אני כותבת מתוך מטרה שאולי אולי הפוסט הזה יעזור למישהי להבין ואולי אף יציל אותה…
אני את בעלי הכרתי בגיל 23. הוא הין בן 30 והתאהבנו כמעט מייד…
כבר אחרי שבועיים בערך של קשר, ידעתי שהוא הגבר שלי לכל החיים והוא ידע שאני שלו.
אחרי כ- 3 חודשים של מערכת יחסים חמה ואוהבת עם הפרפרים בבטן והכול, התגלתה בפניי מפלצת גדולה ומכוערת- מפלצת הקנאה!
בן זוגי התגלה כאיש קנאי, אובססיבי ורכושני. מה שהתחיל בדברים הקטנים כמו:
"עם מי דיברת",
"עם מי אכלת צהריים בעבודה",
"עם מי את מעשנת"
וכדומה (דבר שאני מודה, קצת החמיא לי…),
הפך במהרה לסצנות קנאה גדולות, מכוערות, אובססיביות ואף אלימות- אמנם לא פיזית אבל בהחלט נפשית ומילולית. הוא היה יכול להתקשר אליי יותר מ 20 פעם בשעה בזמן שאני בעבודה, ולמרות שידע שאני בישיבה, היה מתחרפן למה לא עניתי לו (?!). כל פגישה עם חברה הפכה לחקירת שב"כ עם מי אני הולכת, לאן ועד מתי… שלא לדבר (חלילה!!) על יציאות לברים וכאלה….
לאט לאט מצאתי את עצמי מתקטנת… עולה במשקל, מנתקת קשר עם ידידים ואף עם חברות, החלפתי כ 4 עבודות בשנה… הייתי בחרדה תמידית!! מתי תהיה הסצנה הבאה, מתי הוא ייכנס לעוד "סרט" ויצא מדעתו, הייתי ממש עם תסמינים של אישה מוכה (!!) למרות העובדה שהוא מעולם לא הרים עליי יד.
אחרי חצי שנה של זוגיות, הגיע הקש ששבר את גב הגמל… קבעתי עם חברה לפגוש אותה בבית קפה תל אביבי בשעת הערב. עדכנתי אותו, כמובן אך הוא במוחו המוטרף היה בטוח שאנחנו מתכננות לצאת למסיבה. הוא איים עליי, הגיע אליי הביתה, דחף לי מלא דברים לא מזוהים לאגזוז ונסע…
כשניסיתי להניע את הרכב, ללא הצלחה כמובן, ידעתי בליבי שהוא אחראי לכך. איתרתי את הבעיה, נסעתי לחברה ובכיתי את נשמתי במשך שבוע… מצד אחד, ההיגיון אמר לי לברוח כל עוד נפשי בי! שזו זוגיות רעה, שעושה אותי אישה קטנה וחלשה, דבר שמעולם לא היה ניתן לומר עליי! ומצד שני- הלב…. הלב שפעם כל כך חזק בכל פעם שראיתי אותו או שמעתי את קולו.
ידעתי בלב שהוא שלי לתמיד ופחדתי לשחרר, פחדתי לוותר עליו ולאבד את זה שאהבה נפשי. הצבתי בפניו אולטימאטום- או טיפול או שנגמר. כמובן שהוא לא הבין מה הבעיה, הרי אני אשמה בהכול… אני לא בסדר, אני בוגדת (כמו כולן), אני משקרת (כמו כולן) ואם אני אעשה מה שהוא רוצה- הכול יהיה בסדר.
חשוב לי לציין שרוב הזמן, הכול באמת היה בסדר וקסום, הרי משהו גרם לי להתאהב בו ולהיאחז ולא לשחרר. הוא היה אדיב וג'נטלמן ומכבד ומלא אהבה ורוך. עד שה"מפלצת" הייתה יוצאת… ככה תקופה ארוכה… הייתה התפרצות ואז הוא היה נרגע, מתנצל על איך שהתנהג אבל לא על ה'למה'… חיבק ונישק והבטיח שלא יקרא שוב- כמובן, אם אני אהיה בסדר… ממש כמו גבר מכה!
אחרי הצבת האולטימאטום, הוא הבין שאני רצינית ושהוא יאבד אותי אם לא ילך לטיפול והסכים. מצאתי לו פסיכולוגית דרך הקופה והוא החל ללכת אליה לפגישות אחת על אחד. אחרי זמן קצר, אני התחלתי להצטרף לפגישות והטיפול הפך להיות זוגי. התברר שהוא סובל מסוג של דיכאון כרוני וצריך לקחת כדורים כל החיים, אבל הטיפול והכדורים גילו בפנינו עולם חדש וקסום!!
אני לא אשכח את היום שבן זוגי ניגש אליי, חיבק אותי ואמר לי "תודה, לא האמנתי שאפשר לחיות בלי התחושות האלה בגוף". הוא נהיה איש נוח, רגוע, בטוח בעצמו, בי ובזוגיות שלנו. התפתחה בינינו תקשורת מדהימה בה אנחנו מדברים וחולקים ה-כ-ל!! זה אמנם היה תהליך ארוך ולא פשוט, אבל היה שווה כל רגע!! היום אנחנו מוצאים את עצמו צוחקים על העבר ואיזו דרך עברנו וכמה טוב המקום שבוא אנחנו נמצאים היום.
איזה עונג זה לקצור את הפירות שאנחנו בעצמנו שתלנו וטיפחנו…
מהתחלת הסיפור אתן יכולות להבין שהאיש המדהים הזה הוא היום בעלי… הפסיכולוגית שלנו רקדה אצלנו בחתונה והיום אנחנו הורים לאופיר הקטנה והמהממת בת השנה.
אני מאמינה שהכול היה קשור ותלוי בתזמון… יכול להיות שאם הייתי מתעוררת אחרי החתונה או בזמן אחר, הכול היה מתנהל אחרת. הצלחתי לזהות את הבעיה ולטפל בה בזמן, לפני שיהיה מאוחר מידי ואני אהפוך לעוד נתון סטטיסטי…
בינינו, יכול מאוד להיות שגם ללא "החוויה" הזאת, הזוגיות שלנו הייתה במקום אחר לגמרי… זה גרם לנו להעריך אחד את השנייה ברמות אחרות, אנחנו מלאי הערכה והוקרת תודה- אני כלפיו על האומץ לחולל שינוי כל כך גדול בעצמו בשבילי, והוא, לי על שהובלתי אותו לשם וליוויתי אותו. היום אנחנו יודעים שהכול קטן עלינו ועל האהבה שלנו! שאם התמודדנו עם זה, אנחנו יכולים להתמודד ולנצח הכול!
כל כך מקווה שיש מישהי שקוראת את הפוסט הזה ומבינה שאפשר אחרת! יש דרכים נוספות, לא חייבים להשלים עם המצב וגם לא הכול שחור או לבן!
באמת מקווה שהצלחתי לגעת במישהי ולהזיז שם משהו…
בכל מקרה, מאחלת לכולן חיים מלאי אהבה וסיפוק!!
עוד רשומות בנושא:
כשאת לא יכולה להוציא כסף על עצמך/ עטרת ליפשיץ
אלימות במשפחה: ליצור לעצמך ולילדייך חיים חדשים/ עטרת לפשיץ
איך את יכולה לזהות שאת בזוגיות שמחלישה אותך?/ עטרת ליפשיץ
גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.