד' על דברים נוספים. הבנתי שחשוב שעידית תכתוב לעידית מכתב הודיה שחור על גבי וורד על כל ארבע השנים האחרונות.

אני מודה היום על כל הדברים שלא ראיתי שהצלחתי בהם

נכנסתי להריון עם נריה עשרה ימים לאחר שחזרתי מטיול ארוך עם אהוד להודו, לא היו לנו פה בית ולא עבודה; היינו צריכים להתחיל הכל מההתחלה ובמקום חדש ועשינו זאת בחוכמה וכצוות.

אז תודה לעידית שביחד עם אהוד מצאה דירה, ולא פחדה להתחיל שוב הכל מההתחלה.

תודה לך עידית שהצלחת, למרות ההורמונים שגאו בך והעייפות הקשה של התחלת הריון, להעמיד בית מחדש, למצוא עבודה שהתמדת בה עד סוף ההיריון, למרות שהיה לך קשה מאוד מאוד לעבוד מול אדם מכוער שהזלת דמעות רבות בגללו.

תודה לעידית שעמדה בגבורה בניתוח קיסרי, למרות שלא ידעה לקראת מה היא הולכת והתאוששת מהר מאוד.

תודה לעידית שעמדה בגבורה מול צוות בית החולים, שלא נתן לה לראות את נריה לאחר הניתוח, אלא רק למחרת בבוקר, תודה לה שצעקה והתרגזה והתחננה שמישהו ינתק אותה כבר מהקטטר כדי שתוכל לקום להתקלח ולראות אותו.

תודה רבה לעידית על הנחישות: למרות שמעולם לא הניקה לפני כן, כששמו בזרועותיה את בנה בכורה שצרח וכבר לא רצה לינוק, כי כבר האכילו אותו מבקבוק. תודה לך, שבעודך כואבת לאחר הניתוח, שקעת כל כולך בהנקה ובניסיונות להבין את היצור הקטן שמולך, ושגם בסוף היום, כשהחזירה אותו לתינוקיה, הלכה בחצות הלילה לשאוב חלב, כי לפעמים אחרי קיסרי לוקח זמן עד שיש מספיק חלב, לכן שאיבה אמורה לייצר עוד.

ביום השני נריה כבר לא אכל יותר תמ"ל, אלא רק חלב משדיה. למרות שחודש, צרחה עד השמיים מפטמה פצועה בכל פעם שהניקה אותו, לא התייאשה, אפילו פעם אחת. נריה ינק עד גיל שנה וחצי.

תודה רבה לעידית שהצליחה להישאר בבית עם נריה עד גיל שמונה חודשים ושהצליחה למצוא עבודה שמאוד רצתה והתמידה בה עד שילדה את בתה הילה לאחר שנתיים מהולדת נריה.

תודה לגופה של עידית, שהיה חזק ושרד את הלידה הקשה מאוד שעברה עם הילה. לידה שהתחילה בחדר לידה טבעי, צירים כ-15 שעות, ללא אפידורל, פתיחה שמונה ואז ניתוח חירום כי הרחם נקרעה.

היה לה קשה, תודה לנפשה של עידית שידעה להתאושש, לאחות צלקות ולהיות אמא לשני ילדים, נריה והילה, בן ובת. כשאני רוצה לכתוב את המילים שצריכות לבוא אני מתחילה לבכות. כל הכאב הזה של הדיכאון לאחר לידה. אוי זה כואב. עד היום יש תחושות אשמה על שהייתי מנוכרת להילה כשרק נולדה. תפקדתי טכנית בלבד. הלב, הנפש לא היו שם. על זה אבכה לעולם. לא משנה מה יגידו כדי לנחם, זה יהיה שם, לתמיד.

לקח לי שנה לצאת מזה. כשבתקופת הזמן הזה, עברנו קשיים כלכליים, מעבר דירה ועוד לעיר אחרת ורחוקה יותר. להתחיל מחדש. שוב.

תודה לעידית שהייתה אמיצה וידעה לקבל את ההחלטה שהיא רוצה ילד נוסף, ושזה צריך לקרות בקרוב, כי עוד מעט היא בת 40, והיא ידעה שאם לא עכשיו, אז זה לא יהיה. תודה לך, שהיית גיבורה להחליט שאת נכנסת שוב להריון, למרות שפחדת מעוד דיכאון שלאחר לידה.

תודה עידית שבחרת להיכנס שוב להריון בידיעה ברורה שגופך עומד לעבור עוד ניתוח-שלישי במספר, בתקופה קצרה כל כך. תודה עידית על הראייה קדימה, על שהשכלת להפנים לתוכך, שלא חשוב הניתוח, אלא התוצאה הסופית: תינוק מקסים שתקבלי במתנה מהחיים.

תודה עידית, שלמרות שידעת שכבר לא קוסם לך יותר התהליך של הריון נוסף ושגופך חש כמו 'בית גידול', צלחת את ההיריון הקשה הזה. תודה לגופך שעמד בכאבי ההריון השלישי בגבורה, כי שני הניתוחים הקודמים יצרו לחץ רציני על הצלקת וגרמו לקושי גופני רב.

תודה לנפשך שלא התביישה להודות שבהריון הזה היו גם דיכאונות – הם עברו מיד לאחר הלידה. תודה, שלמרות כל הבאלאגן הזה, הצלחת לטפל במסירות, באהבה ובחום בשני ילדיך הרכים, הרבה פעמים היית איתם לבד בערבים, לאחר יום עבודה.

ולבסוף, תודה גדולה לעצמי על שבחרתי בבן הזוג הנכון לפסוע עמו בשבילי החיים שלעיתים נראו יותר כמו טיפוס על האוורסט מאשר טיול ברחובות הוד השרון… תודה לך אהוד על מי שאתה, תודה על דיקורים אינספור לי ולילדינו, על היכולת שלך לרפא אותי ואנשים רבים אחרים, תודה לך שבחרת לחיות לצד מערבולת ההורמונים הקוצנית לעיתים, שקוראים לה עידית.

 יש עוד הרבה מה להודות, ואני אמשיך להודות בלב בכל יום ויום, כדי להזכיר לעצמי שאני האמא הכי טובה שאני יכולה להיות וזה הרבה!!!

** עידית סברדליק: לאחר שנים של זוגיות, החלטנו,בעלי, אהוד ואני לעבוד ביחד. אני עובדת מהבית כאשת שיווק | מזכירה של העסק שלנו : אהוד סברדליק – דיקור סיני  

(התמונה מהאלבום המשפחתי)

**

מחפשת ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה?

ליווי רגשי הוא תהליך המותאם באופן ייחודי לנשים בהריון ואחרי לידה, כדי לעזור להן להתמודד עם האתגרים הרגשיים האופייניים לתקופה דרך חמלה, קבלה, הפחתת שיפוטיות והגדלת הביטחון ההורי. כאן הפרטים למי התהליך מתאים במיוחד.

אמהות נוספות כותבות תודה ודנות בסוגיית ה"אמא המספיק טובה":

תודה לך אמא !! / אביבית זהבי בינשטוק
אמא הכי טובה.. שאני יכולה / אפרת דבוש נאור
למה אני לא אמא אדמה? / לימור לוי אוסמי

את מוזמנת להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.