איזה פחד! אני בהריון עם ילד שני! איך עושים את זה?
מאת : רעות שלומי רסלר
13 בספטמבר 2011 | 10 תגובות
אני מעדיפה להוציא את ההריון מהארון, כדי להרגיש נוח להתלונן ולהיאנח בכל פעם שאני מרגישה צורך
מתוך הריון, יומן הריון
טוב, יש לי הפוגה קלה מהאסלה אז אני אשב לכתוב.
זה בוער בי לכתוב על ההריון הזה. אני כבר בשבוע 12, אז מותר לי על פי כל חוקי העין הרע והנורמות החברתיות- לא?
בכלל, אני לא מבינה למה כל כך חשוב לשמור את ההריון בסוד ואיך עושים את זה בכלל כשכל היום סובלים מבחילות, לא מפסיקים לאכול ולהקיא. פשוט אין לי את האנרגיות הדרושות על מנת להסתיר את ההריון, אני מעדיפה להוציא את זה מהארון כדי להרגיש נוח להתלונן ולהיאנח בכל פעם שאני מרגישה צורך.
אז מה קרה לי בהריון הזה?
זה הריון מתוכנן לחלוטין שנוצר באהבה גדולה והתקבל בהתרגשות גדולה עוד יותר, מדוע לא הפסקתי להקיא, לבכות, לסבול ואפילו קצת לדעוך מהרגע שהבנתי שאני נושאת עובר פלאי ברחמי?
מה לא בסדר איתי?
אני יודעת, אני יודעת, אומרים שהריון שבתחילתו מלווה בסבל הבל יתואר הזה של בחילות +הקאות יש לו סיכוי טוב יותר להיות בריא ותקין בהמשך, זה ניחם אותי לשנייה וחצי, עד ההקאה הבאה.
איזה פחד! אני בהריון עם ילד שני! איך עושים את זה? הקטנה שלי תהיה עדיין קטנה -בת שנתיים ו 3 חד'- כשהוא יגיע, ומה אם הוא יהיה תינוק רגיש שצריך הרבה תשומת לב? מה יהיה איתה? מה עם כל הרגעים המשפחתיים המרגשים הללו של אבא, אמא ובת, מן רגעי קסם שמלווים במבט אוהב ומעריץ לילדה הבכורה שלנו. יהיה פחות זמן לרגעים כאלו, נכון? ומה אם הם ייכחדו לגמרי? לא רוצה.
יש לי צורך להבטיח לך, לולי שלי, שחור על גבי לבן, שאעשה כל מה שאני יכולה כדי שלא תצטרכי להתבגר בטרם עת, כדי שתמשיכי להיות ילדה, כנראה אחראית ובוגרת מתוקף היותך בת בכורה, אבל עדיין הילדה הקטנה והמתוקה שלי, כדי שלא תצטרכי לשאת על כתפייך בטרם עת תסכולים מיותרים, כעסים לא פתורים, ורעב תהומי לתשומת לב ואהבה. כדי שנעבור את תהליך הרחבת המשפחה בצורה בריאה ומאוזנת.
אעשה כל מה שאני יכולה להמשיך וללמוד לבקש עזרה כדי שאוכל להעניק לך ולאחותך או אחיך את מה שאני רוצה וצריכה להעניק לכם ולעצמי. מבטיחה.
* רעות שלומי רסלר, מלווה שיווקית ומנחת סדנאות שיווק עצמי (ממני והחוצה).
* לרשומות נוספות על התחושות בהריון
** את התמונה צילמה אורלי דיין
This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.
רעות,
זה בדיוק מה שאני מרגישה (אם כי בחודשים מתקדמים ממך).
גם אני חשה שהיא עדין תינוקת שלי (תהיה בת שנתיים וחצי כשאלד).
מקווה שאכן אעמוד בלא לבקש ממנה להיות גדולה כל הזמן ולתת לה גם להשאר קצת תינוקת.
גם לי חששות ממזג העוברה שתגיע ואיך זה ישפיע על מאזן הכוחות בבית.
