קטנה שלי, ראשונה שלי…
פעם ראשונה בגן את לבדך,
ומבטיי לא יביטו בך,
קולי לא יפזם לך שירים,
גופי לא ירקוד למולך שירי אצבעות ומשחק,
וידיי לא יאכלו אותך.
שלא לדבר על החלב בציצי שפסק כאילו בזמן לפני הגן…
בליבי חששות רבות ותהיות ומחשבות עלייך, פיצקולה שלי.
איך תסתדרי פעם ראשונה בגן,
האם תמיד יבינו אותך,
האם כשהמוצץ שלך יפול, ירימו אותו שוב?
האם כשתהיי רעבה, ישימו לב ולא תמתיני הרבה זמן ?
האם שנתך תהא מלאה בחלומות נפלאים ורכים ?
אנחנו עושות זאת בהדרגה, לאט לאט,
כל יום שעתיים ואז אני קופצת במהירות הבזק לקחתך,
עוד קצת נשאר לי לאכול את מתיקותך וריחך
ואז זהו, אני שבה לעבודה לחיים האחרים שיש.
פתאום אני לא אצטרך להחליף ולהאכיל ולהרדים ולטפל לחלק מן היממה…
רגשת אשמה מוצפים בי, אך אני חייבת לחזור …
ואת, קטנה שלי,
אל תדאגי,
בדקתי בשבילך 7 גנים/משפחתונים ובסוף מצאתי את אשר האינטואיציה שלי אישרה לי…
אני תמיד כאן בשבילך, קטנה
אוהבת,
אמא
אביבית זהבי בינשטוק, נשואה לאייל ואמא לשיר מטמיעת תוכנה, אוהבת לצייר ליצור לרקוד וכותבת את החיים
עוד אמהות כותבות:
כשהבית ריק.. הבית ריק / ליטל אוהב ציון
לשלוח או לא לשלוח לגן? אני ממש מתלבטת / יעל תמיר
דיכאון כיתה א'/ מאיה הובני
גם את מוזמנת להשתתף בדיונים בפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.