לגבי סוד עד חודש שלישי – זה מאוד אישי ואין באמת משמעות לכך, פרט לנסיון אישי בו הייתי בשמירת הריון בתחילת ההריון ואז הבנתי כמה השליש הראשון הוא מסוכן ולמה נוטים לא לשתף יותר מדי על מנת שאם חס וחלילה יקרה משהו, פחות אנשים יהיו בתוך הענין. חוץ מזה יש כאלו שזה עניין של עין רעה. ואם את לא מאמינה אז הנה לך משהו פחות 🙂
נראה לי שעושים את מה שאת עושה בדיוק,
נותנים מקום לחשש, לספק, למחשבות ולתהיות ואז אפשר גם לראות שיש משהו שכבר יודע מה הוא צריך ואיך הוא רואה את הדברים.
מזל שהריון הוא 9 חודשים :), 9 חודשים (לפחות) של תקופת מעבר, הסתגלות לשינוי. תקופות מעבר מאופיינות בזה- בהעלאת שאלות, באי וודאות ולכן הן לעיתים נחוות כנורא מפחידות.
תודה שבחרת לשתף
איזה מרגש…
ומשמח, ומפחיד…
הצלחתי להרגיש איתך הכול.
ממה שכתבת ניכר שאת לא אחת שעושה דברים סתם, ושהכול נעשה בהמון אהבה ומחשבה.
מאחלת לך המשך הריון קל, פיזית ורגשית, המשיכי לתהות, כי משאלות מתפתחים ולומדים, אך עשי זאת בביטחון גמור שהכול יהיה בסדר, כי את אמא נפלאה!
תודה תודה על התגובות החמות והאיחולים. מאז פרסום הפוסט כבר הפסקתי להקיא ואני כל יום מרגישה טוב יותר. זה מדהים כמה הכתיבה היא מרפאה ומחזקת.
שתהיה לכן שבת שלום נשים יקרות.
רעות יקרה,
הדברים שכתבת ואופן כתיבתך מרגש אותי מאוד. הפלאת לתאר באומץ רב חששות כה אמיתיים שלא מדברים עליהם לעתים קרובות. זה עושה חשק לחבק אותך למרות שאין בינינו היכרות אישית… אז קבלי חיבוק וירטואלי 🙂
אני מאחלת לך המשך הריון קל יותר, וכן אמונה שלמה בעצמך וביכולתך לנווט את משפחתך לאיזון.
תודה לך!
חני
אוף, קראתי את מה שכתבת רק עכשיו. תודה לך על התגובה החמה שלך!
את פשוט נפלאה! כל כך אמיתית ומרגשת.. מתארת כל כך יפה את הרגעים הלא פשוטים האלו.. ולדעתי זה שאיכפת לך ואת מודעת יאפשר לך להיות נוכחת, לשים לב אליה, לתת לה את המבט האוהב ואת הידיעה שהמקום שלה עדיין מובטח, ושיש עוד מישהו/ מישהי חדש שבאו למשפחה. אוהבת אותך
ואת נפלאה ומפרגנת כתמיד. תודה יקירה
רעות היקרה,
כמו שכתבת הכתיבה מרפאת, ועצם העלאת רצונותייך למודעות, יש להם סיכוי רב להתגשם, או לפחות להיות מעין "שומרי סף" כשזה לא קורה כך. (ככה זה אצלי לפחות). כאמא ל-3 ילדים, אני רוצה לספר לך, שאמנם הדברים משתנים, אבל רק לטובה!!!! לפעמים כייף לילדים "לקחת אחריות" ולהיות גדולים לרגע, ובכלל להיות אחות גדולה זה כייף אמיתי רב הזמן!!!!!! (נועם אומרת:"כשהם תינוקות, אח"כ הם מעצבנים קצת…" חחחח)
מאחלת לך המשך הריון קל ותקין, ולידה קלה ומעצימה!!!
מלאכי דולה
דולה – תומכת לידה
מדריכת הכנה ללידה
דולה לאחר לידה
מטפלת בשמנים ופרחי באך
משווקת אלופירסט
נייד 050-8391389
http://WWW.MALACHY.DULOT.ORG.IL
mailto:maldoula2@gmail.com
תודה רבה על תגובה מחזקת!